לפני בערך שנתיים כמדומני, ועברתי על יד גו'ק שהיה הפוך על גבו בדרך לבית ספר, ובאתי אליו והפכתי אותו. ואז אחרי כמה צעדים שלי ראיתי שהוא שוב התהפך, ואז שוב הפכתי אותו וכו' וכו'. והייתי צריכה ללכת, ולא הצלחתי, הרגשתי כלכך רע להשאיר אותו ככה. אז קראתי לאיזה ילד, והוא לא הבין אותי ופשוט בא ונתן לג'וק מכה ענקית שהעיפה אותו. בקיצר, זה היה עצוב.
מה שאני מנסה להגיד, שכן, טבעי שתרגישי רע לגו'ק, לדעתי זה טוב לחוס על כולם, גם לדברים הכי קטנים. לא סתם יש את האימרה "לא מסוגל להרוג זבוב" זה מראה על רגישות כלפי הכל, כמו שמשה רבנו סחב על גבו את הכבשה. זה דבר מבורך וטוב!.
אין כזה דבר לא רע להיות בגישה מסויימת, אם זאת גישתך והיא לא פוגעת בך, המשיכי בה. להפך זאת גישה רחמנית וטובה.
סתם לידע כללי, ליתושים אין הרבה זמן בחייהם, אז לרוב אני בספק אם יש להם משפחה, או מכרים. לגבי רגשות, לא יודעת.
לילה טוייב!!