)אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.
השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..
ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?
סליחה על השאלות הרבות.
לק"י
זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.
מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.
עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.
יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.
יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.
שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.
אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.
את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת.
אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?
אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי...
למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן
מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...
לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.
לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.
עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.
בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר
סתם תוהה אם אני אמורה לבקש
סליחה על הניצלוש
אז, היום נישואין שלנו מתקרב... הצלם נעלם לנו אחרי שנתן תמונות של החתונה ואיך לנו אלבום. רוצה להכין אחד ליום נישואין.
מישהי עיצבה אלבום חתונות ויש לה אתר מומלץ? חשוב לי שיהיה ברמת איכות כמו של צלם.
מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.
בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.
אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.
זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.
לא?
אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!
איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?
הוא התחייב לספק לכם אלבום?
בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.
תחסכי לך את הכאב ראש הזה.
אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו.
העסקה כללה אלבום.
בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.
מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן.
אולי מישהי תוכל להסביר לי? והיא חמות בעצמה?
למה יש העדפה ברורה לבנות שלה מאשר לבנים וכתוצאה מכך לכלות?
אני מבינה שאם גרים קרוב אז אוטומטית מרגישים קרבה
אז הילדים של הבנים הופכים להיות כלום ושום דבר?!
למה חמותי מושיבה קודם את הילדים של הבת שלה בכיסא אוכל והילד שלי צריך
לאכול על הרצפה כמו כלב?
למה זה בסדר איך שהיא מתנהגת ולכלה אסור לפצות פה? כי החמות מארחת ומשתדלת וילדה את בעלי
ממני,
מישהי שרק רוצה להגיד לחמותה את כל האמת בפנים ולא מסוגלת
זה מקובל לשאול אישה (דתיה ונשואה) אם יש לה בד בדיקה?
על אותו קונספט של לבקש פד/טמפון.
מדברת נניח בעבודה/לימודים ומתקרבת שעת שקיעה.
מה עושות?
כאילו כן, צריך אחריות ושמראש יהיה איתי. אבל כאילו…
ולא מכירה מספיק נשים במציאות שרלוונטי לשאול אם זה מקובל חברתית חחח.
סיכוי טוב שלא הייתי מבקשת כי אני קצת ביישנית אבל אם זה היה מבטל את ה7 נקיים הייתי שואלת.
בכל אופן אם היו שואלים אותי הייתי ממש שמחה לעזור וממש לא מובכת.
סוף סוף מתחיל להיות נעים
מישהי קנתה ויודעת להמליץ על ריהוט גן איכותי ולא יקר
אני גם מתלבטת כמה ומה לקנות, ערסל ביצה? ספסל? נדנדה או סתם כיסאות רשת.. כרגע זוג פלוס תינוק, מארחים הרבה.. אשמח להמלצות מהמנוסות!
כיסאות ושולחן של כתר
איכותיים קלים לתחזוק ולא יקרים
ויש גם נדנדה
לא זוכרת מאיפה
הלוואי והיתה לי גינה בשביל זה (לא רק) 😅
אז בעלי יחזור מהמילואים יום אחרי שהווסת אמור להתחיל.
ואם באמת יגיע הווסת וזה לא יהיה הריון, אז כנראה נפספס את הביוץ הבא.
החודש כבר פספסנו שבוע וחצי של זמן שאנחנו מותרים. וגם בחודש הבא לא יהיה הרבה. אלא אם כן זה יהיה הריון, ואז נראה איך יהיה יציאות של שבוע שבוע, ולהיות לבד בבית.
וזה לא שאני לא יודעת לטפל בעצמי ולהתנהל. אני מעסיקה את עצמי במלא תכנים, ומפגשים, וקונה לעצמי פינוקים וכו' וכו'. וגם הקהילה פה תומכת ועוזרת.
אבל עדיין חוסר הוודאות הזה נורא קשה. משתדלת להתמקד בהווה אבל לא תמיד מצליחה.
סוף פריקה.
אני מרגישה שזה חלק מהמסירות נפש שלנו בתקופה הזאת
וזה דורש כל כך
להיפרד כשאסורים
להיפגש כשאסורים
לפספס חודש כי הוא לא מגיע בזמן
אומרת לעצמי בסיטואציות האלה
שאני מקווה מאוד שהקב"ה רואה ורושם את הזכויות האלה לעם ישראל וספציפית לנו
חיבוק גדול!
שכשהתמודדתי בזמן המלחמה עם משהו קשה נורא ושקוף שאף אחד לא ידע עליו,
ניסיתי לכוון-
שזה יהיה להצלחת החיילים. לשמירה עליהם.
ממש, לדמיין שהדבר הספציפי שאני עוברת עכשיו מציל מישהו ספציפי ברגע ספציפי.
