לפני בערך שנתיים כמדומני, ועברתי על יד גו'ק שהיה הפוך על גבו בדרך לבית ספר, ובאתי אליו והפכתי אותו. ואז אחרי כמה צעדים שלי ראיתי שהוא שוב התהפך, ואז שוב הפכתי אותו וכו' וכו'. והייתי צריכה ללכת, ולא הצלחתי, הרגשתי כלכך רע להשאיר אותו ככה. אז קראתי לאיזה ילד, והוא לא הבין אותי ופשוט בא ונתן לג'וק מכה ענקית שהעיפה אותו. בקיצר, זה היה עצוב.

מה שאני מנסה להגיד, שכן, טבעי שתרגישי רע לגו'ק, לדעתי זה טוב לחוס על כולם, גם לדברים הכי קטנים. לא סתם יש את האימרה "לא מסוגל להרוג זבוב" זה מראה על רגישות כלפי הכל, כמו שמשה רבנו סחב על גבו את הכבשה. זה דבר מבורך וטוב!.

אין כזה דבר לא רע להיות בגישה מסויימת, אם זאת גישתך והיא לא פוגעת בך, המשיכי בה. להפך זאת גישה רחמנית וטובה.

סתם לידע כללי, ליתושים אין הרבה זמן בחייהם, אז לרוב אני בספק אם יש להם משפחה, או מכרים. לגבי רגשות, לא יודעת.

לילה טוייב!!

יכול להיות שיש להם רגשות אבל אסור להקיש בין המושג רגש ששייך בבן אדם למושג רגש של בעל חיים. זה כמו שאהבת אימא לתינוקה לא דומה לאהבת כלבה לגוריה...

סתם להרוג בעלי חיים זה צער בעלי חיים. ולפי המקובלים גם לקטוף סתם עלה ללא טעם - אין לעשות כן, וכמו שאמר הרב קוק לר' אריה לוין.

כתוב בכתבי האר"י שלא לפגוע בשום חיה ואפילו בנמה. אבל מה שברור שאם הג'וק מפריע לבן אדם, לחבר, לאישה, אז אי אפשר להתחסד במידות חסידות שכתובים בכתבי האר"י ז"ל ולא מתאימים לכל אדם ולפגוע בואהבת לרעך כמוך שזו מצווה מהתורה. אדרבא, אם נהרוג את הגו'ק הזה מתוך מצוות ואהבת לרעך כמוך- יהיה לו עילוי. לפי רמתו ודרגתו. 

אין מקום להרגיש רוצחת, אבל יש מקום להרגיש צער.

בס"ד

איך את משווה בין חיה לאדם?!

יש כאלה שלא יכולים להרוג אותם בגלל גועל, לא בגלל אכפתיות. אצלך המקרה לא ככה!

יש בך המון אהבה לעולם ולנמצאים בו, שזה פשוט מדהים...! אין כאן קשר לגישה אלא להרגשה, והיא טובה מאוד

או לתת לה לגסוס ושהיא תשאר בחיים.

והיא לא הבינה מה עובר עלי.

פעם ראשונה!!!!!! (מחיאות כפיים....)

אבל זה מותר כי הוא לא חי הרבה וכי הוא עוקץ, אבל מקק?? (שלא תבינו לא נכון-הוא מגעיל אותי, אבל אם מישו מגעיל אותי זה סיבה להרוג אותו???)

לג'וקים יש תחושות.

זה בערך כמו שהרב סולובייצ'יק

כותב שבע"ח יכולים לחוש כאב(פיזי) אבל לא ייסורים(רוחניים)

אם את תתלשי לג'וק רגל ייכאב לו,כי לו תחושות-מנגון עצבים.

אם תהרגי אותו מייד הוא לא ירגיש,

ולא קרה אסון.

ואמרו לי שאין להם רגשות....

אבל אני עדיין לא מסוגלת להרוג אותם...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....