שאלתך היא למעשה שאלה של כל עובד ה'.

עבודת יצרנו מול יוצרנו החזו"א אומר שנראה שיש המון התמודדויות לעובד ה' אבל למעשה הכל התמודדות אחת! אם אני עושה את רצון ה' או שאני הולך אחר היצר.

כך יוצא שכשאני מצליח לעשות את רצון ה' באחת ההתמודדויות אני רוכש עוד חלק במהלך בו אני מצדד להיות עושה מעשים של  רצון ה' לעומת היצר ולכן הכל זה עבודה של להתגבר.

מלבד התפקוד הקבוע של מערכות הגוף יש לנו תנועות רצוניות.

אנחנו בד"כ מדברים על קימה, הליכה וריכוז.

ידוע הדבר שלטיול כיפי נגיע דקה לפני הזמן וללימודים נאחר ברבע שעה בנקל. בשתי הפעמים יהיו לנו מניעות. אלא- שלטיול יש לנו רצון ברור ונראה וללימודים, גם אם יש לנו רצון- זה לא בוער לנו באותו הרגע. כך שהמיטה או התיק- המיטה מנצחת.

הרצון לישון הוא ברור וחזק יותר אצלינו באותו הרגע מהרצון לקום ליטול ידיים ולצחצח שיניים.

צריך לזכור שהקימה לצחצוח שיניים היא לא התוצאה שאותה אנו רוצים, היא הדרך. כך אנו מסתכלים על הדברים כחלק ממערכת  שקיומה חשוב לנו עשרת מונים מחוסר קיומה והמניעות נראות לנו פחות בוערות. לפעמים להרחיב את אופקי ההסתכלות על ההשלכות של המעשה שקשה לנו לבצע- זה יראה לנו כמה אנו רוצים.
למשל-

לקום בבוקר זה מעורר ונותן חיות אבל זה גם יעזור לי לבוא ללימודים שהם יעזרו לי לצאת עם בגרות טובה שהיא תעזור לי למצוא עבודה/ חתן.
אפשרות ב'- כשאני מתגבר על הרצון לשינה וקם לעבודת בוראי- להתפלל לעשות חסדים, לחזק את השכל בשביל כל הדברים שזה עוזר להם בעבודתו יתעלה, זה מגלה בי ומקנה לי את מידת הזריזות שהיא מידה לאוהב ה' שעושה רצונו בלהט, וזה עבד ה' הרצוי לפניו.
הבוקר הזה הוא אחד מ38643 הבקרים שנשארו לי בחיים כדי להתעורר בהם בשמחה לעבודת ה'. וכן על זה הדרך.

להתבונן בדברים הללו. ובגריעות הפסדם- זה עוזר לנו לעורר אותם ולהתגבר על הצד השני.

הרי סה"כ, אם את  כותבת את זה- זה רק אומר שבהסתכלות חיצונית, שלא בשעת מעשה- את יודעת מה באמת רוצה.

עד כאן זה חיזוק הצד הראשון- התיק, הקימה ההליכה והריכוז. (הדברים שאנו רוצים לעשות)

הצד השני הוא הפורומים, המיטה, הצחוקים בלילה ועוד כל מיני דברים מגרים שמונעים אותנו מלעשות את מה שאנו באמת רוצים.

צריך להמעיט אותם. למשל- אדם שמכור לאינטרנט (ואני מדבר על דברים שאין בהם משהו מלבד מושב לצים וכד' כלומר בלי ניאוף וזנות רח"ל) יהיה זה אך שבחו וחלק מצויין בעבודתו על יצרו המתמכר לשים קוצב  זמן שאחד ההורים יודע את הסיסמא (יש תוכנות כאלו שסוגרות את האינטרנט משעה מסויית עד שעה אחרת לפי הגדרת  הלקוח) וכן על זה הדרך.

בשעת העקידה אמרו חז"ל שיצחק אבינו היה מבוגר, והוא גם היה חלק ממצות העקידה.

(בראשית רבה נו ח) "אמר רבי יצחק: בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו: אבא! בחור אני, וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך, ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא, כפתני יפה יפה! מיד, ויעקד את יצחק. כלום יכול אדם לכפות בן שלושים ושבע? [נ"א בן עשרים ושש שנה] אלא לדעתו?!"

כשיצחק אבינו אומר לאביו "את מאסרי חזק" (מתוך "עת שערי רצון") 

- הרי הוא דוגמא גדולה למי שאומר לאביו "אבא, שים לי סינון באינטרנט" למה? כי הוא מגביל את עצמו מרצונו. כך הוא ממעיט את הצד השני (זו פעולה שנעשתה ע"י הרצון להיות בצד המעשה הרצוי) "כי בתחבלות תעשה לך מלחמה..." (משלי כד ו) מדובר כנגד יצה"ר. כך גם בסיפור עם רב עמרם (קידושין פא ע"א).

כך עובדים על שני הצדדים הרצון לעומת המפריע.

אם תרצי-

המניע והמניעה.

כל זה דורש התבוננות. מומלץ ללמוד מסילת ישרים מידת הזריזות (וכן את כל הפרקים שלפני, בעצם- את כל הספר. אבל אפשר "להציץ" קודם במידת הזריזות)

בהצלחה בכל. אשמח לשמוע אם קראת ומה יש לך להגיב/ להעיר/ להוסיף.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....