ישבתי לתומי באוטובוס הנוסע לירושלים בחלק הקדמי ולפתע נוסע חרדי שעלה בתחנה
אומר לי שעלי לעבור לאגף האחורי כי נשים תמיד יושבות באגף האחורי...
אני זזתי ממקומי בשקט ונתתי לו לשבת...
עכשיו אני רוצה לדעת מה דעתכם על כל עניין האוטובוסים הנפרדים
והאם זה באמת הלכה?
סתם..
שהם מקיימים (העלק. לא נראה לי שההלכה מחייבת את זה. יש הלכה שמחייבת נגיעה ושמירת עיניים. מה הפואנטה? תתגבר!)- מצווה אחת ועושים עוד כמה אחריה.
מה עם- ואהבת לרעך כמוך?
מה עם- לא תלבין..? (וקרה, והרבה פעמים זה מאוד מבייש)
וכו' וכו'.
כל זה לענ"ד.
[-> פשוט להימנע מלמעלות לאוטובוסים כאלה, אא"כ זה פיקוח נפש.]
גם קו חרדי כאילו עליתי המון פעמים על האוטובוס הזה ואף אחד לא אמר לי לקום...
א. אין להם שום זכות להקים אותך מהכסא. חוקית מותר לך לשבת בכל מקום. מה שכן - כדי למנוע לעצמך אי נעימויות, כדאי שתתישבי מאחורה.
ב. מותר הלכתית לשבת במעורב, ואפילו לשבת ע"י בן אם אין ברירה (ולא צריך להשתגע ולהקים אנשים בשביל למנוע את זה).
ג. יש אנשים שעל הלבנת פנים לא שמעו, או שמעדיפים להראות לכולם כמה הם צדיקים - וזאת ע"י החמרה בעניני צניעות (ו"הקלה" בענייני הלבנת פנים).
מי אמר זה כל פשוט
בס"ד
אבל לדעתי, גם אם את לא מסכימה עם זה- יאללה, אל תעשי עניין, כבדי אותם ותלכי אחורה, לא ביגדיל.
אני אישית לא היית קמה וזה קרה לי גם שהם העירו לי כי התיישבתי מקדימה
ואז הם הסתכלו עליי כמו לא יודעת מה.....
וגם זה היה המקום היחידי שהיה באוטובוס אז שיקפצווו....
בס"ד
ייאיייי שיהיו לי בריאים אלהה עם ההגזמות שלהם...
וחזי.ש.- החתימה שלך חמודה במיוחד שלוחצים עליה
בס"ד
כל כך קשה לכן ללכת אחורה ולא קדימה?
תפסיקו לעשות סיפור מכל דבר..
אז הם החליטו שהם רוצים נפרד- תכבדו אותם ושבו מאחורה.
כאילו העניין הזה שינה לכם את החיים.
[וחוצמזה- שהכי כיף זה לשבת מאחורה.]
אין לי שום בעיה לשבת מאחורה אם אני לבדי, בגלל שלי אין בחילות.
אבל מה עם זוג? מה עם אנשים שחייבים לשבת מקדימה? ומה אם כבר התישבתי, ומקימים אותי בצעקות של - "מזרוחניקית שעוברת על התורה"?
זה בהחלט לא נעים שצורחים עליך באוטובוס לעבור אחורה...
ואז במקומות של ה4 באוטובוס בצד אחד ישבו זוג ואח שלי ואחותי ובד שני ישבו 2 חרדים אני[שאני בת] ואחי הגדול. איך שהתישבתי אחד חסיד כזה בא לקום ואמר לי שזה אוטובוס חרדי..... ישר הלכתי למאחורה באוטובוס[לדלת האחורית]וקיצר בסוף אני ואחי התחלפנו.......... זה קרה לי גם באוטובוס למירון שנסענו באוטובוס חרדי ואז אחד צעק שהוא משלם כדי לא לשבת ליד נשים ואני ישבתי כולה ליד אבא שלי והייתי בכיתה ה' או ו'....................
מצד אחד זה נראה הזוי אבל מצד שני צריך לכבד את מי שמחמיר בעניינים אלה........
שקודם כל צריך לכבד את מי שזה מפריע לו. הרי המנהג הזה הוא אפילו פחות מחומרא. וזאת חוצפה להחמיר על חשבון אחרים, או להכריח אחרים להחמיר...
מרצ', לצערי התנסתי בישיבה בזוג באמצע קו 402. את ההערות המעליבות והמבטים עוד לא שכחתי...
אם הם רוצים לחנך אותי, זאת לא הדרך.
[מצטערת על ההתחממות. הדברים האלו הכי הכי מרתיחים אותי]
<החרדים>.
אין להם כל בעיה לעמוד באוטובוס ולהזהר לא לגעת בבנות.<ובי הם נגעו אלפי פעמים>
הם נוגעים חופשי וסורי זה פשוט דוחה!
הם יכולים לבוא ולחנך את כל העולם..ו-סליחה הם בעצמם לא מחונכים!
אני חושבת שכל הענין הזה של אוטובוס'מהדרין' כמו שהם קוראים לו הוא הזוי לחלוטין!!
פסדר אם אתה חמוד אתה יכול ללכת למאחורה אבל אם האוטובוס עמוווס בנשים וגברים יש קצת אז אם כל הכבוד יש לנו זכות לשבת מקדימה!!
כמו שיש אלפי סוגים ומינים בין הכיפות הסרוגות ככה יש בכיפות השחורות..
וכל החלוקה הזאת היא בכלל מגוחכת כי מה שמשנה זה אם אתה עבד ה' אמיתי בהכל, והכיפה לא עושה את ההבדל.
יש חרדים שנזהרים פחות ויש יותר, כמו שיש דתיים לאומיים שנזהרים פחות ויש שיותר..
בכל אופן אם יש נוהג מסוים באוטובוס מסוים ראוי להקשיב לו.. במיוחד כשאין בו שום בעיה ב-כ-ל-ל.
שכל אחד ישב איפה שבא לו (:
ו.. לא נראה לי שזה משו הלכתי.. זה פשוט החמרה מטופשת של חרדים (מנהסתם=])...
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
