האשפוז היה בערך חודש וחצי!!
יותר סיכון לא להתחסן, מקסימום כואב טיפה אחרי החיסון באיזור וגם לא לכולן
עשיתי כי הרופאים שלי המליצו - ואלה היו רופאים פרטיים להריון בסיכון, כך שלא נראה לי שהיה להם אינטרס כלשהו.
החיסון נותן הגנה לתינוק ממחלה מפחידה נורא. למה לא?
החיסון קיים בארץ כחלק מהשגרה בהריון כבר כמה שנים, וב"ה יש לו 90% יעילות!!
בקשר לתופעות לוואי- לי כאבה היד כמה ימים, ועוד תופעת לוואי שיכולה להיות היא עליית חום קלה.
אם מעניין אותך לקבל תשובות מבוססות מדעית על בטיחות ויעילות החיסון, כדאי לך לשאול בפייסבוק בקבוצה "מדברים על חיסונים". יש שם המון רופאים, אחיות וכו' שעונים בצורה ממש מפורטת ויפה.
מעבר לזה בד"כ אין משהו חריג. מומלץ מאוד! וכדאי לעשות כמה שיותר מוקדם ככה הגוף מפתח יותר נוגדנים
יכולה לנסות לחפש לך שאלות שהעלו למומחים
אני מכירה אמא שילדה בדיוק לפני שהתחילו לחסן את ההריוניות. לפני 3 שנים אולי. היא הקפידה מאוד לא לחשף את התינוק למקומות שעלולים להיות מקור להידבקויות שונות. גם היה חורף וקר מאוד.
בגיל חודש היא הרגישה את התינוק אפטי, והתברר מהר אחרי בדיקות ואשפוז שהוא נדבק משעלת, בדיוק בחלון הזה שאין הגנה כי החיסון בגיל חודשיים. התינוק לא שרד....
כל הקהילה שלנו הייתה בהלם...
כל אחד יחליט אבל אישית, כבר החלטתי.
ולמרבה הצער גם תמותת עוברים.
את יכולה לקרוא כאן בשירשור:
אין הסבר מדעי? יש ויש. - הריון ולידה
שימי לב לתגובה שם על התפרצות שעלת ולידה מוקדמת בעקבות החיסון.
וגם לצפות בסרטון. אמנם באנגלית, אבל מובאים בו דוחות ששלחה עובדת חברת ביטוח, חושפת שחיתויות, למרסלה פייפר, חוקרת בטיחות חיסונים
בדוחות ניתן לראות את תאריך החיסון, ובהפרש של ימים, לפעמים אפילו באותו יום - תאריך הפסקת הריון.
הסרטון מתייחס גם לחיסונים נוספים בהריון.
חיסון השעלת מכיל מינון גבוה של אלומיניום שמהווה סכנה, לפעמים עד כדי סכנת חיים, לעובר.
אני לא יודעת אם יש מחקר שמשווה בין בעיות בריאותיות אצל עוברים שאמותהים עברו חיסון ואלה שלא. אני אחפש בהזדמנות, למרות שזה לא באמת ישנה את החלטתי האישית להתחסן.
ולו בשל העובדה שתופעות לוואי, לרבות אלה החמורות, לא מדווחות בהקשר של סמיכות לחיסון.
לעומת זאת, מחקרים מראים שאמא שמתחסנת, יכולה להפוך לנשאית סמויה של החיסון ולהדביק אחרים. זו גם הסיבה שרואים פגים בפגיה עם שעלת. כי הצוות מתחסן ואמהות מתחסנות. אמא שלא מתחסנת, לא יכולה להדביק את התינוק שלה, כי היא לא נשאית של שעלת.
בפרוטוקול מדצמבר 2013 של ישיבת הדירקטוריון של יועצי מדע, המשרד למחלות זיהומיות של ה-CDC, בעמוד 6, נכתב ש"פציינטים מחוסנים לגמרי ב- DTaP הושוו לבלתי מחוסנים, הסיכויים להדבק בזנים שעברו מוטציה (PRN), גדלו, מה שמרמז כי יתכן שלחיידקי PRN יש יתרון סלקטיבי בזיהום אנשים המחוסנים ב- DTaP
מחקר מ-2015 שפורסם ב-Clin Infect Dis מצא כי מחוסנים לשעלת, עשויים להיות פגיעים יותר לשעלת מהזן שעבר מוטציה: "לסיכום, לחולים המחוסנים באופן מלא לזיהומי שעלת B, יש סיכויים גבוהים יותר, פי 2 עד 4, לסבול מזיהום שעלת PRN-B"
זו ככל הנראה הסיבה שתחסנים נדבקים בשעלת בסמיכות לחיסון.
