יש לי מנהג בשבתות לקרוא במאחורה שלעלון 'עולם קטן' את מדור 'רשות הדיבור' (מדור שבו אנשים מפרסמים קטעים שכתבו, הגיגי לבם וכל זה... למי שלא מכיר...) וקראתי שם בעלון שלשבת האחרונה קטע שלאיזו שמיניסטית שמתוסכלת מהחינוך שהיא מקבלת במוסד הלימודים שלה, שם היא טוענת שהיא לא מקבלת חינוך שבאמת מכין אותה למה שחשוב אלא לדברים נספחים, וגם את הדברים האלה מחנכים בצורה לא נכונה...
הנה מה שהיא כתבה:
מ', שמיניסטית מתוסכלת
אין לי כוחות יותר, די! מרגישה שאני רצה סביב הזנב של עצמי וזה לא נגמר. עוד בגרות ועוד בגרות ועוד מתכונת ועוד מבחן. ה', תעזור לי, תכניס בי חיים. אני בת 17, רוצה להיות נערה באמת, לנער את העולם, לעמוד מול תרבות המערב ולצרוח שאני לא נכנעת. רוצה להוסיף תורה בעם ישראל, בעיקר בעצמי, ללמוד תורה לשם שמים - לא לשנן את החומר לילה שלם ולהקיא אותו בבגרות.
רוצה להכין את עצמי להקמת בית יהודי בארץ ישראל! כל הרצונות, כל השאיפות, כל החלומות – וכלום. אני יושבת פה ולומדת למתכונת במתמטיקה כמו רובוט כי גם אם אני נגד, בסוף אני עוד קרבן של מערכת החינוך, ובלי תעודת בגרות של לפחות 21 יחידות אני לא שווה כלום!
סקרנות טבעית? זה של פעם, בתקופה שאבא לימד אותי תורה בשבת וגלשנו להיסטוריה ומדעים ולשון; היום בשבת אני סתם חורשת. למה יש לי 6 שעות מתמטיקה בשבוע ושעתיים לחינוך לחיי משפחה? משרד החינוך, אתם מדהימים. גרמתם לי להבין שלפתור תרגילים חשוב פי שלושה מאיזו אישה אני אהיה לבעלי. ואמון בין תלמיד למורה? זה של ימי הביניים. בתקופה הזאת שמורה לא היה צריך מבחן כדי לבחון אם התלמיד מקשיב ברצינות.
וכן, אני רוצה לקבל את עצמי איך שאני גם אם קיבלתי רק 78 באנגלית וחרשתי לבגרות שבועות! "השאיפה של כולן היא 100, מי שהכי קרובה הכי טובה". זוהי התחושה שלי. טובי הפרופסורים יבואו וישאלו: "אבל איך נבחן לאוניברסיטאות ללא תעודת בגרות?!" בשביל זה המציאו את הפסיכומטרי! אני בישורת האחרונה, לי זה כבר לא ישנה, ולצערי אני אצטרך ללכת לשנת מדרשה כי לא קיבלתי מספיק תורה בשביל להקים בית. אבל אולי סוף סוף ייתנו לי לגדול בשקט!
ע"כ...
מה אתם חושבים? היא צודקת?
יש גם מנהג כזה רק לומר מה לא טוב, אז אתם גם מוזמנים להמציא חלופה אם יש משהו שאין רוחכם נוחה הימנו בחינוך...
תיוגים לאנשים שישמחו לראות:
?
