בכיוון קצת שונה, מעולם אחר במקור, אבל היה לי נחת רוח מהדברים, ואפשר לחשוב עליהם בהקשרים שהם בכלל לא מתמטיקה:
"למען האמת, סתירות הן מקור חשוב להבהרה ולהתקדמות בכל תחומי החיים - ובכלל זה מתמטיקה.
כשנמצאה סתירה במתמטיקה בזמנים עברו, מיד ביקשו המתמטיקאים לאתר בדיוק את המערכת האחראית לכך, לקפוץ אל מחוץ לה, לדון על אודותיה, ולתקנה.
לא זו בלבד שגילוי ותיקון של סתירות לא החלישו את המתמטיקה, הם אף חיזקו אותה. הדבר עלול לדרוש זמן ומספר ניסיונות כושלים, אולם לבסוף הוא יישא פרי. למשל בימי הביניים היה ערכו של הטור האינסופי:
...-1-1+1-1+1
שנוי במחלוקת עזה. "הוכח" שהוא שווה ל-0,ל-1,לחצי, ואולי גם לערכים אחרים. מתוך גילויים בעייתיים כאלה הופיעה תיאוריה מלאה ועמוקה יותר של טורים אינסופיים".
(גדל, אשר, באך, עמוד 227)
"אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה" (בבלי מגילה לא ע"ב). אני אוהב את האמרה הזאת.