הפורים הזה בשבילי היה שונה בתכלית משנים שעברו, זה התחיל בליל פורים בישיבה, אני לא משתכר בלילה, ואני חושב שהפעם זה היה לי לרועץ. חצי לפחות מליל פורים לא הייתי כלכך שמח... למדתי באחד ספרים שבפורים קראו דברים לא נעימים ואף מזעזעים(זה קשור לשלושת התרוצים של הגמ' למה לא אומרים הלל בפורים, ואכמ"ל) עלכל פנים אחת מהסיבות היא (סיבה שלא שמתי לב אליה לפני) אחריתה של אסתר המלכה, עמ"י ניצל-זה נכון וזה גם נורא משמח, אבל ההצלה הזאת באה על חשבון בת ישראל שנשארה בסוף עם החשורוש(והיה אסור לה לחזור למרדכי יותר) זה קצת אירוני שאנחנו כלכך שמחים על זה, אז היה כתוב בספר שלכן אנחנו כי אנחנו משתכרים היינו שאנחנו רוצים לשכוח... אבל מצד האמת זה נורא עצוב אם חושבים על זה. בסוף המסיבה בערך בשתיים וחצי דיברתי עם חבר על הנושא הזה, ולאחר שדיברתי איתו הבנתי שזה בעצם לא רק בפורים אלא בעוד הרבה פעמים למשל יום העצמאות, יום כל כך משמח מלכות ישראל קמה שוב וכל הדיבורים האלה. אבל אם מתבוננים על העניין מגלים שזה מאוד דומה לפורים דהיינו הגאולה הגיע ע"י 6000 חיילים צדיקים שבמסירות נפש למען כלל ישראל עברו מן העולם הזה, ובכל זאת אנחנו שמחים וצוהלים וכו' השאלה שלי החא בעצם איך אפשר???
ובפורים השאלה יותר ויותר מתעצמת שהרי בפורים אין לנו יום זיכרון, וכן בפורים עם כל השמחה אנחנו עדיין בגלות מה שהפוך מיום העצמאות בתכלית, אבל השאלה עומדת בעינה גם על יום העצמאות. איך אפשר לשמוח על דברים שעם כל גודלם באו על חשבון מותם של יהודים, איך אפשר לשמוח כל כך כשיהודיה שהיא היא זו שהצילה, לא ניצלה???
באמת שאני אשמח לתשובה, תודה מראש.
ובפורים השאלה יותר ויותר מתעצמת שהרי בפורים אין לנו יום זיכרון, וכן בפורים עם כל השמחה אנחנו עדיין בגלות מה שהפוך מיום העצמאות בתכלית, אבל השאלה עומדת בעינה גם על יום העצמאות. איך אפשר לשמוח על דברים שעם כל גודלם באו על חשבון מותם של יהודים, איך אפשר לשמוח כל כך כשיהודיה שהיא היא זו שהצילה, לא ניצלה???
באמת שאני אשמח לתשובה, תודה מראש.
