זה כמו לוותר,
להגיד שאני לא יכולה לבד.
(ואני באמת לא יכולה לבד)
ללכת לפסיכולוגית זה בעצם לעשות לעצמי חיים קלים.
להתייאש מזה שיום אחד אני פשוט אפנה לעזרה, פשוט ידבר עם איזה מורה או משהו.
זה לתת לאמא לשלם איזה 300 ש"ח בשבוע כדי לא להתגבר.
אבל...
אבל אולי באמת אני לא יכולה?
אולי עדיף לוותר לעצמי, להתייאש, במקום סתם לסבול?
כולם יגידו להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך.
הם לא מבינים שאם היה לי מישהו שמכיר אותי לא הייתי צריכה או רוצה פסיכולוגית.
לבד, זה לעשות לעצמי חיים קלים?
מתי נפנים שפסיכולוגים זה לא לשרוטים קשות דווקא, ונפסיק לפחד מזה.
רצוא ושוב.
או שאני לא מספיק אמיצה כדי לבקש את עזרתם.
(ותודה)
תודה לך.)
מישהו שעוזר לך לעזור לעצמך לצעוד בדרך.)
את בדרך הנכונה
את בדרך הנכונה
את בדרך הנכונה
זה המעשה הנכון
וזה מפחיד נורא
אבל זה יהיה שווה את זה
בעז"ה
יהיה לך טוב
הבטן מתהפכת
כואבת נורא
הלב על 250 או 300
מרגישה כל חלק בגוף
הכל כואב
הכל צורח הצילו
איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון
אבל למה ההתשה הזאת
אני לא מצליחה להישאר עם עיניים פקוחות
באלי לישון שנתיים
וכאילו מה עשיתי היום
אין לי כח.
הולך להיות שבוע מורכב
וסופש עוד יותר מורכב
ושיהיה לנו בהצלחה כמו שאומרים.
רציתי לבכות אבל הדמעות לא ירדו הן רק נשארו בזווית העין
מה נעשה
באלי לבכות מלא מלא ולישון מלא מלא
הכל איכ.
למרות שיש התקדמות
עכשיו הכל איכ.
למה כי ככה.
אני אמורה לשמוח
ולא מצליחה.
חרא דודה אה
חרא אחות
חושבת על עצמי במקום לשמוח בשבילם
פאק מי.
איי ניד א האג
מה ללכת לישון?
כאילו שאני אצליח באמת להירדם
אופ.
הכל אופ.
החיים מאוד כיפיים.
נכון?
פף.
פאק מיי לייף
Note to self:
אם זה מרגיש לך לא נכון
וכולם אומרים לך שזה לא נכון
אז זה באמת לא נכון
אל תשכנעי את עצמך שכן
זה טוב
ואת נהנית
ואת צריכה את זה
אבל זה שקר
זו מלכודת
ואת רק מסתבכת בה יותר ויותר
תיזהרי
חיימשלי, תשמרי על עצמך
בבקשה אל תוותרי לעצמך
אל תוותרי על עצמך
הכי חשוב:
אל תפסיקי להאמין
I hate that so much
I need to sleep and I can't
I'm scared about tomorrow
I don't know how it will go ot what she will want to do
I wish I had someone I could go with
Fuck can I please please fall asleep
It's necessary
It's almost 5 in the morning
I need to sleep so bad
And I fucking don't manage to
Fuck
כאילו זה אומץ שלא ברור מאיפה הוא מגיע
וישמצב שאני אשתפן ברגע האחרון
אבל כרגע זה נראה חיובי
וזה הצילו וזה אמאלה ואבאלה
אבל זה טוב. זה פאקינג טוב.
וכשאני מקבלת פידבקים מבחוץ זה עוד יותר טוב.
