פשוט לא יודעת כמה נכנסת לי ללב, אפילו שאנחנו בקושי מכירות, בכלל.
את לא יודעת כמה אני אוהבת אותך. אני באמת אוהבת, ואני ממש לא מהאנשים שמשתמשים ב"אני אוהבת אותך" סתם.
את יודעת, יש אנשים שהחיים שלהם זורמים על מי מנוחות. שהכל טוב, הכל פשוט, למה שיהיה מסובך בכלל? אבל האנשים האלו, הנפש שלהם מצומצמת. החיים שלהם פשוטים, אבל כמה שהם פשוטים- הם קטנים.
ויש את האנשים הגדולים. שהכל אצלם בגדול. בעוצמה. הכל נוכח יותר, קיים יותר, מרגיש יותר.
אני לא יודעת מה יותר טוב
אני לא יודעת גם אם זה משנה
אבל אני יודעת שכנפש גדולה, ואני לגמרי יכולה להעיד את זה על עצמי, הנפש שלי כל כך מתחברת לשלך.
את יודעת, הנפש שלי נמשכת כמו מגנט לנפשות גדולות.
היא מאתרת אותן בקלילות, הן פשוט קוראות לה.
ואת הנפש שלך לא היה אפשר לפספס, היא זוהרת.
והלוואי שהיית יודעת את זה
שאת נמצאת במחשבות שלי לא מעט
שהנפש שלך גדולה כל כך
שאני באמת אוהבת אותך, פשוט.
(הלוואי הלוואי שתקראי את זה, את)