"ארור הגבר אשר יבטח באדם". לא צריך כל מיני טרגדיות כדי להבין ש"אל תבטחו בנדיבים, בן אדם שאין לו תשועה"...

כבר אמרו חכמים, לעקבתא דמשיחא: "אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים"

ואז הבנתי שתלוי לאיזה כיוון מסתכלים. תלוי על ממקדים את הזכוכית המגדלת.

כשאנחנו ממוקדים במשהו, נראה אותו בכל פינה, כל ההוכחות יעלו ויצדיקו את התיאוריה.

אבל תחשבי שעל כל אנס או פושע יש אלפים של אחרים שאת לא ממוקדת בהם כרגע.

ואני מאד מזדהה עם הכאב הזה שלך שעולה לנוכח כאלו מעשים של חוסר צדק, נגד אנשים חסרי אונים.

אבל תחשבי רגע על כל הגמחים, ארגוני ההצלה, תורמי האיברים, בוני היישובים, ההורים המסורים, ילדים תמימים וזכים, נוער אמביציונרי, לומדי תורה לשמה, חיילים מוסרי נפש. תראי כמה עוד יש פה בתמונה הגדולה. יש המוני אנשים טובים מהממוצע, ויש אנשים רעים מהממוצע. ויש את כל האמצע. 

ו...כיף לשמוע שעברת בזה תהליך

תמיד משמח אותי לראות אצל אנשים התפתחויות לטובה..

הנביאים.

הבעיה בנו, שעושים מבשר ודם אלוהים שניים. איסור מפורש מדברי הנביאים

אבל אני חושב שזה עצת היצר, להכניס אותנו לחששות מיותרים.

איך את נוסעת במכונית בלי חשש, הרי יש המון תאונות?

איך את מסתובבת ברחוב, הרי יש פיגועים ומרעין בישין אחרים?

וכו' וכו'  זה לא נגמר, תמיד אפשר להכנס לחרדות.

אלא שצריך לזכור שיש מנהל לעולם!

"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה."

ו "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד."

אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות ההגיונית מצידנו (כי כך ה' ציווה אותנו)-

שבמקרה הזה אומר לא לבטוח בעיניים עצומות על אף אחד,

ואם יש מנורות אדומות לא להתעלם מהם.

ואחרי כל זה, להאמין באמונה שלמה שהכל מאיתו יתברך והוא אוהב אותנו מאוד ורוצה רק בטובתנו!

ואין שום סיבה בעולם לחשוש כל הזמן.

"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זו הבחינה היא מעין עולם הבא."

1. הסיפורים האלו כואבים. קשים ומטרידים. אין מנוס מהאמירה הזו. 

2. יש הבדל עצום בין צריכה של תכנים פרוצים לבין פגיעה כמו הרב מהצפון וכו'...
צרכנים של תכנים פרוצים - יש הרבה. הרבה יותר מדי. ולמעשה גם אם הם לא יצרכו תכנים(תמונות, סרטים וכו') זה לא אומר

שהמחשבות שלהם נקיות.

כשאדם פוגע במישהו אחר זה תוצאה של מחלה\פגיעה נפשית. אדם נורמטיבי לא פוגע באחרים בצורה הזו בלי קשר לדת ותורה,
כלומר- יש אנשים דתיים חולים\םגועים ויש אנשים לא דתיים חולים\פגועים. הם הקהילה הפוגעת. ואין כאן מקום להאריך בזה.

3. התורה מדריכה אותנו לחיות נכון מבחינת ההתמודדות עם היצר. האם זה אומר שתמיד מצליחים לשלוט בו? 
ביצרים קלים יותר אנשים נופלים פעמים רבות, כל שכן ביצר החזק ביותר(חוץ מיצר ע"ז, שלא רלוונטי לנו כרגע).

יש גם אנשים שלוקחים רק את העטיפה של הדתיות בלי התוכן שלה. ואז מה מצפים שהתורה תעשה?

4. זקן וציציות לא מבטיחים שום דבר. גם לא קידומת "הרב הצדיק" וגם לא הילה ציבורית. יש דיני ייחוד, יש דיני נגיעה, יש דיני קרבה לעריות. צריך להקפיד עליהם.

