יום דפוק שנגמר טוב, עוד לא החלטתי לאיזו קטגוריה להכניס אותו.

בעז"ה שאצליח מחר במשימה

לילה טוב לכם!

ולסקר: (-מתלהבת שאני מהמחשב)(נכתב בלשון זכר אך חלילה לנו מליצור חוסר שוויון מגדרי)

האם אתה מתחפש בפורים?

אם לא- מתי הפסקת?

אם כן- כמה אתה משקיע?

האם אתה אוהב את פורים?

אם כן- מה אתה אוהב בו במיוחד?

אם לא- מה מעיק עליך במיוחד?

האם אתה חושב שזה בר שינוי?

האם אתה מעוניין לשנות את זה?

האם אתה מאמין שזה ישתנה בקרוב?

האם אתה אוהב סלט פטריות יער ברוטב אפרסק?

בס"ד

שונאת את פורים!!!!

ומה מעיק עלי?

ה-כ-ל!!

בעיקר להתחפש! כבר שהייתי קטנה לא אהבתי את זה וזה לא השתנה מאז.........

ומחר-

תחפושות בגן שלי.... בעעעעע

אפשר תמונה באישי??

לילטוב!

למה לא פתחת אותו בנפרד..

בכל אופן לא התחפשתי מכיתה ד...

אני אוהב את את החג הזה כי יש משהו מצחיק שמאוד מגניב אותי בחג הזה, בזה  שפעם אחת בשנה אנשים מרשים לעצמם לשחרר את כל המסכות שלהם במשך כל השנה..

אתה אשכרה רואה אנשים בוגרים שכל השנה הם  סופר רציניים מתחילים לעשות שטויות ולהתנהג כמו ילדים בגן... ובנוסף אתה מתחיל לגלות גם כל מיני צדדים חבויים שלא הכרת באנשים..

פורים בלי שיכורים מאבד את האפקט שלו..

האמת? שזה בין הדברים השנואים עליי בפורים. מפריע לי שאנשים מרשים לעצמם להתנהג כמו מפגרים

יש כאלו שהם עליזים ומשוחררים וזה סבבה וחמוד ויש את אלה שפשוט מתנהגים בצורה מביכה ומעיקה (נגיד צועקים הערות לבנות. או נראים כאילו הם מנסים למשוך צומי. או מחבקים אנשים בניגוד לרצונם. או מקיאים שזה הכי גרוע שיש)

כן, בערך.

לא משקיעה - זו אותה תחפושת כמה שנים. בשנה הראשונה השקעתי בתפירת גלימה.

אוהבת את פורים, כן!

מה במיוחד? אווירה שמחה, לא יודעת מה במיוחד...

אולי יש לציין שאף פעם לא ראיתי שיכורים, גם לא בפורים. אני משערת שיש אנשים שזה מעיק עליהם, אבל מבחינתי זה אף פעם לא היה חלק מהיום.

לא טעמתי, אבל נשמע ממש טוב.

כאן מצביעים!!! - צעירים מעל עשרים\

הזכרת לי למה אני שונאת לתכנת

בס"ד

ואני מרגישה שאני לא מתוכננת למחר....

ולא בא לי להתחפש מחר

ומלחיץ אותי איך היום הזה יעבור ועוד שההורים נמצאים בבוקר בגן..

ונגמר לי הדיו הכחול במדפסת ואני צריכה לצלם בשחור וזה לא נותן.. ואני חייבת את הדברים למחר...! אוףף..

ממתי כחול קשור לשחור??!!?!

בא לי להיות כבר אחרי מחר.........................

לילה טוב

בס"ד

ב"ה באמת היה יום טוב!

וזה ממש מאת ה' שפשוט סייע לי בהכל! 

מהאיפור בבוקר שיצא מושלם ב10 דק' (לא להאמין..!)

ואח"כ שהיה לי אוטו

ואז שהיה לי מקום לצלם מה שהייתי צריכה והספקתי לצלם הכל, ולהגיע בול בזמן לגן..

ואח"כ שהספקנו לארגן את כל היצירות והדפים והיה מי שעזר לי בזה!

והילדים היו בסדר היום והיום פשוט עף לי!

ועשינו ביחד משתה,

וגם עשיתי להם מסלול דוגמנות בגן.. חיברתי כמה שולחנות והזמנתי כל ילד לעלות ולהציג את התחפושת שלו.. הקב"ה עזר לי ממש ומצאתי ביוטיוב שיר שמתאים לתחפושת של כל ילד וככה הזמנתי את הילדים לעלות למסלול..

והקלינאית תקשורת של הגן הייתה היום והיא פשוט חמודה! היא עזרה לי ממש כל היום והפעילה את כולם בסוף היום..

ב"ה שהיה וב"ה שעבר!

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה