אני בברוך רציני.נביעה
אנחנו בונים בית, אני לא כ'כ רציתי, אישה פשוטה ששמחה לגור גם בקראוון.. בעלי לחץ, הסביר שזה הכי נכון כלכלית וכו וכו. אז בסדר.
פשוט סיוט.
אני לא מבינה בקטע הכלכלי- עקרת בית. נח לי לא להבין, לא להתעסק. נח לי לסמוך שהכל בסדר.
והבנאדם משתגע מעומס. מתלונן שאני לא איתו, לא מבינה מה הוא עובר וכו וכו.גם המפרנס, גם בונה בית...
והתוצאות: אני שוכבת לידו-
לא נוגע בי.
'עמוס מדי'- בשביל לגעת בי?
ואני נפגעת, מתכנסת, שנינו עצבניים, בקושי מחליפים מילה,עד שזה נמאס, ואני נרגעת- כי בא לי לשמוח בחיים האלה..ואז גם הוא נרגע, מדברים על דברים בכללי, שיחה קרה, ואז פתאום צוחקים על משהו, ואז נשבר הקרח, ואז הוא שולח יד לחבק, ואני נענית- כי גם לי חסר, ואז '-חברים-' כביכול, עד הפעם הבאה שעולה לו העומס,והוא לא מסוגל לגעת בי, ועצבני אש. (ועם אחרים- וגם אחרות- מחייך וסבבה..)
ושוב אותה רוטינה. בדיוק. אני נפגעת מאוד- מאוד- מתרחקים, קרים, קרים- ואז רגילים- בסוף צחוק- קרבה- וכשיש קרבה- מרגישה שזהו, בטח זה לא יקרה שוב, כי אנחנו כל כך אוהבים....
ושוב זה קורה.
די.
אתמול בערב, אחרי שבוע מאווווד עמוס מלא נסיעות שלו- שכבנו במיטה בערב, עוד לפני שהילדים נרדמו- חשבתי שהוא ישים יד, ילטף,- כלום. 'אני לא יכול'-אני עמוס.
לא יכטל לגעת באישה שלך????
אההה
אני כל כך פגועה, ריבונו של עולם!
נמאס לי השבתות כאן. שבתות כשאנחנו בשלב הקר, משעמם לי. משקיעה המון- וכלום.
עוברות לי מחשבות לארוז, לקחת את הקטן היונק- ולא להיות כאן שבת.
שיעשה חושבים.
שאני לא אהיה מובנת מאליו שאני כאן.
שיבין שלמעשים יש תוצאות.
אווווף.
כואב לי כל כך.
אני אוהבת אותו- ומאמינה שגם הוא- אבל כשהוא לא מסכים לגעת- עד כאן.
אגב, כשהוא הבין שהוא פגע- בלילה הוא ניסה לקרב אותי- ביד-לעברו- סירבתי.
ובבוקר מוקדם- 'רוצה לשים עלי ראש?'
לא.
ובתוכי חושבת- אני לא בובה שמשחקים איתה. כשכן בא לך בטוב- אז בטח, וכשלא- לא.
וזה רק טיפה מהים הגדול ורחב ידיים של עולם הנישואין שלנו....
הגענו למקום בשליחות- כי הוא לחץ- יש לו -צאן מרעיתו'- בבית הכנסת, בשיעורים,
באתי לאן שבאתי- כי הלכתי אחריו. כי לא היה לי משנה לאן- העיקר לבנות בית עם אהוב ליבי.
אוף.
לקראת שבת מלאה מתחים.
😞

ועכשיו ראיתי את ההודעה שלו- ואני כבר לא יודעת מה לחשוב-נביעה
הוא כתב לי-
"במשך הלילה הייתי כל כך עצוב
כמה אני מעציב אותך
כמה שכבד עלי
כמה אני רוצה איזה שחרור.
הייתי כל כך עייף, יכלתי לישון עוד כמה שעות טובות...
ממש מטורף...
כל השבוע הזה.
אני מצטער שזה כך, כמו שאמרתי לך השבוע מאוד קשה שאתה לבד.
היה לי לא נעים שאמרת לי 'מה אתה מסתכל על השעון שאתה מדבר איתי?'
כל כך השקעתי בשיחה הזאת וךתחתי כת הלב עד הסוף וכן גם היו לי זמנים שהייתי צריך לשים לב אליהם כמו שאני תמיד עוזה זאת. כך אני חיי תמיד- הראש שלמ מתפוצץ מרוב חשבונות כספים/ סידור זמנים וכדו' וזה לא מוריד לרגע מההשקעה שלי כאשר אני מדבר מכל הלב.

מקווה שהמנוחה תעזור לי לשבת ואוכל להשקיע בך ובילדים.

אני אלמד עכשיו. אחזור בשעה 8.20 ואצא באוטובוס של 9"
.
אוף. אוף. אוף.
אוווווווף
יעזור לך אם אני אגיד מה חשבתי כשקראתי?אדרת7

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

אגב הייתי במקום דומה לשלךאדרת7

גם בנינו בית רק מרצון של האיש. גם אני אישה פשוטה... גם העדפתי להיות עקרת בית ולא להתעסק. לגמרי בורה בעניינים האלה. גם עומס הבנייה נפל עליו. אז העצות שלי לגמרי מנסיון.

איך יצאתם מזה?נביעה
בזכות עצות כמו אלה שפאז כתבה לך למטהאדרת7

מצטטת:

"מציעה לך לומר שאת רואה כמה הוא עמוס, והוא בטח יודע שברוב הדברים את לא יכולה לעזור
אבל תשמחי שיגיד לך דברים שבהם תוכלי להקל עליו ולהראות לו
שאת רוצה להיות שותפה עבורו ושיהיה לו פשוט יותר
ומדי פעם תראי מה מאלה את יכולה לעשות...
לפעמים זה יכול להיות להכין כוס קפה או להתקשר לאיזשהו מקום
או אפילו עיסוי של אישה אוהבת...."

 

זה בערך מה שהשתדלתי לעשות וראיתי שזה עוזר מאוד.

חיבוק.

תודה!נביעה
וואו. תודה על המילים האלהנביעה
מסכיצמה עם הפרשנות הטובה .תקווה_לעתיד
נשמע
קוראת בדמעות! באמת אוווף!חביבית
ככ קשה, שולחת לך חיבוק ענק ענק!!!!
וגם,
לצערי מזדהה... ככ מבינה אותך! בעלי עמוס עם העבודה שלו ואין לו זמן אלי כל השבוע....

