"ארור הגבר אשר יבטח באדם". לא צריך כל מיני טרגדיות כדי להבין ש"אל תבטחו בנדיבים, בן אדם שאין לו תשועה"...

כבר אמרו חכמים, לעקבתא דמשיחא: "אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים"

ואז הבנתי שתלוי לאיזה כיוון מסתכלים. תלוי על ממקדים את הזכוכית המגדלת.

כשאנחנו ממוקדים במשהו, נראה אותו בכל פינה, כל ההוכחות יעלו ויצדיקו את התיאוריה.

אבל תחשבי שעל כל אנס או פושע יש אלפים של אחרים שאת לא ממוקדת בהם כרגע.

ואני מאד מזדהה עם הכאב הזה שלך שעולה לנוכח כאלו מעשים של חוסר צדק, נגד אנשים חסרי אונים.

אבל תחשבי רגע על כל הגמחים, ארגוני ההצלה, תורמי האיברים, בוני היישובים, ההורים המסורים, ילדים תמימים וזכים, נוער אמביציונרי, לומדי תורה לשמה, חיילים מוסרי נפש. תראי כמה עוד יש פה בתמונה הגדולה. יש המוני אנשים טובים מהממוצע, ויש אנשים רעים מהממוצע. ויש את כל האמצע. 

ו...כיף לשמוע שעברת בזה תהליך

תמיד משמח אותי לראות אצל אנשים התפתחויות לטובה..

הנביאים.

הבעיה בנו, שעושים מבשר ודם אלוהים שניים. איסור מפורש מדברי הנביאים

אבל אני חושב שזה עצת היצר, להכניס אותנו לחששות מיותרים.

איך את נוסעת במכונית בלי חשש, הרי יש המון תאונות?

איך את מסתובבת ברחוב, הרי יש פיגועים ומרעין בישין אחרים?

וכו' וכו'  זה לא נגמר, תמיד אפשר להכנס לחרדות.

אלא שצריך לזכור שיש מנהל לעולם!

"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה."

ו "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד."

אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות ההגיונית מצידנו (כי כך ה' ציווה אותנו)-

שבמקרה הזה אומר לא לבטוח בעיניים עצומות על אף אחד,

ואם יש מנורות אדומות לא להתעלם מהם.

ואחרי כל זה, להאמין באמונה שלמה שהכל מאיתו יתברך והוא אוהב אותנו מאוד ורוצה רק בטובתנו!

ואין שום סיבה בעולם לחשוש כל הזמן.

"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זו הבחינה היא מעין עולם הבא."

1. הסיפורים האלו כואבים. קשים ומטרידים. אין מנוס מהאמירה הזו. 

2. יש הבדל עצום בין צריכה של תכנים פרוצים לבין פגיעה כמו הרב מהצפון וכו'...
צרכנים של תכנים פרוצים - יש הרבה. הרבה יותר מדי. ולמעשה גם אם הם לא יצרכו תכנים(תמונות, סרטים וכו') זה לא אומר

שהמחשבות שלהם נקיות.

כשאדם פוגע במישהו אחר זה תוצאה של מחלה\פגיעה נפשית. אדם נורמטיבי לא פוגע באחרים בצורה הזו בלי קשר לדת ותורה,
כלומר- יש אנשים דתיים חולים\םגועים ויש אנשים לא דתיים חולים\פגועים. הם הקהילה הפוגעת. ואין כאן מקום להאריך בזה.

3. התורה מדריכה אותנו לחיות נכון מבחינת ההתמודדות עם היצר. האם זה אומר שתמיד מצליחים לשלוט בו? 
ביצרים קלים יותר אנשים נופלים פעמים רבות, כל שכן ביצר החזק ביותר(חוץ מיצר ע"ז, שלא רלוונטי לנו כרגע).

יש גם אנשים שלוקחים רק את העטיפה של הדתיות בלי התוכן שלה. ואז מה מצפים שהתורה תעשה?

4. זקן וציציות לא מבטיחים שום דבר. גם לא קידומת "הרב הצדיק" וגם לא הילה ציבורית. יש דיני ייחוד, יש דיני נגיעה, יש דיני קרבה לעריות. צריך להקפיד עליהם.