5. ככל הנראה בדור הזה כמעט כולם נחשפו לתכנים הללו. לא ברמה של לפרוץ למצלמות אבטחה. אבל יש היום גישה להכל באינטרנט. האחוזים שמדברים עליהם שנחשפו הם גבוהים... מאוד... 

6. להתחתן ולסמוך עליו ש? שהוא לא בוגד? שהוא לא נופל? שהוא לא מטרידן? 
כשמכירים אנשים אז קרובים אליהם. כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם להגן על עצמם במקרה הצורך. 

לא מניחים שאנחנו מכירים את האדם העומד מולנו אלא אם כן יש לנו היכרות איתו. וגם אז- יש דברים שתמיד לא נדע.
ואולי עדיף לדברים מסויימים שישארו לא ידועים. 

7. ואולי לסיכום - אני לא מנסה להיות מושלם. אני לא. אני נופל וטועה בהרבה דברים. לא לומד תורה כמו שהייתי רוצה, לא תמיד מתפלל כמו שהייתי רוצה ולצערי, לא זך ונקי כמו שהייתי רוצה. אני עובד קשה בשביל להיות שם.
זה מה שצריך לשאוף אליו. אני לא יודע מי האדם הזה. אני לא מכיר אותו. ויכול להיות שהדת אצלו חיצונית לגמרי. יכול להיות שהוא רק עטיפה של דתיות(וזה קיים) ובפנים הוא רקוב לגמרי. יכול להיות גם שהוא נלחם, ושהוא נפל, נפל נפילה ענקית. ולוקחים את הנפילה שלו והופכים אותה לכל מה שהוא.
זה לא פחות גרוע. ולא פחות גרוע ליפול בעין רעה על כל העולם. אנחנו צריכים להמשיך להילחם- על טהרת המחשבה, על אמונה בקב"ה, על אמונה בכוחה של תשובה ועל עין טובה(ולימוד תורה, תפילה, בית מקדש וכו...).

כמה הרבה שנים במדרשה.. וברור לך שהוא איש ישר וצדיק ואוהב ה'.

מה אז?

אבל אז אתה מתפקח ומבין למפרע שהוא לא היה ישר ולא צדיק. וזה מאוד תלוי במקרה, יכול להיות שהוא התכוון לש"ש ויצא חילול ה' (שוב יש מקרים שברור שהוא התכוון להרשיע).

אני זוכר אחרי פרשיית ההוא מהצפון שראש הישיבה שלי בדיוק דיבר על זה שצריך לבדוק את תלמידי החכמים. לא לסמוך על התגית שלהם "תלמיד חכם" אלא אם רואים מעשה שאינו כשורה אנחנו אמורים לשאול שאלות, ולא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם (הוא דיבר שגם אם הוא אומר משפט תמוה צריך להרים גבה)

תמהני... 

דייקתי בלשוני- תקרא שוב

ואז במקרים של נפילות - אתה מבין שגם לו יש נפילות ולפעמים גדולות.
ואם הוא באמת ישר וצדיק ואוהב ה' אז הוא יקום וילחם שוב. 

את חושבת שלכל אחד מגדולי ישראל לא היו נפילות? ה' ישמור אותי ויציל, אבל חייבים להגיד את הדברים הללו - לכולם היו.

לא יודע להגיד בדיוק במה ובאיזה נושאים וכמה ולמה. אבל היו. אני לא אומר את זה מעצמי, הרב הוטנר אומר את זה במכתב לתלמיד שלו שככל הנראה מביא לפני את העובדה שהוא נופל בהרבה דברים. גם לחפץ חיים היו נפילות. רבי נחמן אמר על הרבה גדולים שהוא מריח מהם מחנת הניאוף. זה לא אומר שנפלו בדברים חמורים, רק שהיה להם יצר שהם התמודדו איתו.

יש את הגמרא על אלעזר בן דרודיא שבסופה יש בת קול שאומרת "רבי אלעזר בן דרודיא מזומן לחיי העולם הבא", אחרי שהוא עושה תשובה.

