זה מראה על התמכרות, מה אני אגיד.
לדעתי, בלי קשר לכמות השעות על המחשב- חשוב שתרגישי שאת עושה משו חיובי עליו. אחרת, זה כאילו הרגע ביזבזת חמש שעות על המחשב, ולא עשית בעצם כלום. חשוב בשביל ההרגשה האישית שלך שתרגישי שאת מתקדמת (ומי אני שאדבר, הלוואי שאקח את העצה שלי)
חוצמיזה, מסכימה עם אפחד, אבל זה קשה..  וקביעת גבולות עובד רק אם ממש משתדלים, כי באמת נחמד לבלות על המחשב. את צריכה פשוט לשים גבול ופשוט לרדת, בלי שאלות, פשוט לרדת!
אולי גם תנסי, לדאוג שהמחשב יתכבה, שהאינטרנט יפסיק לעבוד, שאחד האחים יעיר לך שאת צריכה לרדת, ששעון מעורר יצלצל לך ויזכיר לך שנגמר הזמן במחשב..- שגורם מבחוץ ידאג שתרדי.

ב''הצלחה, ושנזכה כולנו להציב גבולות ולעמוד בהם, בכל דבר בחיים.

אנשים עייפים נלחמים בעצמם שלא ללכת לישון, מפאת רצון לעשות עוד דברים, או חוסר חשק ללכת לישון.
אני בספק אם הסיבה שאנשים שנמצאים על המחשב ואי הליכה לישון היא בגלל חוסר עייפות, הייתי אומרת שזה יותר בגלל התמכרות קלה, או שסתם כי לא מצליחים ללכת לישון, או שיש מפלצות מתחת למיטה, או בארון...

רק חבל להיתלות במחשב כמאכל לריקנות שלך... (מי אני שאדבר)

יש לי מלא דברים לעשות..

עזוב אותך מהליכה, קטן על השכל שלי.

אה ושכחתי להוסיף, זה הקטע במחשב- הוא מלא במליוני דברים, ותמיד אפשר למצוא מה לעשות. החוכמה היא לא למצוא מה לעשות, אלא להפסיק לעשות, לתת לגוף שלנו לישון...

וראי מה השעה כעת, ושימי לב כמה זה קשה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....