די די די אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
ואני פשוט לא יודעת
לא יודעת
לא יודעת כלום
מה לעשות פה
מה אני עושה פה בכלל
לא יודעת כלום.
אימאלה ה'.
מחר בבוקר.
אני מפחדת.
אני לא יודעת מה הולך להיות לי שם.
הלוואי שזה היה יכול להיות רחוק מכאן.
רחוק כמו לא יודעת מה.
רק שלא יהיה קרוב
שלא יוכלו לדעת
די אימאלה ה'!!!!!!!
זה קרוב.
ואני לא יודעת מה הולך להיות לי שם.
אני מפחדת.
כן.
נכון שאין לי ממה
ושבסך הכל אני פשוט יכולה להפסיק את זה
וזה לא סוף העולם
וכו' וכו'
אבל.
אני מפחדת.
מישהו יכול להתכחש לרגשות??
לא.
אני מפחדת.
וכואבת.
וחוששת.
למרות שאין ממה
או שדווקא יש.
אימאלה ה'.
אני רוצה שמישהי תחשוב עלי
ותשלח לי הודעה
תראה לי שאני חשובה למישהו בעולם הזה.
אני רוצה שמישהו יאהב אותי
אבל זה בחיים לא יקרה
כי אין מה לאהוב בי.
אי אפשר לאהוב משהו רע.
הייתי רוצה לכתוב פה משהו שכתבתי על הפיגוע
אבל זה אאוטינג מטורף
ואני בחיים לא אכתוב את זה פה.
כמו עוד אלפי דברים.
זה יפה בכלל שכתבתי את זה
למרות שזה קצת צבוע ושקרי
כי נכון שהייתי רוצה את כל מה שכתבתי שם,
אבל בינתיים לא מצליחה לרצות באמת ולהאמין באמת.
אשכרה מחר מסתיימת השבעה.
אשכרה עבר שבוע.
זה הזוי.
אשכרה לפני שבוע היה הרצח.
אימאלה.
זה עבר כל כך מהר.
מה כבר הספיקו בשבוע הזה.
והמורה הזאת.
אני לא מבינה איך הצלחתי לכתוב לה את זה.
אבל היא דיי קיבלה,
והבינה.
או לפחות זה מה שהבנתי מהתשובה שלה.
88 זה יפה במתכונת במתמטיקה אחרי שלמדתי פול חומר לבד ושעשיתי אותה יום אחרי הרצח.
הייתי בטוחה שאני אפילו לא אצליח לחשוב.
כי איך אפשר לחשוב על משהו אחר????
הן אמרו לי לדבר עם המנהלת ולדחות את המתכונת.
אבל לא היה למתי,
וגם פשוט לא הייתי מסוגלת לבוא אליה ולספר לה על התחושות שלי.
הייתי מתפרקת.
הייתי מתחילה לבכות וזה היה נוראי.
אז עשיתי.
וזה ממש יפה 88.
משומה אני לא מסופקת.
נכון אני יכולה יותר.
אבל זה מעולה!!!
מעולה בכללי,
ומעולה בתזמון שזה היה.
אחרי שלמדתי חומר חדש לבד,
ואחרי הרצח,
ואחרי השיחות שלי אתה.
לא יודעת,
לא מצליחה לשמוח.
פחח.
אשכרה גיחכתי עכשיו.
כי לא הצלחתי לשמוח אולי כמה שנים טובות. בעצם לא ממש טובות.
וכי מי יכול לשמוח במצב כזה.
וואייייייייייי
ה'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אבא תציל אותנו כבר.
כמו שאחותו של עדיאל אמרה:
בואו נגיד לה' יתברך חלאס.
כמה אפשר?
שיביא לנו כבר גאולה שלימה.
אני מרגישה פשוט צבועה.
לא באמת מצליחה לרצות כמו פעם,
אבל...
תתן אחרית לעמך,
תשיב מקדש לתוכינו.
זה כל מה שאנחנו רוצים אבא.
אז אבא,
תדרוש גאולה לגלותינו,
ותגלה קץ לקנותינו,
כי אנו מחכים.
