"הנה נתברר מכל ההקדמות האלה שהתכלית בעולמינו זה וכל אשר בו הוא איש מלומד בעל מידות טובות, וכאשר נקנו למי שהוא מהמין האנושי המדע והמעשה, רצוני ב'מדע' השגת האמתיות על בורים והשגת כל מה שאפשר לאדם להשיג, וב'מעשה' המצוע והאיזון בענינים הטבעיים ואל ישקע בהם ולא יקח מהם אלא מה שיש בו קיום הגוף, וכן שיפור כל המידות, אדם שהוא במצב זה הוא המטרה."

ומכיוון שמטרת האדם בעולמו זה לא דבר קטן ואי אפשר לפרוס הכל ולהרחיב כאן, ראוי לחקור על כך עוד ולהסתכל בהרחבה בדברי רבינו הרמב"ם שם...

(לשיטת הרמב"ם וסיעתו יותר כמו האפשרות הראשונה, לשיטת הכוזרי וסיעתו יותר כאפשרות השניה...)

זו לא מחלוקת של פרט וכלל?

המוסר והעבודה מכשירים לידיעת הבורא לדעת רבנו בחיי...

ועדיף לקרוא את שיטת רבינו בחיי מתוך כתביו שלו...

רק המכשירים למטרה...

ראוי בדיקה...

"ומן החשובות שבטובותיו אשר הטיב בהן לבני האדם אחרי שהמציאם בתכונות שבהם תהיה הבחנתם מלאה ותבונתם שלמה, הוא המדע שהוא חיים ללבותם, ונר לשכליהם, והמנחה אותם אל רצון הבורא יתרומם ויתהדר והמציל וכו' "

ומעיר הגר"י קאפח על אתר - "כלומר אחר שבראם עם הכשרון להבין ולהשכיל, עם כח ההבחנה וההבנה, נתן להם גם יכולת השמוש באותו המכשיר, ולפיכך אמר  לעיל שזה „מן החשובות שבטובותיו” ולא הגדולה כדברי רי"ת, כי הגדולה הוא מתן הכלי, הענקת הכשרון עצמו"

ובהקדמה לשער היחוד:

"אמר המחבר, כאשר חקרנו על החמור שבפנות דתנו ויסודותיו, מצאנו כי טוהר יחוד בוראנו יתרומם ויתהדר עיקרו ויסודו, וכו' "

בעין אי"ה יש הפניה למקום ספציפי אצל רבינו בחיי?

אבל לא המטרה.  

הרמב"ם נותן יותר משמעות ליחיד (חד בדרא וכל זה) שכל העולם נברא בשבילו ואילו הכוזרי מדבר שכל פרט נועד למלא תפקיד יחודי בתוך מערכת שהיא עצמה מטרתה הכלל...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....