ב. כשמישהו שתולש כמה זרדים בשדה שלו לאכילה או להסקה, התועלת החקלאית לשדה מהפעולה נחשבת ע"פ הגמרא לפסיק רישא דניחא ליה.
גם התועלת לשדה מתלישת כמה זרדים איננה קריטית בד"כ לבעל השדה ונראית שולית למדי, ובכל אופן כשהיא נעשית ע"י בעל השדה היא פסיק רישא דניחא ליה. על פניו אני לא רואה סיבה לומר שחיסכון קטן בחשמל, או תועלת מסויימת לאורך החיים של המקרר/המזון, לא נחשבת ניחא ליה.
[וגם לא מצאתי טענה כזו אצל הרב עובדיה]
לא ראיתי שכשהרב עובדיה מדבר על מקרר הוא מתייחס לחיישנים או למאוורר, אלא רק לדברים שהיו גם במקררים הישנים - פתיחת דלת שגורמת הדלקת נורה [שהוא כמובן אוסר] לכיבוי נורה [הוא מציע אופני היתר מסויימים, אבל לא סגירה ישירה] ותרמוסטט - שהוא מתיר את פתיחת הדלת, על אף ההשפעה. אבל שם הוא מתחשב בעניין של גרמא [וכמדומה שבגלל שההשפעה אינה מיידית, מה שלא רלוונטי למאוורר, ואיני יודע באם רלוונטי לחיישנים אחרים].
נראה שכשאין אפשרות אחרת הוא מתיר פסיק רישא בדרבנן, ויכול להיות שבסגירת דלת שמכבה נורה הוא אומר לעשות באופן אחר רק בגלל שאפשר, ואם אי אפשר הוא יתיר גם סגירה בידיים.
הנידון של חיישנים ושל מאוורר לא זהה לנורה ולא לתרמוסטט [אולי המאוורר קרוב לכיבוי הנורה].
לגבי מאוורר, אפשר לפתור את הבעיה ביחד עם פתירת בעיית הנורה [במתג של הדלת, באמצעות התקן מיוחד, או פשוט להדביק], ולדעת מכון צומת אם פותרים את שתי הבעיות האלה זה מספיק מעיקר הדין. אבל לא מספיק לנתק רק את הנורה. [לא תמיד מפסקי הדלת גלויים, ואם לא, צריך לדעת לאתר אותם]
הפסקת כל מפסקי הדלת הכרחית מעיקר הדין גם לפי המכון המדעי טכנולוגי, יעוין בדבריהם איזה בעיות אחרות יכולות להיות, ומהי ההלכה לגביהם.
קישור לחוברת של המכון המדעי טכנולוגי -
http://www.machonhalacha.co.il/wp-content/uploads/2015/08/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-3.pdf