שזה תחום ההתמחות שלהם ומחזיקים בדעה הפוכה לגמרי מזו שאת מציינת.
מחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת המדעי PNAS מצא כי החיסון נגד שעלת אינו מונע הדבקה והעברה של החיידק לאחרים. חוקרים אמריקאים בדקו את יעילותו של חיסון השעלת בניסוי על בבונים. החוקרים חיסנו את הבבונים ב-3 מנות של חיסון השעלת הנוכחי (הא-סלולרי) וחיסון השעלת הקודם (הסלולרי) וחודש אחרי כן חשפו אותם לחיידק השעלת. החיסון מנע מחלה בבבונים שחוסנו באחד משני החיסונים, אך לא מנע את ההידבקות בחיידק והעברתו הלאה. שימו לב לתוצאות המעניינות להלן. כשהחוקרים חשפו את הבבונים הנבדקים לחיידק השעלת ואח"כ בדקו כמה זמן הוא נישא בגרונם, הם קיבלו את התוצאות הבאות:מאמר
- מי שחוסן בחיסון הנוכחי - 35 ימים
- מי שחוסן בחיסון הישן (הסלולרי) - 18 ימים
- מי שלא חוסן ומעולם לא חלה בשעלת - 30 ימים
- מי שחלה בעבר בשעלת - 0 ימים
כלומר, חיסון השעלת הנוכחי אינו מונע מהמחוסן הנחשף לחיידק השעלת לשאת אותו בגרון במשך יותר מחודש (יש לזכור שבמידה והמחוסן אינו חולה במחלה אין אינדיקציות לכך שהוא נושא את החיידק וכך הוא מן הסתם מעביר אותה יותר).
לא רק זאת, אלא שהמחוסן נושא את החיידק 5 ימים יותר ממי שלא חוסן ונדבק בחיידק. גם חיסון השעלת הישן, למרות שמקצר את תקופת הנשיאה בחצי, עדיין לא מנע נשיאת החיידק במשך כשבועיים וחצי. לעומת זאת, למי שחלה במחלה באופן טבעי ונחשף שוב לחיידק הייתה הגנה מלאה והחיידק לא הצליח להתנחל אצלו בגרון כלל.
מתוצאות המחקר עולה שחיסון השעלת אינו מונע הדבקה והעברת החיידק לאחרים. כלומר, החיסון אינו מייצר את "חסינות העדר" המובטחת, בשונה ממה שסיפרו לנו במשך עשרות שנים. כדאי עוד לציין שמחקרים מהשנים האחרונות הראו שיעילות חיסון השעלת במניעת המחלה נחלשת מאוד לאחר 3-4 שנים.
ומעתיקה לך שוב:
בפרוטוקול מדצמבר 2013 של ישיבת הדירקטוריון של יועצי מדע, המשרד למחלות זיהומיות של ה-CDC, בעמוד 6, נכתב ש"פציינטים מחוסנים לגמרי ב- DTaP הושוו לבלתי מחוסנים, הסיכויים להדבק בזנים שעברו מוטציה (PRN), גדלו, מה שמרמז כי יתכן שלחיידקי PRN יש יתרון סלקטיבי בזיהום אנשים המחוסנים ב- DTaP
מחקר מ-2015 שפורסם ב-Clin Infect Dis מצא כי מחוסנים לשעלת, עשויים להיות פגיעים יותר לשעלת מהזן שעבר מוטציה: "לסיכום, לחולים המחוסנים באופן מלא לזיהומי שעלת B, יש סיכויים גבוהים יותר, פי 2 עד 4, לסבול מזיהום שעלת PRN-B"
זו ככל הנראה הסיבה שמתחסנים נדבקים בשעלת בסמיכות לחיסון.
ובמקרה הגרוע, גרם להדבקה.
יודעת למה האמינות של רשויות הבריאות נמוכה בעיני הציבור בנושא החיסונים? כי זו התשובה שתמיד נשמעת:
שהפגיעה או ההידבקות במחלה בעקבות החיסון זה צירוף מקרים.
מדע של צירוף מקרים.
קיבלת את המחלה יחסית בקלות.
מאידך, אם היית נדבקת ללא תסמינים, כמו שקורה להרבה מחוסנים, היית נשאית בלי לדעת ועלולה להדביק גם את התינוקת חלילה.
נסי להיזכר אם חלף מיד ברגע שילדת.
)לב אמיץתסמיני שעלת מובהקים שהופיעו פתע פתאום מיד אחרי החיסון.
שיעול טורדני, בלי הפסקה, שמפעיל לחץ על הבטן.
אפשר לחשוב שרופאים תמיד מדייקים באבחנות שלהם.
