מה כל כך מציק בזבובים?
נכון, לפעמים הם נוחתים עליך וזה מדגדג.
ויותר מאשר מדגדג, זה מגעיל, כי לך תדע על איזו חתיכה נאה הם ישבו קודם.
אבל זה לא זה, כי הם מציקים גם כשהם אפילו לא חושבים לעשות עליך עצירה.
סתם כי הם מעופפים להם שם בחלל, בזווית העין או אפילו מעבר לה אם רק תדע שהם שם. אז למה?
הסיבה היא עצם זה שיש פה משהו שמסתובב, הוא יכול לנחות עליך ויכול שלא. חוסר ודאות.
עכביש פחות מפריע, הוא נח לו שם בפינה וזהו (ומדביר זבובים מדי פעם). אם תרצה להעיף אותו עוד יום, שבוע או חודשיים הוא עדיין יהיה שם. אבל לא זבוב, הוא מסתובב ומסתובב, מזמזם זמזומים וזומם מזימות. תעיף עיניך בו ואיננו, והופ! הנה הוא שוב.
וככה זה עם מחשבות, יש כאלו שיושבות להן בפינה הקבועה שלהן. אתה יודע מה הן ומה הכוונות שלהן.
אבל יש כאלו שהן פשוט אי שם, מסתובבות. לא לגמרי ברור מה הן ולמה הן מפריעות לך, לא ברור מה ההשלכות שלהן. הן לא סגורות. מערערות.
