יש כזה קטע בסניף מסויים ששני ביינישים מתפעלים, איזו תנועה להחדרת אוירה תורנית ביישוב שלהם, כמובן שלביינישים הללו אין הרבה מרחב זמן בזמן הלימודים בישיבה. מי שייסד את הרעיון זו הקומו והרב של היישוב. בפועל מה שקורה באמצע זמן הלימודים זה איזה דברי תורה יסודיים (אמונה והלכה) כעשר דקות לפני מפקד. בעקרון זה נחשב כחלק מהסניף אבל בפועל הקיבוץ לתנועה הזו והקיבוץ למפקד שונים. זה מיועד לכל הסניף ובדרך כלל רק שניים מגיעים, רוצים לשפר את התדירות של פעולות התנועה ולתת לה קביעות (בינתיים באמצע זמן זה אחת לשבועיים) מלבד זה כמובן בבין הזמנים יש הרבה זמן פנוי ואפשר לעשות הרבה. איך גורמים לילדים לבוא? מה עושים כדי שהפעילות הזו תביא את אותם ילדים לפני המפקד? איך יוצרים חבורה עם גאות יחידה? (צריך שיהיו בכלל חבר'ה כדי שתהיה חבורה) חשבנו על הרבה, מלווה מלכה, קומזיץ וניסו מסיבת חנוכה (התועדות) למשל (בא רק ילד אחד ומתוק) ואפילו קבלו קיר בסניף! אבל נראה שזה לא תופס הרבה.
אחת הבעיות היא שהפעולה של התנועה מפרפרת בין פעולה לשיעור, היא יותר רצינית מהפעולה כי התוכן יותר מפורט ויותר ספציפי מאשר עניין כללי שפעמים רבות הפעולה היא מסביב לדבר כזה מצד שני זה לא פורמאלי כמו שיעור ולא מכריחים אף אחד לבוא כך שהם גם אמורים לבוא מעצמם ובשמחה, איך עושים את זה? איך מוצאים זהות יציבה לכיוון הפעולות? (מיותר לציין שאני לא אחד המדוברים) שוטו. תודה מראש. .

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען