אם כל מה שהקב"ה עושה זה לטובתנו, אז למה להתפלל???
כאילו, יש לי חבר חולה, אבל ממש. ואני שואל את עצמי: למה להתפלל לרפואתו?
הרי אם הקב"ה רוצה שהוא ימות אז כנראה זה מה שטוב, אז למה להתפלל ולנסות לשנות את הטוב?
הקב"ה יודע מה הוא עושה, ואם זה לטובתנו אז למה אנחנו מתערבים??
מחילה שיצא אולי מעט בוטה, פשוט ממש כואב לי.
שנהיה שותפים למה??
אם הוא לא רוצה שיבריא אז איך התפילות שלנו משתתפות?
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
