ובהתחלה זה ממש לא קל לשכוח את העולם ולעבוד את ה' אבל לאט לאט מתרגלים.

ובשביל זה צריך בירור מעמיק...

אז קדימה, תתחילי 

בהצלוחה נשמה!

אם את מנסה למצוא את הדבר שיוכיח לעצמך שאת באמת מתפללת לד' ולא מתפללת כי מסתכלים עלי - זה נהדר, זה יוביל אותך לתפילת אמת (אם תלכי על  זה).

יש בספר "בית אהרן" בתחילתו אזהרות קודש לחסידי קרלין וביניהן כמה עצות והוראות בנוגע לנושא הכוונה בתפילה, אולי זה יועיל לך קצת, מחילה שאני משוחד ומביא דברים שאני אוהב.

בפשטות, לכוון את המילים בינך לבין עצמך. כלומר! אם את מתחילה להתנדנד - תפסיקי! תעמדי ישר, בלי תנועות שאת מאמינה שזה נובע מהחצנה, ואז תסתכלי בסידור ותאמרי את המילים עם הכוונה הכי פשוטה ואז בעז"ה תופיע הכוונה הרצויה, ואם פתאום יעלה לך חשק להתנדנד וכדו' אל תעצרי בעדך, על זה אמר אחד מאדמו"רי קרלין שיש יצר רע שאומר לאדם שמתפלל בקול ובהתלהבות שזה רק חיצוני, ולא יפסיק וידחה ממנו את מחשבת היצר.. [שימי לב להבדל, שפה המתחיל היה החיצוני ואילו בסוף התחלת מהפנים]

בהצלחה גדולה

רצוי וצריך וטוב להתפלל על זה.

מחשבה עצמית כשאין אף אחד.

לנסות להעלות את הרצון ולהתבונן מה אני רוצה באמת.

להיות כן עם עצמך.

לפעמים קצת פנטיות עצמית זה טוב. קצת להתנזר מההמון.

נגיד בתפילה-

אם אני אתקשר אלייך עכשיו איך תעני? אולי תצטטי לי ישר קטעים ממיקי מאוס שאת זוכרת? כנראה שלא. את תשימי לב למילים שיוצאות מהפה. זה אך טבעי. את מדברת עם מישהו.

בתפילה כיון שיש העלם. אנו לא תמיד שמים לב שאנו כן מדברים אל ה'! והוא שומע! אחד הדברים הממחישים את זה שאנחנו מדברי בגוף שני. אם אנו מציירים לעצמנו שהדיבור שלנו הוא כאל מי ששומע אותנו. ממילא אנו שמים לב למה שאנו אומרים. אלא שצריך להשריש את הציור טוב.

לא ארחיב כי מאוחר לי...

תודה רבה רבה לכל מי שענה.. אינלכם מושג כמה עזרתם

בררתי קצת על העיניין והנה דברים שיכולים בהחלט לעזור לכל מי שבמצב שלי...

-הספר "תכון תפילתי" של הרב דב זינגר (דברי שיר)

-קטע יפה מהכוזרי-

"אין אני מבקש כי אם את החירות מן השעבוד לרבים אשר איני רוצה כלל למצא חן בעיניהם, ואלו השתדלתי בזה כל ימי חיי לא הייתי מגיע לכך, ואלו הגעתי לכך לא היה הדבר מביא לי תועלת - כוונתי לשעבוד לבני אדם ולבקשה למצא חן בעיניהם. מבקש אני לי את השעבוד לאחד אשר בטרח מעט אפשר למצא חן בעיניו, דבר המועיל בעולם הזה ובעולם הבא, - כוונתי למציאת חן בעיני הא-לוה ית', כי השעבוד לו הוא החרות, והכניעה לו היא הכבוד האמתי."

(מאמר ה' סעיף כ"ה)

מילה במילה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....