אני מכירה אותך! אתה שכן של אחי! גיליתי את זה אתמול

אכן הרבה זמן
מוזמן להצטרף אלי לפייסבוק.

וכן, כואב, אבל לא מגיע לכתיבת סיפורים..

הבחור בא לאסוף אותי, וזכרתי שהרכב זה מזדה שחורה. יצאתי מהבניין וראיתי מזדה שחורה בדיוק כמו שלו שחנתה במקום שהוא חנה גם בפעם הקודמת, אז פשוט בלי לחשוב פעמיים באתי להיכנס לרכב........ 

ואז אני קולטת את הבחור מעבר לכביש מנופף לי ומתפוצץ מצחוק.. רציתי להתעלף. ברחתי לפני שהנהג הספיק להתעורר.. 

וואי אחת הפאדיחות! 

בס"ד

נכנסתי אחה"צ לרופא כשאני ממש לא מרגישה טוב...

אני מתיישבת והוא שואל אותי מה יש לי. וטאחח- פתאום התחלתי לבכות בכי חנוק כזה.. אני מנסה לדבר להגיד לו מה כואב לי ולא מצליחה מרוב בכי.. וגם האף שלי נזל ולא היה עלי שום טישו או משהו בסגנון..

שיא ה-פאדיחה!

הזכרת לי..

בימי האולפנה..

ערב קודם אמא שלי סיפרה אותי ממש קצר מעבר למה שתכננתי.

התבאסתי לגמרי ותכננתי לא להגיע יותר ללימודים עד שהשיער יתארך. כמובן שלמחרת התייצבתי באולפנה.. 

אלא שמרוב ביאוס על התסרוקת החדשה בבוקר לקח לי זמן להתארגן עם השיער שיראה נורמאלי..

בקיצור אחרתי.

איך שנכנסתי בשער הרב (שהוא המנהל) של האולפנה מגיע.

במבט קשוח הוא שואל אותי "צדקת! יש לך אישור לאחר???"

פה פרצתי בבכי.

הרב המום. (מבט מבולבל של- הייתי קשוח מידי? בנות..)

"זה בסדר זה בסדר תלכי לכיתה תרגעי.."

בס"ד

תודה!

בס"ד

ואת פשוט מתוקה!!!

ענק!

רק 18 אנשים הצביעו

עורו ישנים מתרדמתכם!!

יש לכם עוד שעה ו37 דקות!!

כאן מצביעים!!! - צעירים מעל עשרים

אבוד לך לשנה זו.

צר לי.

תכנסי לקישור ששלחתי, יש שם הוראות מאד פשוטות וברורות.

בהצלחה.

ותודה על ההענות.

מההשתלבות, ההגשה, העדינות, הסמיילים.. מדהים.

ממש לא מורגש שמדובר כאן בתעמולת בחירות. פשוט נכנסת לתת מודע דרך שירשור בנושא אחר.

קסם.

איפה הפאדיחה

ראיתי חבר ששנים לא ראיתי....

בא מאחוריו וטופח לו על השכם

הוא מסתובב, מסתכל עליי, אני עליו..........

וקולט שזה בכלל לא הוא.....

לא קרה לי, אבל מסתמא קרה למישהו אי פעם..

יש מחיצות בין גברים לנשים

במחיצות יש חלונות

שקופות בצד הנשים

ראי בצד הגברים

גבר עומד מול המראה ומסדר את שפמו היטב

ומהצד השני.......

ובאמת אין איסור שתהיה מראה בבית כנסת, אלא רק אסור להתפלל מול מראה

יש לנו בבית חלון כזה באה אישה הורידה את המטפחת והחלה לסדר את השעיר מול המראה כשאני רואה את זה

היינו אצל סבתא בשבת, וראיתי את אבא שלי עומד במטבח, קיצר באתי אליו מאחורה ונתתי לו וואחד חיבוק..

הוא מסתובב.... ואני מגלה שזה האורח...................

מתתי.

בס"ד

היום הייתי אצל חברה ועזרתי להם להכין את המאכלים לארוחה והסלטים.. טוב- מתיישיבים לסעודה, ואז אני שומעת את אחד הדודים של החברה שלי מחלק ציונים לכל הסלטים שיש לו בצלחת.. הוא טועם ואומר לאחותה של חברה שלי שישבה לידו: "זה מאוד מוצלח, אהה את הכנת, כל הכבוד.." וככה ממשיך, אח"כ הוא מגיע לאחד הסלטים שאני הכנתי טועם ואומר- "וואי התיבול של הסלט הזה לא טוב.. הוא מאוד מלוח...."

ו- שיאא הפאדיחה!

מה עשיתי- לא נתתי לו להבין שאני הכנתי את הסלט הזה, אלא שאלתי אותו על סלט אחר שהכנתי והיה לו בצלחת, הוא טועם ואומר- "זה הסלט הכי טעים!" ואז אני ממשיכה ואומרת- "בטח, כי אני זו שהכנתי אותו....."

ואני וחברה שלי מתפוצצות מצחוק....

@רחפת..

1) חיבקתי עץ.

2) שאלתי את בעל הבית (במסיבה) אם אני יכול לצאת עם הבת שלו.

3) אני מכיר אישית את האדם מ2

4) בכיתי ואמרתי "רמבם משך חכמה" "רמבם משך חכמה"

ולא הייתי שיכור

סתם

יש עוד דברם אבל אני לא זוכר...

אחי אמר לי (כל האומר וכו')

1) אמרתי למישהי שמייחצנת את עצמה (ז.א. את יופייה)

שבסוף מזדקנים ולא נשאר כלום, ותיארתי לה

איך נראים מקומטים + קמט ארוך מהבוהן על לראש.

2) אני מכיר את המישהי הזאת.

חטפתי כזה "בובו" ברגל

היינו פעם בקניון וראינו אנשים עושים אחד לשני מסאז וצחקנו עליהם

כמה ימים אחרי אח שלי ראה אותי יושבת על ספסל ברחוב עם כמה חברות אז הוא בא אלי ועשה לי מסאז כמו שראינו ואומר "זוכרת?" ונשפך מצחוק ופתאום הוא גילה שזו חברה שלי ואני בכלל לא הייתי שם

חבר שלי ביקש ממני לעשות השכמה לחניכים שלו(חמשושים) ורציתי ליסוע מוקדם, בקיצור שמתי שעון לחמש התארגנתי וכו.. בתוך כל הלחץ אני נכנס לבניין שלהם ברבע לשש בבוקר, כמעט שעתיים לפני ההשכמה ומתחיל להעיר ואז אני מסתכל בשעון ונופל לי האסימון.. עפתי משם כמו טיל!! 

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.