לפני חמש שנים התחתנתי ולאחר חודש מהחתונה נקלטתי להריון ב"ה, הריון טבעי ולידה קצרה וזריזה ויצאתי עם בת מקסימה שהיום היא בת ארבע וחצי.
במשך שלוש וחצי שנים לצערי מנענו הריון מסיבות שהקשו עליי לחשוב בכלל על הריון(פטירה של אנשים קרובים,דיכאון וכו') היום,מזה שנה שאני מנסה להיכנס להריון. אני לא יודעת אם נכון לומר שבמשך שנה אני מנסה, א' כי לקח לי זמן לגלות שמועד הביוץ הוא הזמן המירבי להיקלט וב' כי המחזור שלי מגיע לאחר חודשיים וחצי שלוש שספק אם התרחש הביוץ. בשלושה חודשים האחרונים הרופאה נתנה לי כל חודש כדורים להגעת המחזור,עשינו בדיקות זקיקים ואיקקלומין להגעת הביוץ. היום הייתי אצל הרופאה לאחר שהעלתי את המינון ומזה כמה פעמים שאני עושה בדיקת זקיקים ושוב הרופאה לא רואה ביוץ. אני מוטרדת ולחוצה. אני נמצאת בחברה דתית שאף אחד לא מבין למה אני לא בהריון..הבת שלי לא מפסיקה לומר לי כמה היא רוצה אח/ות. ולגיסתי יש ילדה קטנה ועוד מעט צריכה ללדת תאומים בע"ה, והקניות לתאומים,השמחה סביב זה וכל המכלול קשה לי נפשית. היום באמת התרסקתי! הרופאה לא רואה סיבה לבעיה אבל טוענת שנעשה סבב אחרון לאיקקלומין ואם לא יעזור היא תשלח אותי לרופא פוריות.
אני פוחדת..חוששת..מבוהלת..מרוסקת..
הייתי שמחה לשמוע עיצות מניסיונכן מה עליי לעשות?
מדברים
)