הי מה דעתכם?
תקופה ארוכה מאד בשידוכים יוצאת ובאה וזה מרגיש לשווא...
תקראו לי בררנית, או מישהי שיודעת בדיוק מה היא רוצה,,
תכל'ס אני יודעת שאני מחפשת משהו נדיר...
לאחרונה הוצע לי שידוך שנשמע מתאים ממש, נפגשנו 3 פעמים, נכון, זה לגמרי לא השלב של להחליט על חתונה עדיין, אבל זו הייתה הפעם הראשונה בכל התקופה הארוכה הזאת (מעל 5 שנים) שמבחנתי יש כיוון. קיימים בו המון דברים שאני מחפשת, והרגשתי שאני יכולה להעריך אותו ורוצה להכיר יותר...
דא עקא. אחרי פגישה שלישית והתלבטויות רבות מצד הבחור, ואחרי ייעוץ שהוא קיבל (לא ברור לי ממי). הוא החליט לחתוך, עם אמירה ערטילאית משהו בעניין הסגנון. (חשוב לי לציין, אנחנו חרדים, וסיום הקשר נעשה באמצעות השדכן ולא חזיתית...)
עבר יותר משבוע, וזה עדיין כואב לי, לא מכירה את ההרגשה הזאת, כל הזמן מקווה שהוא יתחרט ויבקש להחזיר, מה שלא קרה בינתיים.
קשה לי ממש לשחרר ולעבור הלאה, ובמיוחד שיש לי הרגשה משמעותית שגם אצלו ההחלטה לא היתה ממקום שלם...
מה אומרים?? לנסות לברר אם יש סיכוי? להתנתק בכח?
איי. זה קשה.