אין לי עצה חכמה 🙁
אבל,
אני בטוחה שגם הוא אוהב אותך, ובעזרת ה, זו תקופה שתעבור. ממליצה לנסות לפתוח מולו ולצאת לאיזשהוא מקום, רק אתם, ולדבר על הדברים... אולי היום או מוצש?
ככ קשה המתחים לפני שבת...
לפחות יש את המקום הזה לפרוק וכבר מרגישים טוב יותר. ❤️
בהצלחה!
תודה❤נביעה
קודם כל חיבוק גדול תזכרי שזה תקופה ויעבורשנאל
אם הייתי יכולה לתאר לך כמה קשה התקופה הזאת של בניית בית ואפילו סתם שיפוצים היית כל כך מבינה את הלחץ של בעלך והיית עושה הכל כדי להקל עליו. נשמה, אנחנו בסה"כ הוספנו חדר לבית. ואני ובעלי היינו שותפים מלאים בכל העניין ולמרות שהיינו ביחד היינו שנינו בלחץ נפשי כל כך גדול שכבר התחלתי לקחת כדורי הרגעה. יש כל כך הרבה דברים שצריך לדאוג להם שעושים צעד כזה שלא נשאר מקום לכלום... עצתי לך, אם את לא יכולה להיות שותפה שלו בנושא הזה לפתות תתמכי בו עד כמה שאפשר. תפנקי אותי ותביני את הקושי שלו. לא באה חלילה מתוך ביקורת רק מתוך זה שיודעת כמה זה סייייוט!!!!!!! בכל מקרה תזכרי שזה תקופה ויעבור ..
^^^ גברים לא מבינים איזה עומס יש על אישה בהריון-לידה-הנקהאדרת7

אבל גם בלי להבין, שיהיו שם ויתמכו במה שיכולים.

נשים לא מבינות איזה עומס יש על גברים בבניית בית. אבל גם בלי להבין, שיהיו שם ויתמכו במה שיכולות.

תודה ששיתפת אותי. זה עוזרנביעה
חיבוק יקרהפאז
כאבך נוגע ללב.
נשמע שבעלך איש טוב ומקסים שמנסה לתמרן בען לחצים רבים ועדיין ללהיות קשוב לך ופנוי אלייך.
זה הולך לפעמים ולא הולך לפעמים...

משתמע מכל מיני דברים שכתבת שיש איזשהו תסכול מהעומס שנופל עליו לבד...

וזה מובן. זה יכול לקרות גם לנו כנשים גם אם יש דברים ש"רק אנחנו יכולות".

מציעה לך לומר שאת רואה כמה הוא עמוס, והוא בטח יודע שברוב הדברים את לא יכולה לעזור
אבל תשמחי שיגיד לך דברים שבהם תוכלי להקל עליו ולהראות לו
שאת רוצה להיות שותפה עבורו ושיהיה לו פשוט יותר
ומדי פעם תראי מה מאלה את יכולה לעשות...
לפעמים זה יכול להיות להכין כוס קפה או להתקשר לאיזשהו מקום
או אפילו עיסוי של אישה אוהבת....


ועצם הרצון והנכונות חשובים מאד!!

וחיבוק לך יקרה
תודה רבה! זה בדיוק העניין-נביעה
הוא מרגיש שאין לו שותפה. שהוא לבד בעסק הזה.
תודה לכולן!! הדברים מחזקים! ועידכון-נביעה
ב'ה הוא חזר, אחרי שהתכתבנו על תחושותינו בוןטסאפ..
והביא לי חיבוק ארוך.
וביקש סליחה.
אני בעצמי עם דמעות הקלה.
אוך, כמה שאני אוהבת אותו, והמצבים האלה פשוט מתסכלים.
לקראת שבת של סליחה, בע'ה, וה' יעזור לנו....ולכל עמ'י. רק ישועות!!
תודה לכולן על האוזן הקשבת, ועל העיצות הטובות❤
שבת שלום!!!

איזה יופי.אלופים אתםרק אמונה


התרגשתי לקרוא. רק טוב 😚מרגרינה
משמח לשמוע!!!דבורית
כשקראתי אותך בהתחלה נפל לי אסימון..
זה לא רק נשים - גברים
זה גם הבדלים אשיותיים
הפער הזה בצורך במגע
אצלנו זה הפוך
כשהייתי בלחץ הייתי מסתגרת ובעלי היה נעלב שאני לא פנויה למגע ("מה אנחנו שני זרים?" ציטוטים שלו )
ואצל בעלי זה הפוך הוא צריך יותר מגע ופחות פנוי למילים..
אז נראה לי שכששמים את הפערים האלו על השולחן קל יותר להבין אחד את השני ואז גם פחות להיעלב וגם יותר להתחשב כל אחד במה שהוא צריך

כל הכבוד לכם ושתהיה שבת *שלום*
אמן❤נביעה
מה שכן, לא פתרנו כלום על באמת....נביעה
מקווה, כמו תמיד, שזה יתמיד🌱
שמחה ככ לשמוע! בעזרת ה'.חביבית
תפילות לאור הנרות על שלום בית..
ולפחות שהשבת תגיע בשמחה ורוגע!
שבת שלום
ריגשתחדשה.
בשיתוף ובאמונה ובהשתדלות.
שהקב"ה ישלח לכם הרבה כח ושלום ❤
אחרי שבתרק אמונה


מרגש!לב אמיץ

אתם מדהימים.

וזה שאת לא מוותרת על השמחה בבית זה דבר גדול!

 

תזכו שהקב"ה ירחיב לכם מתוך רוב נחת ושמחה.

אמן!!נביעה
כדי שזה לא יהיה רק שבוע של סליחהמעין אהבה
תשבו יחד
בנחת
שהוא יספר לך למה הוא זקוק ממך-מה יכל חתת לו תחושה שהוא לא לבד,שאת שותפה מלאה שלו- ממש שיפרט מה יעזור לו שתאמרי,שתעשי,שתביעי...

ובאמת תשתדלי.

ואת תסבירי לו למה את זקוקה.


בלי ביקורת או האשמה או טון לא נעים
שיח קרוב שרוצה לבנות יחד מקום בריא ושמח
אנחנו כל פעם מנסים...נביעה
וזה כל פעם נופל מתישהו על שירטון....
כואב.לב אמיץ

אבל תדעי שנשמע שהוא מאוד אוהב אותך, ועם כל הקושי הוא משתדל.

 

את מכירה את זה שאומרים שבמרכזים לבריאות הנפש (גהה למשל) יש מחלקה מיוחדת לפגועי נפש משיפוצים ובניה...?

זה לא סתם. זו תקופה שיכולה להוציא גם את האנשים היציבים ביותר משיווי המשקל.

בעלך לא משחק בך חלילה, למרות שאני מבינה את התחושה הקשה. הוא פשוט באמת עובר את אחת התקופות הקשות ביותר בחיים שלו. ממש ככה.

 

מה עם לארגן ככה ששבת תהיה הזמן שהוא מניח להכל, ואתם חוזרים אחד אל השניה? שבת היא מלזעוק, בשבת לא עושים חשבונות כלכליים, שבת היא אי של שפיות ורוגע אחרי שבוע קשה ומציף.

זה אומר  שבמשך השבוע את משתדלת להרפות ולהיות שם בשבילו נטו.

מה שאת לא יכולה לסייע בעזרה כלכלית או טכנית, את יכולה לסייע בהמון המון המון בהבנה, בלהקל עליו את המצוקה הזו.

אפשר לנסות לחשוב ביחד, אולי יש מקום לוותר על חלק מהשאיפות בבניית הדירה, אבל אם התוכניות כבר מוכנות, והבניה יצאה לדרך, אולי אין טעם לוותר ומה שצריך עכשיו זה לגייס את כל כוחות הנפש גם את וגם הוא ולעבור את התקופה הזו כמה שיותר ביחד.