אז גם אם אני יודעת בשכל שזה לא עובד ככה, אבל זה נתן לי כח להמשיך להתמודד.
ושתצליחי לראות את הטוב.
😢😢😢😭
מתי בעלך אמור להגיע מהמילואים?
אני חייבת לומר שהמסירות נפש שלנו על טהרה במילואים, זו זכות גדוחה ועצומה
טריגר, הריונות שנקלטים בקלות
טוב נשים יקרות,
אני חברה פה בפורום אתן מכירות אותי
פתחתי ניק חדש כי הנושא אישי
ב"ה יש כמה ילדים בבית.
בחסדי ה', להריונות של כולם נקלטתי בנסיון הראשון או השני בסוף המניעה.
ב2 ההריונות הראשונים זה שימח אותי
ב6 שאחכ פחות
תמיד הרגשתי שזה מהרררר לי מידי
עוד לא הספקתי לרצות לקוות להתפלל.
רק מפסיקה מניעה, ובהריון. אני יודעת שזו ברכה גדולה. הלב שלי מלא בהודיה על זה לה'..
עם השנים למדתי להפסיק מניעה רק כשאני לוקחת בחשבון שרוב הסיכווים שתוך חודש אהיה בהריון
עד כאן רקע
לפני חודש וחצי בעלי ואני החלטנו חהפסיק את המניעה
החלטה שהתקבלה בשמחה ובלב שלם
לפני שבוע גיליתי שאני בהריון. ב"ה. הריון 8
אבל אני לא מצליחה לשמוח
מתביישת לכתוב שאני מזכירה לעצמי בתקווה שהרבה הריונות נופלעם בשבליש ראשון, אני יודעצ שזה הזוי מה שכתבתי עכשיו
בקיצור. לא שמח לי. ואני רוצה לרצות
לא יודעת מה אני רוצה ממכם. כיווני מחשבה??
אני גם כמוך.
בהריון האחרון גם לא שמחתי (כמובן שזה עבר ואני מאושרת...)
אולי כי אין ציפיה, אין איזה אתגר, משהו.
ידעת שזה יגיע, אז אין לך סיבה לשמוח במיוחד.
האמת שלא הסברת מה בעצם לא שמח לך, כי נראה שזו כן החלטה שקיבלת בלב שלם.
ואולי בפעם הבאה להפסיק מניעה רק אם כבר יש בך רצון בוער לילד נוסף.
אבל, תחילת הריון זה הרי זמן הורמונלי, אולי זה פשוט שינויי מצב רוח בגלל הורמונים?
מניחה שבתור אמא להרבה ילדים (צפופים?) את עמוסה מאוד, נראה לי הגיוני שלא באמת תרצי עומס נוסף עכשיו גם אם משמח. אולי זה קצת כמו כשאני מזמינה חופשה משפחתית אני חושבת שיהיה ממש כיף, כשהחופשה מתקרבת אני נלחצת וכשכבר צריך לצאת אני תוהה למה בדיוק הכנסתי את עצמי ובשביל מה טוב כל הבלאגן הזה, אבל בדרך כלל בסופו של דבר אני שמחה שנסענו...
אז אולי זה קצת ככה. ובטוחה שעם הזמן תתחברי יותר ויותר ותשמחי בהחלטה שקיבלת ובהריון.
עונה פה
אני לא שמחה כי מדמיינת אצ הקושי בהריון, בחילות ואחכ כבד מאד.
מדמיינת לידה
מדמיינת חודשים ראשונים שהם אפעם לא קלים לי, תינוק מתוק אך תלוי בי לחלוטין
זה הריון 8 ברוך ה'
אוהבת ילדים
מודה עליהם לה'
רוצה עוד
וביחד עם זה כאילו נפלה עלי תחושת הכובד והטרחה שבזה, לא מצליחה לשמוח
זה שלפני חודש וחצי עוד לקחתי גלולות, וכעת בהריון, זה מהר לי מידי....
עכשיו יש בחילות, תתמודדי איתם. כשיהיה כבד בעז''ה תתמודדי עם זה. אחרי הלידה תמצאי פתרונות איך אפשר להקל עלייך.
הרבה יותר קל כשאת לא צריכה להתמודד מחשבתית עם הכל ביחד, אלא עם כל דבר בזמן שלו.
בע''ה זה יעבור עם הזמן .. ותתחברי להריון ולתינוק שבדרך.
אני גם כמוך נקלטת מהר ומודה להקב''ה על זה ... אני עובדת במרכז רפואי ורואה מה אנשים עושים בשביל להביא ילד אחד לעולם.
בסוף מה שנשאר לנו בחיים זה רק הילדים.. וזה הזמן שלנו להביא אותם עכשיו.
