זה הגיוני שבחוץ אני מחייך ובפנים אני מרגיש ייאוש?

זה הגיוני שבחוץ אני מחייך ובפנים אני מרגיש ייאוש?האש בוערת

שעות של אמת.

מוכר למדי

כאילו אפילו לא מחייך, ממש שמח... ברמה שאפילוהאש בוערת

אי אפשר לדמיין שבפני זה הפוך...

מרגיש לי הזויהאש בוערת

הגיוני

כי בא אורך

מה הגיוני פה מה? יותר סביר שהבפנים והבחוץ אותו דבר לא?האש בוערת

זה הגיוניכי בא אורך

הרבה פעמים אנחנו מציגים לסביבה אחרת ממה שאנחנו מרגישים באמת..

מממ זה בדיוק השאלה, למה זה הגיוני?האש בוערת

זה נראלי פשוט משו אנושיכי בא אורך

אין לי ממש הסבר לזה..

אולי אנחנו פשוט לא רוצים לשתף את כל הסביבה במה שעובר עלינו אז במקום להראות עצובים ואז ישאלו שאלות וכו אז פשוט עדיף להעמיד פנים.

זה מוזר. כי אני לא בנאדם שמעמיד פנים...האש בוערת

וגם כאילו אני באמת באמת שמח לרגע אחד. ואז שניה אחרי זה לא.

אני לא חושבת שזה מוזרכי בא אורך

אני חושבת שזה מאוד מובן ושאתה אנושי בסך הכל

כן.זה קורה..
אולי השמחה פשוט מסיטה את הדעת מהעצב

שכל טהור זה כנראה לא כי זה רגשחוני המעגל פינות

אבל

א. אחרי המעשים נמשכים הלבבות

ב. אנשים לא אוהבים לעבוד בחברת אדם מיואש כי זה מציק להם, ואנחנו תמיד צריכים לדעת לעבוד עם אנשים

ג. אתה לא רוצה להציק לאנשים

ד. יאוש זה אי יכולת להכיל געגוע והדברים עמוקים ולא בררתי אותם דיים

פשוט כשאני עם אנשים אז אני רק שמח מבחוץהאש בוערתאחרונה

(ולא ממש מרגיש את מה שהיה קודם ועומד להיות אחכ) אבל איך שאני לבד או מתיישב ללמוד זה ישר מציף אותי...

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

..בינייש פתוח

לכבוד החג וראש חודש - שרשור ההומור הגדול!!

- לקראת נישואין וזוגיות