צמרמורות שעולות לאט לאט
חונקות אותי במין טבעת .
(זה קשה שאומרים לך שאתה הדבר היחיד שעושה טוב
כשאתה רוצה להעלם .)
זה חיוכים כאלו שמוציאים ממך הרבה שקט
אחרי כל הדמעות .
(אז למה אלוהים ?
מה זה התזמון הגרוע הזה)
אני צוחקת .
באמת צוחקת . ושותקת לעצמי
(זה כואב לי .
אבל טוב .
בדקתי תסטטיסטיקה וגם זה יעבור )
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר