בתוך המשפחה אין לי בעיה.
סתם בת זרה?
תלוי כל מקרה לגופו...

אין הבדל..

מהותית יש הבדל.

אצלי התורה היא לא חוקים יבשין...

מסכים איתך..

זה אחרי וויכוח עם אחי אז עניין אותי מה יאמרו פה

צריך ללכת עפ"י ההלכה בכ"מ.

בגלל שההלכה היא לא חוקים יבשים אלא מכירה את המציאות, אז צריך לבדוק מה ההלכה אומרת במקרה כזה.

בשו"ע כנראה זה לא כתוב, אבל בשביל זה יש לנו פוסקים בני דורנו.

אז מה סה התורה בשבילך?

התורה היא חלק מהחיים שהוא בסיסי.
בעלדיה אין לנו קיום ומשמעות..

יש חוקים והם כן יבשים

היא תורת חיים שמתאימה למציאות חיים

וגם היא לא טוטאלית, יש מקומות להקל כשצריך

אפש להסתכל במבט חיצוני, ואז זה באמת כמו חוקים יבשים.

ואפשר להסתכל על זה בתור דבר אלוקי, שלימוד בו מחבר אותנו לקב"ה.

לכל מצווה יש אין סוף הסברים בפנימיות/חסידות/קבלה. זה מראה כמה הם לא רק חוקים יבשים.

ההלכה זה גם הוראה מעשית
שככה אמורים לעשות

אני מסכים איתך שיש כמה רבדים בתורה ובהלכה
אבל בהתחלה הבנתי מהדברים שלך
שאני יחליט מה לעשות על פי העומק שמסתתר מאחורי ההלכה ושאפשר לוותר על מה שכתוב שם

אז בררתי שניה מה באמת התכוונת

לא למטרה כל שהיא

רק שלום שלום..

א. גם הלכה יבשה רוב הרשימה לא נכונה.. בת דודה אכן היא כמו כולם (ראיה.. רק איתה מותר לך להתחתן)
ב. ההלכה לא מגדירה מה דיבור מותר מה אסור ההגדרה היא 'לא להרבות שיחה' ו'להתרחק מנשים' ברור שמקרובות צריך להתרחק פחות.. לגבי הסתכלות הרהור וכדו' אתה צודק.. אין הבדל..
ג. אני מקווה בשבילך שזה לא התירוץ שלך לדבר עם בנות..

שדודה היא לא כמו כל הנשים מבחינת זה?
לדבר שיחות ולעשות צחוקים ....

לא, השאלה הזאת באה בעקבות וויכוח עם אחי

הפוך גרוס.

אחת מן העריות הוא האיסור.

ופנויות נידות וקרובות- קרובות.

 

(אם נחמיה היה פה הוא היה בוכה גם כן)

הרמבם מחדש שזה בעיה לגעת בעריות שאין הלב נוקפן.. זה חידוש.. כל ההגבלות האלה הם רק על מי שהיא חא לא אשתך..

כנל לגבי אשתו. דודתו, שאסור לבוא עליה, אסורה כמו כל פנויה היום בקרבה.

 

שאין הלב נוקפן זהמשהו אחר. וסוגיית נגיעה בקרובות היא יותר מורכבת בטח דעת הרבמ"ם ואני לא נכנס לזה.

כי הן קרובות.. לקרובות הגדר הוא שונה.. הכי הגיוני שבעולם (בסוף זה סייגים)..

אני גם לא נכנס לסוגיה רק הבאתי ראיה שברור שקרובות הן לא כמו סתם בחורה.. (גם לדעת האוסרים הרמבם היה צריך לחדש זאת)

דודתו היא גם אחת מאלו שאין הלב נוקפן.. וזה ששתיהם זה עריות לא אומר ששתיהם עם אותם סייגים.. גם בהמה זה עריות ומותר לך לגעת בה..