 

ושבעלך לא ישאר עם המצוקה והעומס האלה, לא טוב לבריאות. שיקח רסקיו, או וולריאן.

תודה שכתבת. אחת התקופות הקשות.נביעה
אשתדל לזכור....
^^ותקלי מעל עצמך גם אתרק אמונה


אולי תנסי כן להיות בעניינים, אפילו לא בפועלl666

אבל לפחות לדעת מה קורה, לחשוב אתו ביחד, אם את רק עם ילד אחד בבית אולי לפעמים לקחת משהו על עצמך, אחרי פסח כמובן. הרי בסופו של דבר זה גם בית שלך, כסף שלך ושיחה והתייעצות מאוד מקלים.  

אני גם עקרת בית המון שנים אבל לדעתי זה לא נכון פשוט לזרום עם מה שבעל אמר (כוונה כמובן לא לדברים שכבר החלטתם והסכמתם), עוד ראש ועוד מבט אף פעם לא יזיקו...

אני כן איתו בתכנון, אבל הוא רוצה בפועל.....נביעה
תשאלי א6יך אפשר לעזור בפועלרק אמונה


רק אמונה

מבינה את התחושות שלך ממש

אני חושבת שצריך כאן תיאום ציפיות דחוף

זה יכול לעזור לכם

מקסימה ואמיצהאם כל חי

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

מצטרפת..תיקונים
מזדהה עם עצם הקושי.. גם אנחנו חווים מתחים בעוצמות כאלה, סביב עניינם אחרים, וזה מאד מערער ומטלטל.. ומתסכל.. ומכעיס...
אני מאד מבינה אותך... ומחזקת אותך...
שתזכי להיות אשה גדולה וצדיקה במידות במידות ובאמונה בתוך הקושי הזה..
זה מה שאני אומרת לעצמי כשאני מרגישה מה שתיארת וכשנמאס לי ממנו ומהכל...
ובע"ה תעברו את המשבר הזה ותצאו ממנו מחוזקים ובנויים יותר.
חיבוק.

הכל זה תיקונים... (:תיקונים
גם זה מעודד אותי לזכור...
תודה!! א-מ-ן!!נביעה
תודה רבה! אמן!!נביעה
חיבוקים והמון בהצלחהש.א הלוי
בניית בית זה פרויקט לא קל ולא פשוט
היא מביאה איתה המון המון לחץ והמון חרדות כי עושים החלטות על הנייר ובמציאות זה כמעט תמיד נראה אחרת
ותמיד מדובר בסכומים גדולים של כסף ומרגשים פספוס לפעמים ופחד לטעות
ועוד ועוד


בניית בית- זה מעבר לטכני
יש פה המון רגשות כמו חשש, פחד, צפייה שיצא טוב - נסי לדבר איתו ולהקשיב לרגשות האלו
לחזק את ההחלטות שלו

נסי אולי להתעניין ממש, לבקש עדכונים בנושא
אם יש לכם מצלמה לבקש תמונות של התקדמות העבודה

אם קשה לך לעקוב אחרי הדברים- להכין לעצמך מחברת קטנה שתרשמי בה הכל (לאט לאט) ותעברי עליה מידי כמה ימים כדי לדעת על מה לדבר
אולי תעשו אותה מחברת זוגית של הבנייה
תכתבו התלבטויות, חששות, רגשות, החלטות, צבעים של הקירות, טלפונים הכלל.

תקבעו דייט בבית כשהוא רק קירות
בניית בית זה פרוייקט לא פשוט תרתי משמע!תיקונים
מה שאת מתארת הוא תגובה הגיונית לעומס ולחץאורי8
אצלנו זה הפוך, כשאני עמוסה מאוד ובלחץ מכל מיני ענינים, אני לא יכולה שיגעו בי . בעלי למד כבר לא לקחת אישית.
בנוסף - נשמע שיש פה נקודה של כעס או תרעומת שלו על כך שהכל עליו, מבחינת הבניה ואת לא מעורבת. גם זה יכול לגרום לריחוק. כשאדם כועס על בן הזוג הרבה פעמים , קשה לו להתקרב, באותו רגע.
נשמע שעד עכשיו היתה חלוקת תפקידים ברורה בינכם, הוא שר החוץ, את שרת הפנים. עד עכשיו זה התאים לכם, נשמע שהסידור הזה כבר קשה לו, הוא קורס ממנו, ובעצם מבקש ממך עזרה. אולי שווה לשבת לדבר על זה, החלוקה שהיתה נוחה לכם, לא עובדת טוב עכשיו ולא חייבים להמשיך בה, אולי יש משהו שאת יכולה לקחת ממנו ולהקל עליו?
תנסו לדבר על זה, למצוא זמן רגוע ( אולי אפילו לצאת ביחד ולדבר על זה) , לא בטוח שתצטרכי להתחיל להבין בעניין הכלכלי, אבל אולי תגיעו למשהו שאת כן יכולה לעשות ולהקל עליו( סידורים מסוימים במהלך היום, לא יודעת לומר מה, אבל בשיח בינכם מאמינה שתמצאו).
נשמע שזה מה שהוא אומר לך, הוא מרגיש בודד בניהול של הבניה , הכלכלה ועניני הפרנסה, הוא רוצה בך כשותפה גם בזה, אולי כדאי לחשב איפה את יכולה להקל עליו?
לתסכולי הרב, איננו מצליחים להגיע להבנה.נביעה
יש הכלה, לפעמים, ואז- טוב.
אבל כשעולה לו העומס- כבר אין...
כאן נכנס התפקיד שלורק אמונה

לדעתי.

הוא צריך לבדוק מתי הוא מרגיש עמוס ומה יעזור לו עם זה

לפני שזה מתפוצץ

 

את יכולה לשבת איתו ולהגיד לו אני יכולה לעזור בזה ובזה ובזה

ואתה אחראי על השאר

 

אז עכשיו הסתבר שנביעה
לא מאשרים לנו את המשכנתא..בגלל הכנסות נמוכות..
אז הוא טלפן להודיע לי, וכל משפט שניסיתי לתת פיתרון- התקבל בעצבים....
תכלס הוא יכול להגדיל משרה.
מנסה לעזוררק אמונה

ולעשות סדר

אבל רק רגע...

 

הוא עצבני ?זה לא נעים לך

זה לא באשמתך.

נכון?

את מרגישה שהוא מאשים אותך?

 

אולי הוא לא רוצה פיתרון רק שתקשיבי?

 

הוא צריך לעכל ואחר כך הירגע קיבל הודעה קשה

יש מקום להכל.לכולם

גם לך גם לו גם לזוגיות

 

תתנו צאנס 

קחו נשימה עמוקה

תהיו שותפים

 

את נביעה יקרה לא רצית את זה מהתחלה את כל הכאב ראש הזה נכון?

הוא מאוד רוצה והתאכזב מהתשובה

שתיכם צודקים שתיכם מקסימים

הכל טוב.

קחו נשימה

אם אתם לא מצליחים לדבר תתכתבו

לא מצליחים להתכתב 

תחשבו לבד על המצב

ואז יהיה טוב יותר

 

בינתים כל אחד יעכל את הבשורה ויחשוב איך היה רוצה שבן זוגו יקשיב לו ויעזור לו

ומה המטרה שלכם...

אל תתנו לבעיות להפריד בינכם.טוב?

 

(כנל על נושא העוד ילד.כל אחד מבני הזוג שונה ויש לו רגשות שונים 

אבל אתם זוג.תהיו חזקים ביחד)

מקסימה, תודהנביעה
מה שבעצם אנחנו צריכים זה-נביעה
תפילות!!!
שיאשרו את המשכנתא!
כי אז אין לנו כסף לסיים את הבניה...
ונהיה תקועים עם חובות לנצח נצחים.. (ח"ו)
ה' יעזור לנו!
ולכל עמ'י.
בזכות חודש ניסן, חודש הניסים, שנצא מעבדות לחרות, כולנו, בכל מה שאנו צריכים....
בקשר למה שרשמת למטהרק אמונה

יש את אירגון פעמונים שעוזר בהתנהלות כלכלית ומלמד

יש כל מיני אנשים שמבינים במשכנתא ואולי יש דרך להסתדר ...

אבל זה ענין שולי יחסית וטכני

כי אם תסדרו את זה יכול להגיע משהו אחר

ככה זה החיים.

כי הענין הזוגי הוא העיקר !

שהבעל ירגיש שיש שותפות והאישה תדע לתת הבנה

זה קשה ושווה

אם תרצי יש מישהי מקסימה ששולחת לי דברים יפים על זוגיות

גם על בית הקודם הייתה משכנתא?l666
סגרתם אותה? איך בניתם עד עכשיו? לקחתם הלוואות? - כתבת שתישארו בחובות...
אתם בטוחים שגם אם יאשרו משכנתא אתם תצליחו להחזיר אותה? וכסף על בית הקודם לא יכסה בכלל?
באמת, לא יודעת איך אתם עומדים בזה, זה מאוד קשה.
כל מילה של רק אמונה המקסימהאדרת7

"וכל משפט שניסיתי לתת פיתרון- התקבל בעצבים"

כי הוא מעוצבן. לא עלייך. על המשכנתא. זה מצב נורא מעצבן, ואין לך דרך לזרות עליו אבקת קסמים ואז הוא לא יהיה מעוצבן. צאי מתוך הנחה שכרגע הוא עצבני ולא אחריותך להוציא אותו מזה... אין סיכוי. אז הוא מעוצבן ואת אמפתית, וככה זה יישאר עד שהוא יתאפס... מכירה מבעלי (כבר אמרתי שהם דומים)

חח אז בעצם רק-נביעה
להמהם בהבנה....??הרי אין לי מה להגיד באמת. .לפיתרון...
אפשר גםהודיה60

להוסיף - אוי ו-אוך ו-וואו או - באסה

בקיצור - להשתתף איתו בבאסה. הוא הרי לא מחפש ממך פתרון כרגע..

 

וחוץ מזה חייבת להוסיף שכתבת כל כך יפה, התיאור שלך נגע לליבי ממש. הזכיר לי תקופות לא קלות מהעבר שלנו.

מה שבעיקר עזר לי זה להבין שלפעמים מרוב עומס הוא באמת לא פנוי רגשית לחבק, ולנסות לתת יותר יחס וחום והשתתפות גם אם לא בדיוק יורדת איתו לפרטים הטכניים.

ולשאול אותו מה הוא מצפה ממני, איך אוכל להקל עליו

אפשר לתת לו את התחושה שאתם ביחד בזה גם אם את לא ממש מבינה בדקויות העניין. את גם יכולה קצת יותר להתאמץ לנסות להבין, לבקש ממנו שיסביר לך.

 

מנסה לתת נקודת מבט של הצד השניאורי8
אצלנו יש קצת היפוך תפקידים בנושאים האלה( לא מאידיאל זו המציאות) , בעלי לא כ"כ מבין בעניני כספים, משכנתאות וכו'..., פשוט לא נקלט לו. עובד בשביל השליחות שבעבודתו ( ומצליח בה ב"ה , אך פחות בודק כמה מקבל וכו'..)
אני נאלצתי לקחת על עצמי את רוב העניין הכלכלי, לפני שנה הוספנו חדר ושיפצנו( מרצוני, הוא הסכים בשבילי) וחייבת לומר, שבמשך השנים, יחד עם האהבה הגדולה שלנו, תמיד העניין הכלכלי היה לי קשה, קשה להיות לבד בזה, זה תסכל אותי מאוד. כשהבנתי שלא אוכל לשנות אותו, יש אנשים שלא בנויים לזה( כנראה גם את לא), הגענו לסוג של פתרון, אני האחראית על העניין, אבל נותנת לו משימות מוגדרות( סידורים, לקפץ לבנק ומסבירה לו מה צריך שם) ובנוסף לפעמים אנחנו כן מצליחים לעשות חשיבה משותפת בכל מיני ענינים כלכליים, שבאה מיוזמתי , אבל הוא שותף, אני לא לבד בקבלת ההחלטות ובחשיבה.
זה מאוד עזר כששיפצנו, שכמו שכתבו לך זה זמן מאוד לחוץ.
חייבת לומר שההרגשה להיות לבד בענינים כאלה מלחיצה מאוד, אולי תנסי לבדוק מה את יכולה לקחת על עצמך?
כתבת שהוא יכול להוסיף משרה, אבל אם גם עכשיו הוא לא נושם, איך הוא יוסיף?
מציעה לך, למצוא זמן רגוע ולהתחיל את השיחה בזה שאת רוצה לעזור, ולשאול אותו, במה הוא צריך עזרה? איך תוכלי להקל עליו? אם הוא מגדיל משרה, מה את מורידה ממנו כרגע?
גם עליך יש עומס של בית וילדים, אבל יש דברים שלא מצריכים הרבה זמן, אבל יושבים על הראש ומלחיצים, טלפונים, קפיצה לבנק וכו'...אולי בדברים כאלה תוכלו לעשות חלוקת עבודה כלשהי.
ואולי גם בעצם ההתעניינות ובחשיבה המשותפת.
ממש בהצלחה, זו תקופה לא פשוטה, עם הרבה מתחים, וצריך לדעתי שותפות כדי לעבור אותה בשלום.
תודה רבה על התגובה המפורטת!נביעה
איך את עומדת בזה? כל הכבוד לך.
נראה לי צריך לצאת בקמפיין חדש-
להוריד חומר דלא נצרך מהבגרות-
וללמוד איך מנהלים בית בישראל!!!!! כלכלית הכוונה.. איך מתעסקים עם הבנק.. מה זה משכנתא, איך משלמים מיסים, מה זה ואיך זה הולך ביטוח לאומי...
ןכו וכו-
ז-ה צה שצריך ללמוד.......
לגמרי...אדרת7


גם אם הוא יגדיל משרה, בבנק ייקחו את זה בחשבוןl666

רק אחרי תקופה מסוימת. אתם לא קיבלתם אישור עקרוני בהתחלה? מקווה שלא התחלתם לבנות ולא התחייבתם למישהו? בכל מקרה, בהצלחה בכל מה שתחליטו. אבל יכול להיות שעכשיו אתם לא יכולים לבנות גם בגלל עומס וגם מבחינה כלכלית. 