אייאיי
אפשר שזה יהיה בסדר
שיהיה אולי אפילו כיף קצת
אפשר
נראה שאת שוב שוכחת
באלי לחבק אותך שלא תהיי לבד
שלא תרגישי שאין מוצא
תעשי את זה אם זה מה שאת צריכה
אבל בבקשה
אל תשכחי
זה לא הדבר האמיתי
זה מים מלוחים
🤍
אחרון להיום בשביל לשרוד עוד קצת לפני שנסגור את היום
מדליק סיגריה מסתכל מהחלון באנשים שמנסים להתאהב באותה אחת בשישית
מסה של נחיל אנושי משתרך בתוך מסכים או קופסאות פח או גם וגם
וגם אני
עוד מעט אצטרף לעדר
זומבים שמחפשים מוח מסתפקים בדופמין בצורת לב או אגודל
חלקיקים אלמנטריים
אימפריות של אנשים בודדים
האלגוריתם של החיים מנהל אותנו
כמו נוח המודרני אני מסתכל ומייחל למבול
אבל חם ולא יודע אם ייחל לזה או רק ידע מראש
טעיתי כנראה
טעויות זה הדבר היחיד שעושה את החיים מעניינים
שם את הציניות בצד
מחפש איזה זקן שדואגים לו
מישהי שלוקחת ממנו את השקית וצועדת איתו קצת
מדברת איתו קושרת לו את השרוכים
מוצא כאלה
החיווט המפואר הזה בין הכיעור ליופי שנמצא בכולם באותו אחד זו החידה הכי גדולה
לא אוהב מה שנהיה ממני ומהעולם
אוהב את הפוטנציאל
עולה לאוטו
שם מוזיקה ונוהג
הכל מואר לפחות עד שמונה וחצי שקיעה מאוחרת
חברה פוסט דתית אבל כאן זה כבר משחרר
עומד בפקק עם כולם
פילוסופיה גבוהה זה נחמד בסוף כולנו אותו דבר
עומדים בסופר בתור מתדלקים אוכלים ישנים קמים עובדים נלחמים
יש כאלה עם קצת יותר חינניות אבל גם זה חולף
אז חיוך נשימה ושהפקק יעסיק את עצמו
קצת אהבה לא תזיק מתנגן ואני מתחבר לקיצ' שהחיים נותנים
איך כל יום מביא איתו אנרגיה אחרת
אור אחר
אם זה ימשיך ככה בסוף אפרוש מראציונליות ואעבור לקרוא מדורי אסטרולוגיה ולהאמין שאם מרקורי בנסיגה זה באמת אומר משהו
אדליק נרות ריחניים
אעלה קטורת
אהיה שאמאן
חתול שחור יהיה סימן
אולי אלמד לקרוא בקפה
צריך עוד רעיונות אני לא מהתחום
חשוב מאוד לבחור נכון
לא להיות כזה שיוצא למילואים וחוזר לצעקות וטנטרומים מסכן
מה כבר עשה? נלחם בכל החזיתות
מעניין איך הוא לא ראה לפני לאן הוא נכנס כמה אנחנו משתנים?
אולי זה החום שמביא איתו חוסר סבלנות לטמטום?
בכללי פגישות היו לוקחות חצי מהזמן אם היו חושבים 5 דקות לפני
אם הן היו נעשות בעמידה זה בכלל היה מקצר
העולם מלא סבל עם קצת טוב או הפוך?
אז כנראה שתלוי במזל גנטיקה ויגידו גם באלוהים וכל מיני כוחות
אבל בעיקרון נראה לי יותר סבל שמחפש סיפוקים קטנים
היום צום אז אין קפה וזה כנראה משפיע על המחשבות
יושב מול אחת שקוראת אלתרמן ואני מתלבט אם היא קוראת או סתם מסתירה פיהוק
יש משהו מושך במי שמתעניין בדברים שלא מניבים כסף
אני לא איזה מרטיר אני מנסה להישאר במקום הנכון והראש לא מפסיק לנדוד
דעות ואנשים שחושבים כל מיני דברים
ערימות של מחשבות של אחרים
גיבוב של מלל אינסופי
העידן הזה הביא את הצורך בסינון אגרסיבי כמעט אלים אחרת נהפך למדמנה של פסולת
כשהאחות אמרה משהו אז נפלו עליה כמו מטומטמת אבל כשזה אתה אז הכל הכלה והבנה שזה יפה הצביעות הזאת סך הכל
כולנו בתוכה מחפשים את ההצדקה להיות קרובים לעצמנו
איזה מושג
אני לא מוכר ניו אייג' וקלישאות גם לא קונה בדרך כלל
לפעמים החיים הם מה שהם
מזרון זול וקרוע במלון פשוט
