הכל נגמר
מה עוד נשאר.
את כל השיעורים הוא כבר שמע.
את כל השיחות הוא כבר ראה.
אבל את האחת הוא לא חזה.
חבר מתחתן מימין.
חבר מתחתן משמאל.
ואת זה הוא כבר לא יכול לסבול.
עוד הזמה "אנו שמחים להזמין אותך להשתתף בשמחתנו".
ואז המרוץ להספיק להסתפר להתגלח להתקלח לרוץ למנחה.
ואז עולה החזן הכי אשכנזי שהגבאי מצא.
נגמרה מנחה רץ עולה על הרכבת.
וכרגיל היא מאחרת.
יופי רכבת של 4 מלאה אנשים.
צפוף וחם.
למה התקלחתי אתה שואל.
כי אולי יהיה לי שם פוטנציאל.
הגעת לאלום מה כבר יכול להשתבש.
אני אגיד לך זו הדודה עם הגשש.
והיא שואלת אותך מתי נראה אותך בחליפה.
ואתה עונה מה שאתה עונה.
ורק אחרי זמן מה אתה מסתכל עליה משפשף את עינך.
נזכר זו בכלל לא הדודה שלך.
עוד שבירת כוס שלא אתה שברת.
כי עוד לא מצאת את האחת שלה נשבעת.
עוד ריקוד מעולץ בחתונה.
מה אני לא יהיה חלק מהחברה.
הרי צריך לשמח חתן וכלה.
ואז שואלים שבע ברכות אתה מהמגיעים.
ואין לך כח לזה עוד בלונים וקישוטים.
כי מה אנחנו לא חברים.
זה מישהו מהשיעור תראה את הפנים.(אולי לא חדשות אבל אולי בכל זאת)
ואיך אתה יודע שאתה באותו מצב שלו.
הכי פשוט הרי תשאל אותו.
ואם אתה מפחד לחשוף את חולשותך.
מספיק רק מבט אחד אל תוך עיניו והוא כבר יגלה לך את עולמך.
איננו יצורים בודדים.
גם אם בהתחלה זה מאוד נחמד.
כי אתה רוצה להכיר רק אחרי שאתה מלומד.
אבל מה עוד לא טיילתי בעולם אתה מתרץ.
יש עוד שליחות בחוץ לארץ.
ואתה יודע שאחרי זה לא יהיה לך כח להתרוצץ.
ובתוך תוכך אתה יודע שזה לא מה שאתה רוצה.
או שאחרי זה אתה תרצה להתפוצץ.
ואפילו אם לא אני אומר לך יהיה לך לך כבר חוצץ.
אל תקטין ראש בזמן זה.
אז מי יתן ואת האחת שלך שפגוש וזו תהיה מי שתמיד רצית.
בלי כל החיצונית שבה לא חפצת.
ואחרי שהתפילה תתגשם אל תשכח את החבר שעוד לא הספיק תהיה רגיש.
כי אתה יודע איך הוא מרגיש.