אני לא יודעת אם דבורית ציינה בפני הרופאה שהיא קיבלה חיסון, אבל אלה תסמיני שעלת מובהקים.
אבל מטרת החיסון להגן על התינוק
אבל גם תינוקות לאמהות שהתחסנו בהריון נדבקים בשעלת. רק שתדעי.
אין דיווח מסודר אז איך יבדקו?
בכל אופן, יש בארה"ב מערכת דיווח עצמית של מתחסנים שנפגעו או נדבקו במחלה בסמיכות לחיסון, ההערכה היא שרק 10% מהמקרים מדווחים.
אפשר לבדוק שם.
גם בישראל קמה לאחרונה מערכת דיווח עצמית לפגיעות מחיסונים
בהסבר לגבי המערכת מצויין כי כאשר את/ה מדווח/ת על פגיעה מחיסון, את/ה תורמ/ת למאגר חשוב היכול לשמש את הציבור הרחב וחוקרים לבחון מגמות חריגות ולהצביע על בעיות הקשורות עם אצוות חיסונים מסויימים, באזורים מסויימים, ועל היקף תופעות הלוואי בישראל כפי שמדווחים על ידי הציבור.
עדויות אישיות על פגיעה מחיסון השעלת בהריון והידבקות בשעלת אפשר למצוא בקובץ הזה Orion Hassid
כמו בקישור שהבאתי על מחקר שבדק סיכויי הידבקות גבוהים פי שניים עד פי ארבעה בשעלת מזן אחר בקרב מחוסנים לעומת לא מחוסנים.
כשמתחסנים או מחסנים את הילדים, יוצאים מנקודת הנחה, וסומכים על החברה שמייצרת את החיסון, שהחיידק הומת לחלוטין, מה שמחקרים חדשים מוכיחים שלא תמיד קורה.
ומה כשהחיסון פגום? גם זה קורה. כמו במקרה של חיסון הצהבת הפגום שניתן לתינוקות בדרום ואח"כ נאסף מן המדפים.
אבל אפילו הוא לא פגום, יש בו חומרים משמרים שאף אחת לא היתה מכניסה לגוף, בטח לא בהריון, אם היה מדובר במזון.
למה לא מסכן חיים? יש פגיעות שנראות בטווח הקצר, פגיעות לטווח הארוך, ובהחלט גם מקרי מוות.
דבוריתלא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
אחרי הכל יש לטהר כל כך הרבה דברים
שלא ברור איך יטהרו (נגיד רכבים)
יהיו המון סוגיות לטפל בהן
ולאט לאט נלמד הכל...
מה שבטוח שזה יהיה שווה 😊
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
לק"י
אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.
בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.
הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.
חחחחח
אבל הטראומה שלי מבוססת
בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה
לאא..
אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..
המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)
אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.
אחרי לידות זו לגמרי הצלה...
(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)
בדיפולט משחררת ברוב הדברים
זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)
חשוב לפרגן!!!
הבן הגדןל מגיע הביתה ב 9 וחצי בלילה מהישיבה , אוכל ויושב על המחשב/טלפון. הבן השני מגיע ב 6 וחצי בערב גם כן אוכל וצולל למחשב , עוזר פה ושם כשצריך משתדלת כמה שפחות הוא אחרי יום ארוך וכבר עייף. הבעיה היא שהם נמרחים ונזכרים להתקלח בשעות מאוחרות כבר 11 כבר לערך או רק להדליק את המים החמים בשעה 11 . וואלה אני כבר עייפה, הבית די מסודר, לרוב יש גם אוכל מבושל למחר, אבל מפריע לי הסדר הזה של הלילה. אתמול נניח הגדול נזכר שהוא רוצה להתקלח הדוד כבר היה דלוק כי אני רציתי להכנס למקלחת כמובן שאמרתי לו להכנס לפני כדי שלא לעכב אותו אבל זה עיכב ממש אותי בהמון זמן, ביקשתי מהבן השני רק לעשות שואב והוא נזכר רק לקראת 11 אמרתי אין מצב בשעה הזאת הייתי כבר גמורה. ככה הייתי עצבנית על זה שהוא נזכר פתאום שצריך להתקלח, וההוא לא עשה שואב ובכלל איפה אני מכניסה זמן שרק בשבילי? זמן זוגי?
יש לנו בבית סוג של הסכמה שהילדים ישנים לפנינו , לפעמים ב 12 בלילה אני במיטה מתה לישון אבל מחכה שהם יכנסו למיטות
אל תשאלו איך זה מגיע ל 11 וחצי-12 בלילה הזמן פשוט עף. ואז מתחיל גם הסיפורים והחוויןת שלהם ולא נעים לי אבל אין בי טיפת כח לשמוע אותם
איך מתנהלים בבית עם מתבגרים מתוקים? בכל זאת יש בבית גם קטנים וגם אני אחרי יום עבודה מחפשת בערב את הזמן שלי
לק"י
ולא לחכות להם.
זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).
אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.
הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.
היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.
ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).
באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.
בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה
אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...
רק נזהרתי לא להרעיש
לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.
אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...
דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת
אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.
ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו
לק"י
המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦♀️
אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.
מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.
לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.
(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)
אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי.
לק"י
כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.
(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).
אף פעם לא ישנתי לפני 12
זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים
אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...
בעלי אחראי משמרת ערב
אני הולכת לישון מוקדם
והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר
הוא לא מרשה זמן מסך
הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן
יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן
אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות
וטיפ לגבי מקלחת
להתקלח לפני שהוא מגיע
אם יש רק מקלחת אחת
חבל להיות תלויים בעיכובים שלו
כשאנשים מסתובבים בבית
לא יודעת אם זה המצב של הפותחת
אבל אני כזאת
והייתי כזאת גם בתור מתבגרת
לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה
סבלתי מזה הרבה
כמה שניסיתי
שריטה שלי
אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....
אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית
אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני
אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות
הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)
אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.
והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית
אפשר להיות במיטה בשקט
גם מאוד קשה להם לקום בבוקר
אז חייבת שישנו בשעה סבירה
אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.
לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.
לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.
לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב.
ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע
יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
בת שנה ורבע
יש לה מלא שיניים
אז התחלתי כמה שאני מצליחה
היא לא מאוד משתפת פעולה
ואז הם לא צריכים לירוק
בעיקרון ההמלצה היא לצחצח מהשן הראשונה
אנחנו מצאנו שבהתחלה הכי נח לנו זה תוך כדי המקלחת ועם מברשת אצבעון
4 מתוכן טוחנות
אני עושה בלי משחה בינתיים
רק מצחצחת כזה שייצא הלכלוך
כי כל המשחות שראיתי היה כתוב מגיל שנתיים...
אני מאמינה שזה לא בעיה לבלוע משחה שמיועדת לילדים אבל אין לי מושג
לק"י
לא להתייחס לגיל שכתוב.
אלא לכמות של חומר שנמצא בה (פלואוריד אולי). לא זוכרת... צריך לשאול בטיפת חלב.
אז בהתחלה אני רק מנגבת את השיניים והלשון בחיתול טטרה ובהמשך מצחצחת. אבל מתחילה מהופעת השן הראשונה
הבת שלי שלשום התחלה להתלונן על כאב בשן
אתמול מהבוקר קמה עם נפיחות בפנים. התקשרתי לרופא אונליין וביקשתי אוגמנטין
התחלנו את התרופה והבוקר גם קיבלה מנה אבל שעתיים אחרי זה התחילה להקיא ומאז מקיאה כל מה שאוכלת או שותה וסמרטוט..... שוכבת רוב הזמן
הצ'אט כתב הרגע למיון כי אולי הזיהום התפשט. שמעתן על כזה דבר?
או שהתחבר לה וירוס?
לק"י
אבל כן צריך לדאוג שלא תתייבש.
אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?
אבל אני בטוחה שכן.. כי סבלה רבות מדלקות בשתן
מאתמול בלילה קיבלה מנה ראשונה כך שהייתה אמורה להתחיל להקיא מיד לא?
בן דוד...
אומר לתת מוקסיפן ולתת לה לשתות מנות קטנות של מים
אבל היא מקיאה הכל
שתן? אפאטית?
מפתיע שהרופא ככה נתן אנטיביוטיקה בלי לבדוק.
זה נשמע לי מקרה שמתאים שרופא יראה אותה.
הרופא במוקד הבין שהיא לא מצליחה להכניס נוזלים בכלל?
יכול להיות שכן מתאים מוקד / מיון / רופא
בדר"כ נותנים אותה אחרי שאנטיביוטיקה פשוטה יותר לא עובדת. הגיוני שהיא רגישה לאוגמנטין או שהיא חזקה לה מדי. הייתי מנסה מוקסיפן כמו שהרופא אונליין אמר, נשמע לי הגיוני יותר שאת זה יתנו כטיפול ראשוני (מכירה הרבה שנותנים בהתחלה מוקסיפן ואם לא עוזר נותנים אוגמנטין)
לק"י
בלי שרופא יבדוק שבאמת צריך.
וגם הרופא מוזר שנתן בלי בדיקה .
רפואה שלמה!
בכללי כדאי לבדוק רגישות לאוגמנטין, ולברר מה הנוהל להבא שלא יביאו ישר אנטיביוטיקה חזקה
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