אנחנו לקראת סוף הבניהנביעה
מכרנו ממש עכשיו את הבית שהיה לנו, ואנחנו רוצים משכנתא לבית שאנחנו בונים(טוב, אני לא ממש מבינה בזה..כמו שאמרתי.... .)
גם אני לא הבנתי בזהאורי8אחרונה
למדתי מתוך העיסוק בזה, ועדיין לא חושבת שמבינה הרבה, ומכיוון ששנינו לא מבינים גדולים בזה, התייעצנו עם יועץ משכנתאות שסמכנו עליו.
כשמישהו אחר לוקח את זה על עצמו, יש לך את האפשרות לא להבין בזה, אם תחליטי שאת רוצה להבין, לפחות קצת, תתחילי להבין, לא נולדים עם זה, מסכימה שיש אנשים שיותר בנויים לזה, אבל גם מי שלא יכול לנסות להבין קצת( אני לא מאלה שממש בנויים לזה ולמדתי מתוך ההתנסות )
זאת רק אני או שהחורף.בא משומקום? המקורית

בדרכ יש הדרגה מסוימת. נראלי🤭

לא הייתי ערוכה לאירוע האמת חחח

חחח לגמריעדינה אבל בשטח

שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..

טרלול חחהמקורית

אל תדאגי, ההדרגה מתחילה מחר(;קנמון

זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..

ואני הלכתי לקנות מעילים ופוטרים😵‍💫המקורית

אני צריכה לקנות מעיליםשימושית

פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.

אז פה לא. בגלל זה אני קצת בשוק חחהמקורית

אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.

מעילים לילדים בתמנון?שימושית

בוודאיהמקורית

וואלה, לא שמתי לב בכלל שיש מחלקה לילדים בתמנון שימושית

אז איפה קנית עד עכשיו? 🫪המקורית

חחחח אני קונה שם לא מעט

מעילים בזארהשימושית

ובגדים בקיווי, לידר ובזאר שטראוס בעיקר

גמני קונה בהן. חוץ מזארה האמתהמקורית

שלא הייתי שם איזה עשור

כן הם מעולים!טארקו

וואי ממשרקאני

שלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦‍♀️

חששתי שזה יקרהמוריה

אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.

תכלס לכל השאר יש יחסית.

ויש סביבנו חנויות.

מכנסיים ארוכים פה זה כל השנההמקורית

וגמני קניתי כמה חולצות ארוכות. ונשאר לבן שלי איזה קפוצון אחד טוב משנה שעברה

אבל זה לא מספיק

לא נורא העיקר התפטרתי מהנגלה הראשונה של הקניות

שלב הבא זה הבת שלי + נעליים חורפיות לשניהם

בהצלחה 🙏מוריה

אוף אני שונאת חורףמתיכון ועד מעון

ממש הייתי מבואסת כל היום!!!

אני דווקא די אוהבת. יותר מהקיץ לפחות המקורית

רוב הסובבים אותי מסכימים איתךמתיכון ועד מעון

אבל אני מעדיפה שחם לי בפער.

אגב, בלי שום קשר, עשיתי את החולדה שלך והיא נטרפה

כיף לשמוע המקורית

אני משחקת עם המילוי כל הזמן ואז מגוונת. היא באמת טעימה

כנלמדברה כעדן.

איפה קונים סווצ'רים ומהר?

הולכים לחנות ומקבלים מיד 🙂oo

יש מחירים טובים עכשיו

נובמבר וזה

וגם הזמנה מטרמינל מגיעה מהרoo

יום יומיים

יש בחנות ביגוד במחירים זוליםמתיכון ועד מעון

במידה ויש באיזורך

אכן. תמנון, ביגוד,פוקס, קיווי. יש בכל מקוםהמקורית

אני תמיד במעקב אחרי מזג אוירoo

זה דובר שבוע מראש

עכשיו זו עונת מעבר

כדאי לעקוב כי יש הבדלים גדולים בין הימים

אפשר באפליקציה פשוטה של מזג אויר

אצלי היא מופיעה במסך הראשי של האייפון בלי להיכנס לשום מקום

אנחנו אוהבים להיכנס לאתרמתיכון ועד מעון

להסתכל על טמפרטורת מינימום ומקסימום, אם יהיה משקעים וכו'

אפשרoo

לראות את זה על האפליקציה עצמה

אם אני רוצה להעמיק בשעות הספציפיות של הגשם אני נכנסת בפנים

גמני בדרכ לא יודעת איך פספסתי האמת 🤭המקורית

לונורא בסיבוב של שעה וחצי אתמול סלקתי חצי עונה לילדון ומעיל לאחותו

ב'ה שאני גרה בעיר וזה נגיש

יפהoo

סלקת זריז

אכן. כשרון מולד המקורית

אה??שימושית

למה לקנות בגדים לילדים לוקח לי 5 שעות??

ולמה אני לא מצליחה לקנות להם באתרים ולחסוך את החמש שעות האלה?

אני באה ממוקדתמתיכון ועד מעון

יודעת בדיוק מה צריך

נגיד 4 טייצים, 4 חולצות...

הולכת לחנות היעודית וכמה דקות אני אחרי.

אבל דורש התארגנות ממוקדת בבית

אני לא קונה הרבה באתריםהמקורית

רק לפני חגים מזמינה לבת שלי שמלות בשיין ואיזה פעמיים בשנה לבן שלי בנקסט ועל הדרך עושה לי שם הזמנה של תחתונים

יש לי חנויות קבועות וסגנון די קבוע והחנויות קרובות אז לא מתלבטת הרבה. יודעת מה צריך מראש. ואני הולכת לבד הרבה פעמים. ואגב כתבתי חצי עונה😅 היום אולי אלך איתם לקנות מכנסיים לילדון, קרדיגנים לילדה ונעלי חורף. אז יוצא שאנחנו לא מאוד רחוקות אם בסיבוב אחד את קונה הכל.

וגם - אני מחדשת שוב בסוף עונה.

לא ברור למה אני צריכה לשוטט הרבה בחנויות למצוא אתשימושיתאחרונה
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך כ"ט בחשוון תשפ"ז 9:56

המידות והגזרות המתאימות לצפלונים שלי

אף פעם לא מוצאת בחנות או שתיים מספיק סחורה, גם אם יש את המידה- היא אחרונה ואני לא יכולה נניח לקנות 2 אותו דבר 😇

וכן לפחות הכל אני קונה בסיבוב אחד

לא ייתי יכולה לצאת פעמיים

מנוסות ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר לכאןoo
  1. מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת

  2. האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)

וואו שרשור בול בשבילישאלה גנים
  1. לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים

  2. עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣

והם פשוט נשארים?oo

@ירדנית שאלה גם בשבילך

בהחלטשאלה גנים

פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.

שיישאר...

אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,

זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום

זה קרה לי רק עפ ילד אחדירדנית

כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר

מגיל גן ועד כיתה ב תדירות של פעם בשבועירדנית

מכיתה ג השתפר המצב והולך

אני לא מנוסה אבל…רינת 24

הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.

מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?

כואב לו הראש/ הרגלים/ הוא משתעלoo

הילד בריא כשור

טוב לו חברתית בכיתה?שואלת12

כן יש לו מלא חבריםoo

שבאים גם הביתה

קוראים לו בשבת לשחק

וזה ברור גם למה הוא רוצה להישארoo

הוא אוהב בלי מסגרת

לעשות מה שהוא רוצה

ולא מחויבות לכל מני

ולא שמשהו בלימודים קשה לו

לפחות סיבות טובותשואלת12

אני תוהה כמה זה נפוץoo

ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר

אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן

בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס

לדעתי מאוד נפוץרק לרגע9

גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.

טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.

אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.

זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...

לא חושבת שזה קשור לדור בהכרחטארקו

אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..

לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)

אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..

נפוץהמקורית

גם אצלי הילדים מבקשים להישאר

הבן שלי יותר מהבת האמת

אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..

אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?

הוא כנראהoo

רוצה יותר זמן בית ופחות מסגרת

אז היתי מאפשרת פעם בשבועהמקורית

נראה ליoo

אני אשאיר מקום למשא ומתן 🙂

אני אציע פעם בשבועיים

עם אופציה להרחיב לפעם בשבוע

גם אפשרות. מה שמתאים והעיקרהמקורית

שיעבור בנחת ♥️

גם לבן שלי הייתה הסתגלות לכיתה א. זה בסדר. הם עברו הרבה ימים בבית בשנים האחרונות גם

תודה 🙂oo

בן כמה הוא?רינת 24

לי יש ילד בכיתה ו' שמתבאס ללכת ומתלונן אבל הוא יודע שאין סיכוי שנרשה לו להשאר…

אולי תסכמי איתי שפעם בחודש (סתם דוגמא) מותר לו להשאר יום אחד בבית?

פעם בחודשoo

זה סביר לגמרי

הבעיה היא כשזה מתחיל להיות פעם פעמיים בשבוע

הוא בן 6

ואני לא רוצה להפוך את זה לכפיה

אולי המעבר לכיתה א' קשה?מתיכון ועד מעון

הוא היה במכינה ועכשיו בחיידר? יש הבדל בין המסגרות?

ממה שאני מכירה במסגרות החרדיות בעיר שאני עובדת בה במכינה יש גננות והאווירה יותר זורמת ובחיידר יש מלמד ויותר קשוח

לי גם היה ילד שיותר אהב להיות בבית, גם בגן ובטח בבי''ס.הייתי עושה איתו הסכם של מס' פעמים בשנה שהוא נשאר סתם, זה עבד איתו

כןoo

זה יותר קשוח

אם כי גם שנה שעברה היה גנן גבר

וזה אותה מסגרת ואותם חברים

הוא אכן התלונן שזה יותר קשה וגם יש עוד סיבה מעבר שיכולה להקשות

זה נשמע לי כיוון טוב

לתזמן מראש הישארות בבית

אולי בשישי

יום קצר ופנוי מבחינתי

אז הקושי ממש מובןמתיכון ועד מעון

השינוי לא קל בכלל.

אלופה שאת כ''כ רגישה אליו!!

תודה 🙂oo

לי יש 2 בניםניק חדש2
  1. אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.

  2. לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.

עונה בתור מורה- ילד שלא רוצה לבוא לביה"ס,אמהלה

בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....

(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)

בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....

הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.

ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים

ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.

יש מצב שטוב לו בבית ספר אבל יותר כייף להיות עם אמאמנגואית

בכיתה הוא אחד מ30

בבית הוא אחד מ...

בעבודה הוא כמעט לבד עם אמא

עם הבן שלי קבעתי זמנים קבועים שהוא יכול לבןא איתי ומאז השתפר פלאים כאבי הבטן בבוקר. כבר אין בכלל. מחכה בסבלנות ליום שלו. הוא יודע מראש מתי זה יהיה

זה רעיוןoo

כל כמה זמן את עושה את זה?

ואם הוא רוצה יותר?

פעם בשבועייםמנגואית

(בלי מקצועות שקשה להשלים)

הוא בכל זאת מפסיד חומר ולא ממש משלים אז צריכה חשיבה בנושא , כמה קריטי שישלים מבחינתי

השנה התחלנו ,לא קרה שרצה יותרמנגואית

שנה שעברה קרה הרבה פעמים שרצה, בפועל התדירות יצאה פחות כי לא הסכמתי.

אבל האנרגיה שלי נגמרה ממנו

לכן התחלנו השנה ניסיון חדש

זה יום ספציפי שקבוע מראש.מנגואית

פעם בשבועייםoo

נשמע לי תדירות הגיונית

אני בכלל לא מוטרדת מהפסד של חומר

גם בגלל שהוא עם יכולות גבוהות

וגם בגלל שזה לא דבר שאני מיחסת לו חשיבות גבוהה

מישי אמרה לי פעם ועוזר ליאוהבת את השבת

לדבר איתם בזמן רגוע ולקבוע שאפשר להחזיר גג פעם בשבועיים וגם זה רק אם קובעים מראש ולא לבקש באותו בוקר...

באלי להגיב מניסיוני כילדה שלא רצתה ללכת לביה"סדיאן ד.

בעיקר זוכרת סביב כיתה ז'-ח'

הייתי נשארת מלא מלא מלא בבית.

לפחות פעם בשבוע.

להורים שלי לא באמת היה מה לעשות כי פשוט הודעתי שאני נשארת.

והיה לי כייף בכיתה עם החברות ואני זוכרת שהייתי אומרת לעצמי אבל כייף לך אז למה את לא הולכת.

ובדיעבד לדעתי היה לי דיכאון קל בתקופה הזאת שלא טופל.

חוץ מהביה"ס התפרצויות בכי, חוסר עניין בכל מיני דברים.

בכיתה ט' עברתי למסגרת חדשה ואיכשהו הדברים הסתדרו.

אני חושבת שילד שלא רוצה ללכת לביה"ס באופן עקבי זה נורה אדומה וצריך לטפל בה.

לכן אני בודקתoo

איפה הוא על הסקאלה

כי יש הבדל בין לא ללכת בכלל

לבין העדרויות פה ושם

זה מאד תלוי במינון

וכמובן בסיבה

לגבי 2מתואמת

אני יוצאת מנקודת הנחה שהילד לא סתם לא רוצה ללכת... יש לו ודאי סיבה, וצריך להבין אותה.

התמודדנו ומתמודדים עם זה אצל כמה ילדים. לאחרונה יש לנו מדריכת הורים, אז יחד איתה מנסים להבין את הסיבה (במקרה שהילד לא מוכן/מסוגל לספק אותה בעצמו), ומנסים למצוא פתרונות מתאימים לילד הספציפי.

