אני יתמקד כרגע בבלוז בעיקר.
מה שמשותף לג'אז ולבלוז זה שהם התפתחו בתקופות שהיו בהם הרבה שינויים. העבדות השחורה בארה"ב, התפתחות הרדיו, הכלים החשמליים וכל התפתחות המוזיקה המודרנית בעקבות כל זה.

בלוז מבוסס על סולם פנטטוני. פנטה=5, סולם עם חמש צלילים כשמוותרים על הדרגה השניה והשישית בסולם המינורי.
אבל זה לא סולמות של חמש צלילים אלא מוסיפים תו מוליך שנקרא blue note. התו שמביא את הבלוז לסולם
(חצי טון מעל הדרגה השלישית, כשבין בין השלישי לרביעי יש טון שלם. מה שיוצא זה רצף של שלושה צלילים "צפופים"- מוליכים).

מקור השם blues הכוונה למוזיקה "כחולה" רגשית עם עצב, זה הגיע מהעבדות בין השאר.
הבלוז הוא לא רק סולמות מיוחדים אלא גם מקצבים יוצאי דופן. למשל bar blues 12 תיבות של בלוז.

12 תיבות שמחולקות ל-4-4-4. החלוקה הזו עובדת עם המילים גם כן. יש משפט שחוזרים עליו פעמיים, בדרך כלל שאלה, ואז ב-4 האחרונות יש תשובה.

הג'אז התפתח באותה התקופה ובין היתר המטרה שלו הייתה להראות שהשחורים לא כאלו טיפשים. הם איתגרו את כל חוקי המוזיקה ושיחקו עם מרווחים וטוניקות. הרחבות בהמשך אולי גם הקלטות.

זה כבר משהו מיוחד. פופ זה קיצור של פופולרי. מצד אחד כל שיר מכל סגנון אפשר להפוך לפופ. למשל the thrill is gone של BB king זה שיר בלוז שנהפך לפופ מרוב השמעות בכל המדיות.

בכל זאת יש גם סגנון כזה. שירים שעושים אותם בשביל שייקלטו ויהפכו לפופ. רוב השירים ברדיו הם כאלה. שירים שמהצד המוסיקלי שלהם הם די פשוטים- לא מתוחכמים. מקצב קליט, אקורדים פשוטים, חוזר על עצמו, מילים פשוטות שנקלטות.
אפשר להגיד שפופ זה רוק מהצד הכי פשוט שלו.
(רוק זה רחב והפופ הגיע ממנו גם כן)

אגב איך שאני מזהה שיר פופ זה על ידי אפקט היין ההפוך - אם יין כשמתחילים לשתות ממנו הוא מר ועם הזמן הוא נהיה יותר ויותר ערב לחיך, פופ הוא שיר שנועד להיות ערב לאוזן בהתחלה, וככל שמושמע יותר, הוא יותר יוצא מכל החורים.

ויש מצב שכל סגנון התחיל בתור פופ, עד שהוא התקבע ותפס כיוון מסוים.

שיר מופלא

תודה רבה על הרעיון

להתאמן מלא פעמים עד שיהיה יותר קל.