אחד מהראשונים מסביר שהוא היה רבי לפני שנפל והגיע למצב השפל שהוא הגיע אליו... ואחרי שעשה תשובה חזרו לקרוא לו רבי.

התורה היא לא איש. האמת לא תלויה באומר אותה.

ונפילה אחת, כמה שהיא קשה, עדיין לא הופכת אדם למושחת... 

ונפילה אחת, כמה שהיא קשה, עדיין לא הופכת אדם למושחת... 

עושים חזרה על המעשים מסוף מסכת קידושין,

מרבי מאיר בעל הנס (!), רבי עקיבא (!),

רב עמרם חסידא (! לכמה אנשים בש"ס קוראים חסידא...?), פלימו, וכל השאר,

רבותינו הגדולים והנוראים,

קדושי עליון אדירים,

שראוי ליתן תורה על ידם וכל התורה שלנו בזכותם (ר"ע),

שתמיד ראו את הנקודה הפנימית שבכל דבר,

והלכה לא כמותם כי לא ירדו חבריהם לסוף דעתם (ר"מ)

שאמנם לא עברו עבירה בסוף,

אך היצר הרע התגבר כנגדם, והתיאורים קשים.

לא צריך לקחת לאנשים את הזכויות שהיו ושיש להם,

גם לא את אלה של הרב מהצפון

(שרק השבוע הזדעזעתי יותר מהחינוך שלו,

בלי קשר למעשים שהתגלו אח"כ. לא נפרט כאן.)

אבל כבר אמר ר' יוחנן בן זכאי:

'אל תאמין בעצמך עד יום מותך'.

מחילה מחז"ל שאני מוסיף על דבריהם, אך כבר נאמר:

'אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה,

(אל תיפול מהרגלים ואל תאבד את האמונה,

אבל גם) אל תהרהר אחריו ביום,

שוודאי עשה תשובה'.

זה קורה, כולנו בני אדם, 

והשאלה היא לא עליו, איך הוא נפל,

אלא עלינו, איך אנחנו לא נבוא לידי ניסיון ולידי ביזיון.

מאנשים. אתה צודק. בטח בדור שלנו שהוא דור שמלא בנסיונות וקשיים.

אבל מה לעשות יש מעשים שצריך להוקיע בכל תוקף

שמסתכלים תמיד על החיצוניות של האדם. לא אכפת לי אם הוא חובש כיפה/ שטריימל/ כיפת השמים/ אחר, ואם יש לו זקן/ אין לו וכו'. אם הוא מדבר דברים עמוקים וכו'. ודאי שלא מאיזה מגזר הוא.

העיקר הוא הפנימיות- הקשר האמיתי שלו לרבש"ע, החיים הייחודיים שלו. כמה הוא שואף לקיים מצוות וכמה הוא אכן מבצע ומהם האידאלים שלו (שהוא פועל על פיהם ולפחות משתדל).

החיצוניות היא חשובה כי היא מראה לנו חלק ממה שיש בפנימיות- כמו שהפנים של האדם מגלים מעט מזעיר מהפנים (מל' פנימיות) שלו.

המגזר הוא חשוב כי ייתכן מאוד שאם הוא שייך למגזר כזה או אחר שהוא מחובר לערכים מסויימים. אבל זה ממש לא מחייב.

ועוד הערה: בדיוק לכן, דוגמאות בודדות של אנשים ספציפיים לא באות ללמד על הכלל. זה נכון גם להיפך- אם החברה היא ח"ו רעה לא בהכרח שכולם שם אנשים רעים אלא יכול להיות שיש בה הרבה אנשים קדושים ג"כ.

בכל אופן יישר כח @השקט הזה שאת מעלה את הנושא! זה מעלה למודעות שאנחנו צריכים להיות יותר פנימיים ויותר מתוקנים, בטח בסור מרע, וגם בעשה טוב- לעשות את המצוות יותר ויותר מבחירה ולא כ"מצות אנשים מלומדה".