זה לא דיכאון זה פיכחון מול המציאות
המציאות יכולה להיות ריח של גשם ראשון
טהור נקי
עם צחוק של ילדים שקופצים בשלולית
יודעים שעוד מעט יחזרו לבית חם
אמא תחמם שוקו אמיתי מושקע
והם יקרסו לספה מול סרט שהם ראו כבר מלא פעמים ותמיד עובד מחדש
כי התמימות לא מופתעת
ואבא יחזור מהעבודה וכולם יקפצו עליו
אחר כך יתארגנו ויכנסו למיטה חמה
וישמעו סיפור על מקום רחוק ויירדמו
חיוך פשוט וחום נעים אחרי השורות האלה
אבל החיים הם גם לגימה של וויסקי זול ששורף את הגרון
אבל מעלים מהראש את הרעשים
את המחשבות
את האנשים
לא נלחמים בחושך מצטרפים אליו
או שפשוט מוצאים משהו קטן להיאחז בו
ספר או סרט
מועדון קרב
מה שלא יהיה בסוף זה עובר
וזה מנחם שגם הטוב וגם הרע יעבור
שעות
בדרך כלל בלילה
שהמילים הופכות לפיזיות
מורגשות על הגוף
קורא ספר ומרגיש את החוויה
הניגוד או הקשר בין אינטילגנציה גבוהה לחשקים ראשוניים פרימיטיביים מעניין
וזה תמיד חוזר
המוח צריך מחשבות
העור צריך מגע
כל אחד והאוכל שלו
הדלק שלו
צורך ורצון
כולנו מונאדות בודדות
אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה
שנתחמם
בצום צריך משהו עוצמתי שירגיש כל כך חזק כאילו טעמת את מה שהוא כותב
מריח את הריח
טועם את הקפה
מריח את הגשם
נרטב מהגלים
מרגיש את החרטה של התלין
מסע מסע החיים
החיים שוחפים, מהרגע שקפצתי למים ניכנסתי לזרימת החיים
אני רק באמצע או בהתחלת המסע שלי, תלוי איך מסתכלים על זה
הרבה שלבים עברתי עד היום
כל שלב משמעותי בפני עצמו
כל שלב מביא איתו את ההתמuדדויות שלו, את הנפילות שלו את ההתגברויות שלו
את הכישלונות וההצלחות שלו
אבל מה שבטוח שמאז שהתחלתי את המסע שלי אתה הייתה חלק בלתי ניפרד מהחיים שלי
לפעמים באלי לדלג ולחזור לשלבים אחרים בחיים, אבל לצערי זה לא עובד ככה
שלב אחרי שלב אחרי שלב
מבלי אפשרות לחזור אחורה
קדימה רק קדימה מתקדמים
היום אני עומד בשלב, שלב בחיים שבאמת לא דמיינתי שאגיע אליו
אבל מי אני, כזה קטן בעולם
באמת שב"ה החיים שלי מושלמים כולל כל החבילה ללא ספק
מה אומר ומה אצטדק לפניך, חוקר כליות ולב
הכל גלוי וידוע לפניך.
אנחנו פה חיים בהסתר פנים.
אני מתגעגע לימים שהיינו קרובים יותר
וקרבתך לי טוב, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
אבל ברור לי שכל מה שאתה עושה איתי הוא הטוב ביותר עבורי
ללא כל ספק
אתה שמשגיח ולא עוזב אותנו אף לא לרגע.
בקשה קטנה לי אליך, תעזור להתקרב אליך יותר
חסר לי חסר לי מאד
הריחוק הזה כואב לי
התפילות כבר לא אותך תפילות
הלימוד כבר לא אותו לימוד
רוצה אותך ורק אותך
קשה לי, קשה לי ואני יודע שאתה איתי בזה ולא תעזוב אותי
אף פעם לא עזבת
תמיד תמיד תמיד דאגת לנו להכל מהכל
תמיד דאגת להזכיר לי שאתה חלק בלתי נפרד ממני
אני יודע שהבעיה היא אצלי, בהסתכלות שלי
מרוב עומס ושיגרה קשוחה, קשה עצור ולהתבנון
הכל מצריך ממני תגובות מהירות ללא הרבה מחשבה
תגובות מידיות
לא סתם אני מסנן הודעות ארוכות, אין לי מספיק כוחות להתרכז בהן ולענות עליהן
אבא תודה
תודה על הכל
אני יודע שאתה עושה את הכי טוב בשבילי ואין לי על זה שום ספק
החיים שלי עמוסים עמוסים עמוסים בכל כך הרבה טוב
"עד שיבלו שפתותיכם מלומר די"