ככלל: לרוב מתעקשים שילכו. לצערי היו גם פעמים שזה נעשה בבכי (שלהם בזמן אמת, ושלנו אח"כ מהכאב ומהמצפון...) אבל אנחנו יודעים שזה מה שנכון. פעם בהרבה זמן משאירים באופן יזום ל"יום פינוק", ולפעמים קורה שההתעקשות לא צולחת והילד נשאר בבית למגינת ליבנו...

פעם בשבועייםאמאשוניאחרונה

אני חושבת שזה טוב, אז לא מנסה "לפתור"

מערכת החינוך רחוקה מלהיות אופטימלית,

ומדי פעם להרגיע את העומס זה לא רע.

בד"כ מנסים שזה יפול על ימים שאני או בעלי עובדים מהבית או יום שישי.

אם יש קרייסס ביום ספציפי, לוקחת מחלה ועובדת מהבית.

(טכנית את כל העבודה אפשר מהבית)

לא מאמינה שאין סיבה מאחורי זה, לכל ילד יש סיבות.

כדאי לבחון אם הוא מאותגר מספיק/ מאותגר מדי,

נוקשות במשמעת, לוודא שיש לו חברים.

אולי הוא ילד רגיש והוא חווה את השגרה כעומס.

עברנו חודש מהחגים, ויש עוד פחות מחודש לחנוכה.

הייתי מאפשרת עכשיו יותר, ולקראת חנוכה לפעמים יש יותר גיוון וזה מסתדר ואז בחופשה הוא יוכל לנוח מהמסגרת.

משחק מנגן בשבת, ילד בן 4שושנושי
  1. מאפשרת בלי מצפון

  2. מאפשרת רק בחדר פנימי כדי שהשכנים לא ישמעו

  3. אין על מה לדבר

  4. מחביאה לפני שבת משחקי מוקצה

  5. לא מחביאה, הילד מבין שלא מסכימה ומתגבר

משתדלת להעלות למעלהאיזמרגד1

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

מעירה פעם אחת ומשחררתזוית חדשה

אממאפרסקה
  1. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

    מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

    אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

אני אומרת לה פעם אחת ששבת היום - ומרפהמתואמת

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

מכבה מאחורה/מוציאה בטריותעדיין טרייה

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

השכנים מעולם לא עניינו אותימתיכון ועד מעון

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

לא מחביאה, שמה למעלהכורסא ירוקה.

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

משתדלת לשים מראש בצד.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 19:25

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

עונה לגבינושושנושי

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

אצלנו בן שנתיים וחצירוצה לשאול שאלה

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

בתקופות שהיה קשה פה להתאפק, העלמתי לפני שבתטארקו

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אחדמקקה

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

תלוי בילד ובמשחקדרקונית ירוקה

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

משתדלת לפני שבת להעלות את כל המוקצה, אם ילד מדליקאמהלה

אומרת פעם אחת ומשחררת...

אין תשובה אחידה שימושית

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

אצלי זה 5המקורית

4 או 5,שיפור

עונהרוני_רוןאחרונה

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

בעקבות המקרה באריאלטיפקס לבן

התחילו לעלות בי הרהורים/ערעורים על מה שאני מרגישה

בעלי מביא את הילדה בבוקר והיא עוברת לידיים של המטפלת בלי להתנגד

אבל בבכי

כשאני מגיעה לקחת בדרכ הם בריכוז והמטפלת קוראת סיפור או משחק...

והיא יושבת קפואה ולא נעמדת או רצה אלי...

עד שאני מרימה אותה ואז היא "מרשה לעצמה" להניח את הראש ולחבק

ואז יש נפנופים מאוד מחויכים ונשיקות באויר למטפלת

וכשאנחנו יוצאות ואני ושאלת איך היה היא מגיבה בחיוך ואומרת כיף

וכיף לי עם...

מאז שנוחתות בבית בכי על כל שטות

עד שמתאפסת...

מין תמונה מאוד מבולבלת...

מה הייתם חושבות/ עושות??

שימושית

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

אז לא מצליחה להבין מה מותר חוקית?טיפקס לבן

ובאיזה אמצעים?

תבדקי עדכני, אבל בזמנו הבנתי שמותר להצמיד נגןשימושית

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

מה ההבדל בין עגלה לגוף?טיפקס לבן

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

אז תיתנידיאט ספרייט

מה הבעיה בעצםז?

את יכול להתייעץ בקבוצת פייסבוק באנונימיותואז את תראי

לא יודעת מה ההבדל אבל זה הבדל מבחינת החוקשימושית

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

ההבדל הואאפונהאחרונה

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

על גוף הילד ולא בתיק שלו או במקום אחרואז את תראי

מקליטואז את תראי

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אני לא הבנתיבאתי מפעם

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

פרטי מינקות עד שלושאורוש3

אז למה אומרים שזה של משרד החינוך?באתי מפעם

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

הוא פרטי תחת פיקוח משרד החינוךשימושית

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

אני חושבתoo

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

האמת חרדות הכלאורוש3

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

אז איך עלו עליהן אם לא דרך מקליט?וואלה באלה

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

אני חושבת תלונה למשטרה ופתיחת מצלמותכורסא ירוקה.

ואיך ידעו להתלונן למשטרה?וואלה באלה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

מספיק שילד אומר מילה חשןדה או חוזר עם סימן שהגננותכורסא ירוקה.

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

איזו מפעילה ראתה משהו שלא נראה לה והגישהאורוש3

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

מחריד. וואווואלה באלה

איזו מפעילה נהדרת. ממש לא ברור מאליו.כורסא ירוקה.

מקליטצלולה

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

מה עושים שכל היום בא לי אוכל מבושל ואני שונאת לבשלזוית חדשה

וגם בעלי לא אוהב

🙁

קונים?מקרמה

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

א''א לקנות כל יום, בכל זאת לא זכינו בלוטו...זוית חדשה

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

בסוף צריך להחליט מה בא לך יותרמקרמה

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

אני מבשלת רק חלק מהימיםאיזמרגד1

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

עדיין שונאת, לא עוזרזוית חדשה

זה לא עוזר לשנאהאיזמרגד1

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

יום חופשי יש לך?באתי מפעם

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

  • מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

  • תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

  • קציצות וירק כלשהו

    ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

    אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

לא, רק שישי שאז אני מבשלת לשבתזוית חדשה

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מבשלים פעם או פעמיים בשבוע בכמויות גדולותרינת 24

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

בפנים-שימושית
  1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

  2. עושים אותו דבר לבד...