חלון הפוריות הוא לא להרבה זמן .
שיהיה בשעה טובה ומזל טוב!!
גם לנשים שמחכות להריון לםעמים כשהוא מגיע יש רגע של בהלה מהמציאות
זה לא קשור בעיני לכמה זמן חיכית.
החלטת להפסיק למנוע כי רצית להיות בהריון ובה ה נקלטת- הייתי ממסגרת את זה בנפרד.
עכשיו את בהריון ויש הבדל גדול בין לרצות הריון- לבין להיות בהריון
זה מציף ומבהיל ומסעיר והכל ביחד
וזה גם טבעי
תני לזה מקום
ובהריון הראשון כ"כ חיכיתי ולקח זמן, וכשזה בא הייתי מאושרת. ברור שעדיף את האופציה השניה.
אבל אל תאיצי בעצמך, בסוף בלידה זה תמיד אושר והתרגשות... והילד אהוב כמו כולם.
במיוחד בשליש ראשון. אז קודם כל אל תאכלי את עצמך.
תני לזה זמן, זה עוד ממש חדש.
אני אישית חולמת להיקלט ככה בקלות ככה שלא ממש יכולה להיכנס לנעליים שלך.
חיבוק על התחושות, מקווה שתצליחי להתגבר עליהם.
והיי- איזה מלכה את שאת בהריון שמיני, תקשיבי את אלופה. אני ממש מצדיעה לך.
.
כי לפני ההריון זה הכל תאורטית, פתאום יש הריון ואת קולטת שזה אמיתי וזה כאן כדי להישאר ואין דרך חזרה..
אבל האמת שלקוות שזה ייפול זה קצת קיצוני
בעיני ולא הרגשתי ככה וזה אומר לשקול פעם הבאה יותר לעומק האם מתאים עכשיו הריון או לא.
אני קוראת כל מילה
לוקחת כיווני מחשבה.
שמחה להבין שזה נורמלי שיש זמן שלוקח לעכל
אני מכירה מישהי שמרגישה זרות בהתחלה מול התינוק שלה בחדר הלידה ובימים הראשונים
זה נורמלי - עובדה שקורה, והיא אמא להרבה ילדים, מהממת ואוהבת.
אז בוודאי שלהתרגל להריון זה נורמלי
אני עכשיו ב"ה גם בהריון, אבל הגיע אחרי ציפייה וגם תקופת טיפולים.
יכולה להגיד לך שההריון היה משאת נפשי מאז הלידה הקודמת. חיכיתי לזה וחלמתי את זה בכל רגע.
ואז.. זה הגיע.
ואיתו הגיעו הבחילות, הכאבים, העייפות, העלייה במשקל (אחרי תקופה של דיאטה וירידה ושמחה בגוף)
וגם הפחד הלידה, מאחרי הלידה (עברתי לידה טראומטית והתאוששות מורכבת).
אז כן זה לא כזה פשוט להתרגש ולשמוח, גם אחרי ציפייה.
אני אומרת לעצמי שזו תקופה, היא תעבור.
שעכשיו כשאני בהריון הקולות החוששים יכולים לעלות.
שזה באמת מפחיד, שהריון זה לא קל.
שזה בסדר להרגיש תחושות מורכבות ולתת להם מקום להישמע, ולהשתחרר עם הזמן בע"ה.
אני מאוד מזדהה עם התחושות.
ומחכה יחד איתך לשמחה והתרגשות שיגיעו..
בע"ה הריון קל ושמח 🫶
זאת אומרת כיריים של 4 או של חמש..
ושיש שירות לקוחות אמין
וזה בערך מה שהיה חשוב לי😅
כמה שיותר גדול שהשיש יכול להכיל
הברזלים מחוברים ולא יחידות עגולות כי זה לא יציב בכלל
הכירה הכי גדולה וחזקה בצד ולא באמצע
הבסיס זכוכית
אני קניתי לפני 5 שנים סאוטר,לא זול (עלה אז 2200 במחסני חשמל) רוחב 75 וזו אחת הקניות היותר טובות שעשיתי
דווקא עדיף באמצע לא?
בד"כ עליה מניחים סירים גדולים יותר, וצריך מקום...
מעניין
בכל מקרה אין לי מקום ל5 להבות... הלוואי...
קנינו במעבר דירה לפני 4 שנים, לא זכור לי 'המליצו על משהו מיוחד.
פשוט הלכתי לחנות מומלצת ולקחתי מה שהביאו.
מצטרפת להמלצה של ברזלים מחוברים, אצל אמא שלי יש עגולים והם זזים כל הזמן. אצלי לא זז.
כי אם לא שקלת אינדוקציה ממליצה לשקול שוב.
זה איכות חיים ברמה אחרת