5. ככל הנראה בדור הזה כמעט כולם נחשפו לתכנים הללו. לא ברמה של לפרוץ למצלמות אבטחה. אבל יש היום גישה להכל באינטרנט. האחוזים שמדברים עליהם שנחשפו הם גבוהים... מאוד... 

6. להתחתן ולסמוך עליו ש? שהוא לא בוגד? שהוא לא נופל? שהוא לא מטרידן? 
כשמכירים אנשים אז קרובים אליהם. כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם להגן על עצמם במקרה הצורך. 

לא מניחים שאנחנו מכירים את האדם העומד מולנו אלא אם כן יש לנו היכרות איתו. וגם אז- יש דברים שתמיד לא נדע.
ואולי עדיף לדברים מסויימים שישארו לא ידועים. 

7. ואולי לסיכום - אני לא מנסה להיות מושלם. אני לא. אני נופל וטועה בהרבה דברים. לא לומד תורה כמו שהייתי רוצה, לא תמיד מתפלל כמו שהייתי רוצה ולצערי, לא זך ונקי כמו שהייתי רוצה. אני עובד קשה בשביל להיות שם.
זה מה שצריך לשאוף אליו. אני לא יודע מי האדם הזה. אני לא מכיר אותו. ויכול להיות שהדת אצלו חיצונית לגמרי. יכול להיות שהוא רק עטיפה של דתיות(וזה קיים) ובפנים הוא רקוב לגמרי. יכול להיות גם שהוא נלחם, ושהוא נפל, נפל נפילה ענקית. ולוקחים את הנפילה שלו והופכים אותה לכל מה שהוא.
זה לא פחות גרוע. ולא פחות גרוע ליפול בעין רעה על כל העולם. אנחנו צריכים להמשיך להילחם- על טהרת המחשבה, על אמונה בקב"ה, על אמונה בכוחה של תשובה ועל עין טובה(ולימוד תורה, תפילה, בית מקדש וכו...).

כמה הרבה שנים במדרשה.. וברור לך שהוא איש ישר וצדיק ואוהב ה'.

מה אז?

אבל אז אתה מתפקח ומבין למפרע שהוא לא היה ישר ולא צדיק. וזה מאוד תלוי במקרה, יכול להיות שהוא התכוון לש"ש ויצא חילול ה' (שוב יש מקרים שברור שהוא התכוון להרשיע).

אני זוכר אחרי פרשיית ההוא מהצפון שראש הישיבה שלי בדיוק דיבר על זה שצריך לבדוק את תלמידי החכמים. לא לסמוך על התגית שלהם "תלמיד חכם" אלא אם רואים מעשה שאינו כשורה אנחנו אמורים לשאול שאלות, ולא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם (הוא דיבר שגם אם הוא אומר משפט תמוה צריך להרים גבה)

תמהני... 

דייקתי בלשוני- תקרא שוב

ואז במקרים של נפילות - אתה מבין שגם לו יש נפילות ולפעמים גדולות.
ואם הוא באמת ישר וצדיק ואוהב ה' אז הוא יקום וילחם שוב. 

את חושבת שלכל אחד מגדולי ישראל לא היו נפילות? ה' ישמור אותי ויציל, אבל חייבים להגיד את הדברים הללו - לכולם היו.

לא יודע להגיד בדיוק במה ובאיזה נושאים וכמה ולמה. אבל היו. אני לא אומר את זה מעצמי, הרב הוטנר אומר את זה במכתב לתלמיד שלו שככל הנראה מביא לפני את העובדה שהוא נופל בהרבה דברים. גם לחפץ חיים היו נפילות. רבי נחמן אמר על הרבה גדולים שהוא מריח מהם מחנת הניאוף. זה לא אומר שנפלו בדברים חמורים, רק שהיה להם יצר שהם התמודדו איתו.

יש את הגמרא על אלעזר בן דרודיא שבסופה יש בת קול שאומרת "רבי אלעזר בן דרודיא מזומן לחיי העולם הבא", אחרי שהוא עושה תשובה.

אחד מהראשונים מסביר שהוא היה רבי לפני שנפל והגיע למצב השפל שהוא הגיע אליו... ואחרי שעשה תשובה חזרו לקרוא לו רבי.

התורה היא לא איש. האמת לא תלויה באומר אותה.

ונפילה אחת, כמה שהיא קשה, עדיין לא הופכת אדם למושחת... 

