כי הוא לא מבין את זה כנראה.
והאמת-
אני שונאת בלחיוּת!
כלומר- ברור, אני מרגישה שאני רוצה קשר עם בן וברור שאני רוצה לשאת תינוק בידיי
אבל בלחיות זו מילה גסה.
לחץ לחץ.
תנו להיבנות קצת.
בקושי לעצמי אני מספיקה.
ולמה יש לי עיניים כאלו שפשוט בוהים בהם כל הזמן?
ולמה גומות?
אני מרגישה שחסר לי שקט ועצמי.
ולא, אם אני מזדהה בכתיבה של בחור מפה, לא אומר שאני אוהבת את הבנאדם הזה.
ואיכס.
צריכה שקט ועצמי.
תיכף פסח ויש לי מה ללבוש אבל אני לא מוכנה ולו קצת נפשית.
פסח פסח, אהבה.
ואיפה אני עכשיו, אוך.
איזו הרגשה דוחה.
