אשמח לשתף את חברי הפורום בדילמה.
טוב העובדות הן כאלה..:
יש משהי (פחות חשוב איך אנו מכירים) שאולי כבר שנה מוצאת חן בעיניי ונמצאת לי בראש ..
אלא מה.. אני כלל לא בטוח שאני מוכן לצאת לפגישות..
טווב אז כעת אחרי שנה חשבתי לעצמי. די! למרות שאתה מתלבט אם אתה בשל לצאת.. אתה צריך כבר לומר לה את זה (מכתב או גורם שלישי וכו. פחות חשוב כרגע איך..)
לומר לה שהיא מוצאת חן בעיניי ושהייתי כן רוצה להיפגש ולבדוק אם אנחנו מתאימים.. וגם לומר לה שפשוט אני לא בטוח שאני מוכן..
ואז חשבתי שיקרה אחד מהשלוש..
או שהיא תאמר לי שהיא לא חשה אותו דבר.. ואמנם זה יכאב קצת יום יומיים שבוע שבועיים ): אבל כך אפסיק לרצות אותה ואוכל להתרכז באשתי המיועדת לי בעתו ובזמנו כשאהיה באמת מוכן..
או שהיא תבוא לקראתי ותסכים לחכות לי קצת..
או שנתחיל לצאת בלי לחכות ולדחות.. ומה שיהיה יהיה ..
כך חשבתי שהרבה ספקות והתאהבויות מיותרות ייפתרו להן..
אלא שגם תמיד עברה לי בראש המחשבה שה אולי לא מוסרי או לא נכון.. אבל לא הצלחתי להצביע ממש על הבעיה..
אז מה דעתכם??
תודה..