ונפילה אחת, כמה שהיא קשה, עדיין לא הופכת אדם למושחת... 

עושים חזרה על המעשים מסוף מסכת קידושין,

מרבי מאיר בעל הנס (!), רבי עקיבא (!),

רב עמרם חסידא (! לכמה אנשים בש"ס קוראים חסידא...?), פלימו, וכל השאר,

רבותינו הגדולים והנוראים,

קדושי עליון אדירים,

שראוי ליתן תורה על ידם וכל התורה שלנו בזכותם (ר"ע),

שתמיד ראו את הנקודה הפנימית שבכל דבר,

והלכה לא כמותם כי לא ירדו חבריהם לסוף דעתם (ר"מ)

שאמנם לא עברו עבירה בסוף,

אך היצר הרע התגבר כנגדם, והתיאורים קשים.

לא צריך לקחת לאנשים את הזכויות שהיו ושיש להם,

גם לא את אלה של הרב מהצפון

(שרק השבוע הזדעזעתי יותר מהחינוך שלו,

בלי קשר למעשים שהתגלו אח"כ. לא נפרט כאן.)

אבל כבר אמר ר' יוחנן בן זכאי:

'אל תאמין בעצמך עד יום מותך'.

מחילה מחז"ל שאני מוסיף על דבריהם, אך כבר נאמר:

'אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה,

(אל תיפול מהרגלים ואל תאבד את האמונה,

אבל גם) אל תהרהר אחריו ביום,

שוודאי עשה תשובה'.

זה קורה, כולנו בני אדם, 

והשאלה היא לא עליו, איך הוא נפל,

אלא עלינו, איך אנחנו לא נבוא לידי ניסיון ולידי ביזיון.

מאנשים. אתה צודק. בטח בדור שלנו שהוא דור שמלא בנסיונות וקשיים.

אבל מה לעשות יש מעשים שצריך להוקיע בכל תוקף

שמסתכלים תמיד על החיצוניות של האדם. לא אכפת לי אם הוא חובש כיפה/ שטריימל/ כיפת השמים/ אחר, ואם יש לו זקן/ אין לו וכו'. אם הוא מדבר דברים עמוקים וכו'. ודאי שלא מאיזה מגזר הוא.

העיקר הוא הפנימיות- הקשר האמיתי שלו לרבש"ע, החיים הייחודיים שלו. כמה הוא שואף לקיים מצוות וכמה הוא אכן מבצע ומהם האידאלים שלו (שהוא פועל על פיהם ולפחות משתדל).

החיצוניות היא חשובה כי היא מראה לנו חלק ממה שיש בפנימיות- כמו שהפנים של האדם מגלים מעט מזעיר מהפנים (מל' פנימיות) שלו.

המגזר הוא חשוב כי ייתכן מאוד שאם הוא שייך למגזר כזה או אחר שהוא מחובר לערכים מסויימים. אבל זה ממש לא מחייב.

ועוד הערה: בדיוק לכן, דוגמאות בודדות של אנשים ספציפיים לא באות ללמד על הכלל. זה נכון גם להיפך- אם החברה היא ח"ו רעה לא בהכרח שכולם שם אנשים רעים אלא יכול להיות שיש בה הרבה אנשים קדושים ג"כ.

בכל אופן יישר כח @השקט הזה שאת מעלה את הנושא! זה מעלה למודעות שאנחנו צריכים להיות יותר פנימיים ויותר מתוקנים, בטח בסור מרע, וגם בעשה טוב- לעשות את המצוות יותר ויותר מבחירה ולא כ"מצות אנשים מלומדה".

אז הם לא ראו את הפנימיות שלהם

רב אליהו זצ"ל גם החזיק מהרב מהצפון בתור אדם צדיק (כמובן בלי שידע על המעשים שעשה).

לא תמיד אפשר לראות את הפנימיות.

אבל לא בגלל זה ייאבד לי האמון בבני אדם. אנשים שמחוברים באמת לתורה מסתמא הם אנשים צדיקים, עד שיוכח לי ההיפך לגבי אדם ספציפי

פשוט מהתגובה שלך היה נראה שזה אשמתנו שמסתכלים רק חיצונית, ואם היינו מסתכלים על הפנימיות היינו יכולים להבחין.

אז רק אמרתי שזה לא תמיד נכון.

אבל ברור שלא צריך בגלל זה לאבד אמון בכל האנשים.