  3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

מקפיאים כמויות כפולותהמקורית

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

אני שונאת לכבסאפונהאחרונה

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

נמאס לי משכירותאנונימית בהו"ל

עברנו הרבה בתים במהלך הנישואים ועכשיו אנחנו בבית הנוכחי כבר 8 שנים עם 9 ילדים ב"ה

למרות שהבית לא גדול אנחנו מסתדרים פה יפה כי החדרים יחסית גדולים

אנחנו צריכים לעזוב פה עוד כחצי שנה כי בעלי הבית צריכים את הבית, ואנחנו מחפשים כבר כמה חודשים וכל מה שאנחנו מוצאים או שבור וישן (מוכנה להשקיע אבל מחיר השכירות לא שווה את הבית)

או מאודדדדד יקר.. אנחנו משפחה לא קטנה

או קומה גבוהה בלי מעלית (שגם על זה הייתי מתפשרת אבל יש לנו איזשהי מגבלה שלא אפרט)

אני רוצה לקנות בית!! שמתאים לנו!! ושלא יעשו לי טובות משכירי הדירות (דירת קרקע 4 חדרים, רוצה 6000 על דירה ממש ישנה ולא מתחוזקת, הדלתות שבורות הרצפה שבורה ברמה שיש חור! שאפשר ליפול ממנו. מוכן לרדת ל5500 בתנאי שלא מדברים איתו על כלום בבית)

כרגע יש לנו הון עצמי רק של 100,000 ש"ח ואנחנו לא זכאים לכלום

המצב הזה ממש מסתכל אותי

מחפשת גם בערים אחרות אבל מפחדת לעבור עיר בגלל שכל הילדים כבר במסגרות שטוב להם שם והם כבר רגילים.

מכירות מקום שבו תנאי המחיה נורמליים? שכירות סבירה ותמורה נאה למחיר? קניית דירה באיזשהי דרך אחרת?

איזה תסכול, מזדהה ממשקנקן שבור

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

מזדהה איתךשמיכת פוך

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

3 חדרים זה כולל סלון?שוקולד פרה.

כן. סלון פלוס שני חדרי שינהשמיכת פוך

וואו מטורף... אז חדר שינה אחד לילדים?שוקולד פרה.

4 בחדר ילדיםשמיכת פוך

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

יואוווו את הגיבורה הישראלית!דיאט ספרייט

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אמן! ריגשת אותישמיכת פוך

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

וואו אלופים!רוני_רון

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

אין לי טיפיםשמיכת פוך

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

וואואפרסקה

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

נכון.. זה גם אופציהשמיכת פוך

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

בעז"ה!אפרסקה

חיבוק!פצלשהריון

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

חיבוק גדולשוקולד פרה.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

קריית ארבע יחסית זולה ויש בה הרבה אפשרויותשוקולד פרה.

אני גרה בפריפריה ולא מבינה איך גרים במרכזדיאן ד.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

  1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

  2. כמה אתם חוסכים?

  3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

  4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

הפריפרייה יחסית זולה בשכירותהמקורית

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

ביישובים בבנימין ובשומרון יותר זול, בעיקר רחוק מהמשיפור

מהמרכז

מה לגבי עמידר?מולהבולה

לא נגיש לכל דורש. צריך להגיע למצב קצההמקורית

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

אולי מחיר למשתכן בעיר שלכם?מפלצתקטנה

נשמע ממש שכדאי לעבור לפריפריהציונה.אחרונה

ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.

ובתים גדולים באמת..

והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)

זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..

בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.

ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)

פניני ילדיםיעל מהדרום

לק"י

בן הארבע ויתר לאחיו הגדול על התור במחשב.

"את יודעת למה ויתרתי לו? כי הגן שלנו הוא גן של אהבת חינם".😍

(הגננת שלהם כנראה החדירה בהם את הנושא טוב טוב).

בן השנה מפגין תכונות גבריות- כשהוא רואה ילדים משחקים בכדור, הוא יכול לזחול אליהם במרץ, כשהוא חדור מטרה להגיע לכדור😅

ובנוסף, הוא מתיישב ליד ילדים שמשחקים במדבקות/ קלפים, ודופקים על הרצפה כדי להפוך אותם, ודופק גם הוא עם 2 הידיים על הרצפה😂

מחפשת המלצה למייקאפ איכותימולהבולה

לא משנה המחיר

אני מרוצה מהמייקאפ של איל מקיאג'שמיכת פוך

נראה ממש טבעי על הפנים..

אסתי לאודרברונזה

אני חושבת שרוב המייקאפים של החברות הדומות הם פחותדיאט ספרייט

או יותר של החברות המוכרות.

הכי חשוב במייק אפ זה התאמה מיטבית לעור וקיבוע שלו.

לאסתי לאודר ואיב סאן לורן יש מצויינים, ברמה גבוהה מאוד מאוד והמחיר תואם.

אבל להתאים בעצמך יהיה מאוד קשה.

כדאי ללכת לסניפים של מאק ואיל מקיאז' ששם מאפרות יכולות להתאים גוון לעור פנייך.

מעבר לזה כדאי קרם בסיס טוב וקיבוע על ידי פודרה טובה.

אני הכי מרוצה מלוריאל, אבל יש לי עור יפהשימושית

שמה רק לשבתות (לא תמיד) וארועים וחשוב לי שהמייקאף ינשום ויראה טבעי ולא מסיכה

אני אוהבת של קליניקזוית חדשה

יש מיליון כאלההמקורית

מהחברות המוכרות והיקרות ועד לחברות לואוקוסט. יש כיסוי מלא/ חלקי. תלוי בך.

מה שגורם למייקאפ להיראות טוב זה: הכנה טובה של העור לפני עם לחות, התאמת גוון, איך מורחים, והתאמה של מה שמעליו (פודרה סומק וכו),ולאו דווקא רק המחיר.

זה גם משנה מה הצורך. אני למייקאפ יומיומי לא משלמת יותר מ100 שח וקונה רק במבצעים. אגב עכשיו יש הרבה אז כדאי לנצל את זה

יש לך המלצה למשהו ספציפיוואלה באלה

ליומיום שאת אוהבת?

אני השתמשתי ב cc cream של עדה לזורגן והיה מעולה אבל בא לי לגוון קצת.

ומבחינת קרם לפני ההנחה של המייקאפ אני משתמשת במקדם הכנה שהוא גם קרם לחות קוריאני ועכשיו מתחילה קרם עיניים כי השקיות... מה יהיה איתן??

את שמה עוד דברים לפני?

אני שמה לפני איפורהמקורית

סרום ארגרליין של די אורדינרי (אומרים שזה בוטוקס טבעי אבל בינתיים לא ראיתי משו מיוחד בשימוש קבוע)

סרום סנטלה וקרם סנטלה (של skin1004, קוריאני. אני ממש אוהבת). יש לי גרם קרם עיניים שלהם אבל זה רק אם אני שמה קונסילר אחרת לא רואה צריך ואני לא מתאפרת הרבה לאחרונה בכלל

מייק אפ אני משתמשת כבר מיליון שנה בג'ייד. עכשיו עם האולטרה מאט. לפני כן לונגיביטי, לפניו אחד אחר שכבר הפסיקו לייצר ובאסה לי ממש.

יש להם כיסוי טוב לדעתי ואני אוהבת את הגוונים. תלוי בעונות השנה,לפעמים מערבבת גוונים. לפי צורך.

האמת ששמעתי על המאק פלאות ואולי אקנה שם בפעם הבאה שאצטרך,עם התאמת גוון

ארמאנישבורת,לב

או שרלוט טילברי

מאק מעולה!!!יהלומה..

איזה מגוון הבאתןמולהבולה
עבר עריכה על ידי מולהבולה בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 19:50

אני עם אסתי לאודר שנים ובא לי לגוון

בעבר הייתי עם מאק

עוקבתעד חצותאחרונה