לבקשת @חוני המעגל פינות
ששאל איזה עניין מוסרי יכול להיות במצוות כמו האיסור לאח להתחתן עם אחותו, או בלהטביות.
ובכן, לפני שנתחיל יש לציין דבר חשוב: יש דבר שנקרא "סודות התורה", כלומר טעמים לא גלויים שיש למצוות. זה כמו שלאדם יש "תת-מודע", ומה שהוא אומר בקול זה לא תמיד מה שהוא מרגיש בעומק, ולפעמים צריך להתייגע כדי למצוא דברים שנמצאים בתת מודע מאחורי המעשים האמירות והמחשבות. כך גם לתורה יש "תת מודע", דהיינו טעמים לא גלויים, התלויים בעומק הבנת התהליכים החברתיים והנפשיים הפועלים באדם ובחברה מתחת לפני השטח.
ומכאן נתחיל. ואני אתחיל דווקא בפירוש מצווה אחרת מאיסורי עריות, שמשם אפשר לראות את זה בפסוק בבירור.
הפסוק הוא: וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ.
ואעתיק מה שכותב הרמב"ן: "לצרור לגלות ערותה עליה בחייה" - ובכאן יפרש הכתוב טעם האיסור יאמר שאינו ראוי שתקח אשה אל אחותה לצרור אותן זו לזו כי הן ראויות שתהיינה אוהבות זו את זו לא שתהיינה צרות " עכ"ל
דהיינו, כי שתי נשים הנשואות לאיש אחד נקראות "צרות" כמו שכתוב בחנה ופנינה "וכיעסתה צרתה", ולהבין את זה צריך קודם כל לזכור שיש הבדל בסיסי בין הגבר לאישה, שהאישה תפיסתה היא רגשית ואישית, ואילו הגבר תפיסתו היא קוגנטיבית ומערכתית (מערכתית=בלא דגש על התפיסה ה"אישית"), ולכן האישה תמיד מסתכלת מה קורה אצל הנשים בסביבתה, כי היא תופסת את העולם בצורה אישית, והיא רואה מה קורה עם הנשים שהם אישיויות שבסביבתה, לעומת זאת האיש מסתכל על מערכות, משפחות כלליות וכדומה, לכן האיש יסתכל "מה קורה בעולם", וזה מה שמטריד אותו, לעומת זאת האישה מסתכלת קודם כל מה קורה בעולם של הקרוב קרוב קודם, ולכן אם שתי נשים נשואות לגבר אחד הרי שנוצר מצב לא נעים שבו הם בתחרות אישית ממש, וגם אם התורה לא אסרה את זה בעיקרון, אבל במצב של אישה ואחותה, אז זה חמור מאוד אם הם יהפכו ל"צרות", ולכן התורה הטילה על כך הגבלה.
ומכאן יש להבין הלאה את הדברים, גם בכל איסורי עריות, שכמו למשל שאדם לא יכול להיות שופט או מחליט בעניין כאשר הוא נוגע בדבר, פשיטא שלקחת שוחד אסור, אבל אסור גם לקחת שוחד על דעת לשפוט צדק, ואסור גם בלא שוחד אם יש נגיעה בדבר, גם היום יש בחדשות על הממשלה מהעניין הזה, וכן בכל משרה ציבורית מקפידים שלא יהיו ניגודי עניינים,
כך בדיוק התורה מקפידה שלא יווצר מצב שבו אדם צריך למלא תפקיד כפול: גם בעל וגם אח, כי זה מבלבל את המערכת המשפחתית, ויוצר "ניגוד עניינים", כבעל הוא רוצה כך, כאח הוא רוצה כך, וכן בכל שאר איסורי עריות ניתן להבין זאת
גם לעניין להט"בים ניתן להבין, שהתורה רוצה שהאישיות תהיה מגובשת כראוי, וכשמקיימים קשר מכל סוג אז צריך לפחות שני טיפוסים שונים שתורמים זה לזה, כי אחרת אם הם לא תורמים אז אין טעם בקשר, לכן צריך שיהיה טיפוס "גבר" וטיפוס "אישה", שכל אחד תורם לשני מתכונותיו, ובקשר מיני, אם שניהם גברים או שניהם נשים, אז או שהם לא תורמים, ואז למעשה אין קשר מיני אמיתי, או שהם תורמים, אלא שאחד מהם או שניהם מוותר על חלק מהגבריות עבור תכונות נשיות - על חשבון הגבריות שלו עצמו, או להפך באישה, זה דבר לא רצוי, ולכן התורה אוסרת זאת.
כל זה כמובן הסבר שלי, ייתכנו טעמים נוספים, אני רק נותן כיוון מחשבה להראות שיכול להיות עניין "מוסרי" אם להשתמש במילה הזו, גם במצוות שהם לכאורה "חוקים".
חחח