לא הבנתי איפה איפה הישרות הפשוטה,

לומר שעד שלא התברר שום דבר בוודאות-

אנחנו לא חורצים גורלות של בני אדם.

בוודאי לא של אנשים טובים וישרים.

ובטח לא ממהרים להסיק מסקנות ש"כנראה הוא לא היה צדיק".

ממתי התקשורת קובעת לנו מה קרה ומה לא?

ממתי האשמות נגד אדם ישר מכריעות את דעתנו עליו?

קצת אורך רוח.

קצת מבט למרחוק.

קצת אמון בבני אדם.

התבלבלנו. חבל. 

חס וחלילה!

הרב שמואל אליהו שליט"א ורבנים חשובים נוספים קובעים לנו. מה לעשות, יש רבנים שאני סומך עליהם

במיוחד כבחורה שיוצאת עם בחורים לדייטים.

אז מה שזה אומר בעצם שכל בחור הוא לפחות בפוטנציאל ליצר עריות עצום ונורא גם אם הוא לא מממש אותו בפועל?

אני רק שואלת. אין לי מושג. סורי על החריפות של הניסוח, זה פשוט בעקבות מה שכתבו @חסדי הים ו@שלוות עולמים

האם עוד משהו פה חושב ככה?

וכבת אני חייבת לומר לך שמשום מה מרגיש לי שהשכל שלנו יותר חזק מהיצרים שלנו. 

ברור שלכולנו יש יצר, והוא חזק. מאוד.

זה לא אומר שא"א לשלוט בו.

"הלא אם תיטיב - שאת,

ואם לא תיטיב - לפתח חטאת רובץ,

ואליך תשוקתו,

ואתה תמשול בו".

בזמנו, בפרשה של מישהו ידוע שנפל (לכאורה, הוזכר כאן כבר),

דברתי עם חבר טוב מאוד שלו, שלימד אותי פעם.

הוא אמר (ואני גזרתי ושמרתי):

'לא היה לא טוב בנישואין, זה היה חלול לגמרי.

צריך להיות מאוד טיפש כדי להפיל נישואין טובים על דבר כזה'.

כל היצרים והחיפושים בחוץ מגיעים כשחלול בפנים.

גם לי, שמשתדל בכל כחי להילחם ולעמוד בניסיונות,

הרבה יותר קשה בהתאם למצב של הזוגיות שלי

(רק להרגיע: זה הבדלים של חצאי שניות,

תוך כמה זמן העיניים יורדות למטה...

זו החוויה שלי, לא יודע מה עם כל השאר).

כולנו בני אדם, ולכולנו יש צרכים, גם פיזיים,

שהם נפלאים וחיוניים לבניינו של עולם,

וקבלנו תורה תבלין שתעזור להתמודד עם היצר.

בע"ה תמצאי בעל צדיק, שיאהב אותך,

וביתכם יהיה מלא ברכת ה' והשראת שכינה,

שלא תהיה לו בדל מחשבה לדמיין שהוא צריך לחפש משהו אחר, חלילה.

צדיקים שהיו פרושים מזה והרגישו גבהות לב וה' לימד אותם ענווה.

ממש לא נסיון של כל אחד ואחד...

יש המון צדיקים גם בדורנו. גם אנשים פשוטים.

וזה ממש לא נסיון ששייך רק לגברים

זאת טעות מצויה בהבנה של המימרא הזאת.

אם הוא היה נופל בכל העבירות החמורות האלה הוא כבר לא היה "גדול מחברו" לא? נראה לי מובן מאליו.

לא הבנתי  את ה2

בגלל זה הוא לא היה עם האישה והיה מרחיק יותר. וגם זה שליווה אותם מוכיח את זה, הוא ציפה שמישהו במדרגה נמוכה יותר יזהר יותר, בדומה אליו.

ובוודאי שכן, תראה את הסיפור של רבי עקיבא "אלמלי עקיבא אתה" וכו'.

הגדולים לא נופלים יותר, הם מתנסים בנסיונות יותר קשים. אם יש מקרים יוצאי דופן, יש. אבל בוודאי שהם עשו תשובה הרבה לפני שהרושם של החטא "נתפס".

זה גמרא מפורשת במועד קטן עם אותו אחד שסרח ופרסמו רב(י?) יהודה.