בשלא עשני

 

מתייג אותך שם

אבל זה לגמרי תלוי בהרבה דברים..
למשל גיסות שלי כן מדברות עם אחים שלי. אמנם לא שיחות נפש וכאלה, אבל שיחה משותפת של כולם בהחלט קיימת.

אנימלא רואה בעיה בדיבורים בתוך משפחה

גיסי למשל, לא ינהל איתי או עם אחיות שלי שיחות, קל וחומר שלא עם הגיסות שלי.

תכלס.. מה ההבדל בין גיס לבנדוד?
ההלכות של קלות ראש וכו חלות על שניהם באותה מידה.

זה לא סתם מישו

אבל וואלה למי אכפת

טעויות בנעורים זה הדבר הכי טוב בעולם
זה מה שבונה תאישיות
והאנשים הכי טובים בערך.. היה להם חברה בילדות

לא צריך לטעות בכוונה
אם כבר טעית. בסדר. לטובה
אבל לא צריך מראש לבוא בגישה של "מותר לטעות" ו"טעויות זה טוב"

מותר לטעות.
אם חונקים אותך
אתה כבר מואס בזהה

אסור לטעות בכוח

אבל לדעת שאם טעית זה בסדר. ולמדים מזה

אני אוהב תשובות כנות...

ודודה שלי-אני גם אוהבת לדבר איתה

אחיינית שלי-אני משתדלת לא לשמור נגיעה ממנה

ובנות דודות שלי-זה תלוי

 

אני מדברת עם כולם חופשי

גיסי,דודים שלי,בני דודים שלי,ואחיין שלי כפרעע עליו

אומרת שלום, ואם ישאלו אותי שאלה אני יענה,

אבל בחיים אני לא אפתח שיחה של צחוקים, קרבה וכדומה...

חוץ מזה רוב המשפחה שלי חילונית ככה שאין לי גם נושאים משותפים איתם, אז אין יותר מידי על מה לצחוק

והם בכללי יודעים שאני "דוסה" אז מראש יש טאקט...

רק שאצלי זה *כל* המשפחה חילונים (אבאמא בעלי תשובה ב"ה) אז הם בכלל מודעים לעניין

 

לפעמים הדודות קצת דוחפות את האף ומציקות אבל בסהכ הם מבינים

רק אנחנו ועוד דודה

כולם חזרו בשאלה לצערי....

רק מצד אמא כולם חזרו בשאלה, גם אמא שלי למדה בתיכון דתי ואז התדלשה בצבא, אחרי שההורים שלי התחתנו ואני נולדתי אז חזרו בתשובה (אבא שלי תמיד אומר שאני החזרתי אותם בתשובה)

 

מצד אבא תמיד היו חילונים

 

 

 

חחחח אבל מזה חילונים....מרוקאים. הולכים לבית כנסת עושים קידוש ואז רואים מכבי

מהמשפחות שמשאירות את הטלוויזיה דלוקה כל השבת בלי להעביר ערוץ

מרוקאים מזרוחניקים שלא מבינים מי יודע מה

ממילא פוגשים אותם פעם בשנתיים בערך. אנשים חמודים בסה"כ.

אבל מותר לדבר עם בנות (או בנים.. תלוי כמובן)

אסור לגעת, ואסור להגיע לקלות ראש.

עד כמה שידוע לי הלכתית אין בעיה ככה לדבר

זה משפחה. כנל לגבי שמירת נגיע

וגם עם סתם בנות(מהסניף וכו').

הבעיה שלי היא אחרת, אני לפעמים ממש מתפדח כשאני עם בנות.

לא כי אני מישהו כזה שלא יודע מה זה בנות. סתם, לא יודע למה זה. 

אם אתה רוצה לבטל תורה ולירש גיהנום (פרקי אבות א׳, משנה ה׳)

בעיקרון אני הייתי סופר דוסית ולא דיברתי עם בנים אף פעם, והייתי מתחמקת מזה גם. עד שהתחתנתי וכבר אין לי ברירה...

אשכרה.