באלי שהיא תענה לי.

ושההודעות שלי יישלחו אליה סוף סוף.

לעזאזל. השבוע הזה רק מדרדר מרגע לרגע

מהכל.

גם מהעבודה הזאת.

שיהיה לי אפס במתכונת ובבגרות וזהו.

נמאס לי|צורח|

נמאס לי להיות הכי לבד שיכול להיות ולהיחנק.

נמאס לי לחשוב שהיא תענה. כי היא לא.

נמאס נמאס נמאס. 

אני רוצה שלא יהיה יותר.

זה דבילי כל כך.

אני רוצה שהדובי שלי יהיה פה ושייתן לי חיבוק ולא יעזוב אותי|בוכה|

אני צריכה חיבוק. ענק. שלא יתן לי להשתחרר ממנו.

שאני אנסה להשתחרר ולא אצליח ואתייאש ואתפרק מבכי בתוך חיבוק של אדם שאני אוהבת.

@קצת ערפל סליחה, את יכולה להשתיק את השרשור הזה

למה אני מתנהגת כמו ילדה בת שלוש.

שלא מצליחה לשלוט בעצמה.

אני רוצה להיאבד שם.

אני לא מכירה שם כלום.

ואניאכבה את הפלאפון ואעלם באלגנטיות.וזהו.

פתאום יהיה שקט בעולם.

ואני אפסיק להעיק על כולם.

ואני אפסיק להיות מטרד ציבורי.

כי אני רועדת ואין לי פה דובי או מישהו בשביל חיבוק.

ולהתקלח במים רותחים. 

והכל יישטף.

וכל הבכי יצא.

לעזאזל. כואב לי.

זה ככ לא מתאים לי עכשיו

מטומטמת אחת.

תיכחדי כבר ותקלי על כולם.

כי אני מטומטמת ולא הולכת לישון.

דפוקה.

מתי תביני שאת מטומטמת יותר מידי?

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.