תלמיד חכם שסרח... הוא בוודאי לא תלמיד חכם כבר

ולמרות החכמה שלו, להלכה, אסור ללמוד ממנו.

אבל הנפילה עצמה מורידה את האדם, הוא צריך לעשות תשובה כדי לחזור למקום שלו.

חוץ מבכעס שלפי האר"י זה מוריד את האדם ממש והוא צריך להתחיל מההתחלה 🤔

במעשה של רב יהודה לא זכור לי שכתוב במפורש שהוא מעד יותר מפעם אחת, הבעיה שם הייתה שהוא לא חזר בו

שכל כך מהר מסיקים שאכן הוא עשה את זה.

אומר לכם מה-

אני מכירה את הרב הזה באופן אישי.

בתחום בו הוא מתעסק לא מאד מסובך לגרום להפללה של בנאדם אחר.

היכולת להגיע לרשתות האבטחה שהוא הגיע אליהם היתה בידו כבר שנה,

ויש יותר מידי כשלים לוגיים פשוטים בסיפור הזה.

אגב.. זוכרים את ההאשמות שהיו על הרב אבינר? שהופרכו לגמרי

פשוט קצת שמירה פשוטה על דיני לשון הרע

לא כ"כ מהר מאבדים אמון בבני אדם

היום בדבר כזה, וגם הרבה יותר גרוע...

ולגבי אחרים.
נכון. החוויה הזאת, של אדם שאין לו קווים אדומים כאלה בסיסיים, היא נוראה. והיא מטלטלת - אז אולי אף-אחד לא יכול??
אבל לא. אנחנו יכולים. אנחנו במלחמה על הטהרה, אבל בכל יום יש חתונות חדשות, זאת אומרת שבכל יום יש נצחונות חדשים במלחמה הזאת.
אנחנו חיים במציאות שרבה בה הפריצות, ולאנשים רבים יש התמודדויות נגדה (לפריצות, אגב, עלולות להיות כל מיני רמות. אין צורך לפרט, אבל יש גם דברים גרועים בהרבה ממה שקרה לך, ח"ו. ויש גם דברים חמורים הרבה פחות שגם הם לא טובים, ולפעמים אפילו דברים שהם פשוט לא נעימים וזהו).
אבל. זאת בכלל לא מציאות של חושך. אנחנו במציאות של אור. של התמודדות, ולא פחות גם של נצחונות. אנחנו מתמודדים. אנחנו לא מקבלים את הפריצות, אלא מוקיעים אותה מתוכנו. אנחנו נלחמים בה. וכל מה שנאחז בנו, נאחז רק מהתרבות החיצונית.
והנה, למרות שמשהו מהאווירה כללית הנוראה הזאת עלול להיתפס בנו, עוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם. ועוד בית ועוד בית ועוד. אנחנו במלחמה על הטהרה אבל יש בה הרבה נצחונות.
אז הבחור שפגשת הפסיד. אבל רובנו מנצחים.

עוד דבר, כללי.
כל אדם שהוא, נופל במשהו במהלך החיים. לאו דווקא בנושא הזה, כן? אבל כולנו. וכולנו גם קמים מנפילות. שוב, מדבר כרגע על כל נפילה שהיא, בכל תחום, ולא על נפילות מהתחום הזה. ואחרי שקמנו אנחנו לא מזדהים עם הנפילה, ומתגעלים ממנה. ומתקדמים ומשתפרים, ובסוף אפילו מגיעים למדרגה של שינוי פנימי אמיתי - כך שלא נופלים שוב, אפילו אם הנפילה מפתה באותה רמה כמו קודם. כן, בהחלט ייתכן גם עד כדי כך. כלומר, כן: אדם יכול לבנות את עצמו מחדש גם במקום שבו הוא הרוס לחלוטין כעת - וכן. הבניין הזה יכול להיות יציב, והוא יכול להיות יציב עד כדי כך שתפיל עליו את מלוא המשקל שלך והוא יחזיק אותך היטב. אנחנו מסוגלים לזה. כולנו מסוגלים.
לא בשביל שתחשבי שוב על הבחור ההוא, ממש לא - לא יהיה נכון לך בכלל כמובן. אלא בשביל שתבני שוב אמון ביכולת האנושית לאהוב באמת.


ב"הצלחה במהרה!

(לקוח מכאן)

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.