אז הם לא ראו את הפנימיות שלהם

רב אליהו זצ"ל גם החזיק מהרב מהצפון בתור אדם צדיק (כמובן בלי שידע על המעשים שעשה).

לא תמיד אפשר לראות את הפנימיות.

אבל לא בגלל זה ייאבד לי האמון בבני אדם. אנשים שמחוברים באמת לתורה מסתמא הם אנשים צדיקים, עד שיוכח לי ההיפך לגבי אדם ספציפי

פשוט מהתגובה שלך היה נראה שזה אשמתנו שמסתכלים רק חיצונית, ואם היינו מסתכלים על הפנימיות היינו יכולים להבחין.

אז רק אמרתי שזה לא תמיד נכון.

אבל ברור שלא צריך בגלל זה לאבד אמון בכל האנשים.

לא הבנתי איפה איפה הישרות הפשוטה,

לומר שעד שלא התברר שום דבר בוודאות-

אנחנו לא חורצים גורלות של בני אדם.

בוודאי לא של אנשים טובים וישרים.

ובטח לא ממהרים להסיק מסקנות ש"כנראה הוא לא היה צדיק".

ממתי התקשורת קובעת לנו מה קרה ומה לא?

ממתי האשמות נגד אדם ישר מכריעות את דעתנו עליו?

קצת אורך רוח.

קצת מבט למרחוק.

קצת אמון בבני אדם.

התבלבלנו. חבל. 

חס וחלילה!

הרב שמואל אליהו שליט"א ורבנים חשובים נוספים קובעים לנו. מה לעשות, יש רבנים שאני סומך עליהם

במיוחד כבחורה שיוצאת עם בחורים לדייטים.

אז מה שזה אומר בעצם שכל בחור הוא לפחות בפוטנציאל ליצר עריות עצום ונורא גם אם הוא לא מממש אותו בפועל?

אני רק שואלת. אין לי מושג. סורי על החריפות של הניסוח, זה פשוט בעקבות מה שכתבו @חסדי הים ו@שלוות עולמים

האם עוד משהו פה חושב ככה?

וכבת אני חייבת לומר לך שמשום מה מרגיש לי שהשכל שלנו יותר חזק מהיצרים שלנו. 

ברור שלכולנו יש יצר, והוא חזק. מאוד.

זה לא אומר שא"א לשלוט בו.

"הלא אם תיטיב - שאת,

ואם לא תיטיב - לפתח חטאת רובץ,

ואליך תשוקתו,

ואתה תמשול בו".

בזמנו, בפרשה של מישהו ידוע שנפל (לכאורה, הוזכר כאן כבר),

דברתי עם חבר טוב מאוד שלו, שלימד אותי פעם.

הוא אמר (ואני גזרתי ושמרתי):

'לא היה לא טוב בנישואין, זה היה חלול לגמרי.

צריך להיות מאוד טיפש כדי להפיל נישואין טובים על דבר כזה'.

כל היצרים והחיפושים בחוץ מגיעים כשחלול בפנים.

גם לי, שמשתדל בכל כחי להילחם ולעמוד בניסיונות,

הרבה יותר קשה בהתאם למצב של הזוגיות שלי

(רק להרגיע: זה הבדלים של חצאי שניות,

תוך כמה זמן העיניים יורדות למטה...

זו החוויה שלי, לא יודע מה עם כל השאר).

כולנו בני אדם, ולכולנו יש צרכים, גם פיזיים,

שהם נפלאים וחיוניים לבניינו של עולם,

וקבלנו תורה תבלין שתעזור להתמודד עם היצר.

בע"ה תמצאי בעל צדיק, שיאהב אותך,

וביתכם יהיה מלא ברכת ה' והשראת שכינה,

שלא תהיה לו בדל מחשבה לדמיין שהוא צריך לחפש משהו אחר, חלילה.

צדיקים שהיו פרושים מזה והרגישו גבהות לב וה' לימד אותם ענווה.

ממש לא נסיון של כל אחד ואחד...

יש המון צדיקים גם בדורנו. גם אנשים פשוטים.

וזה ממש לא נסיון ששייך רק לגברים

זאת טעות מצויה בהבנה של המימרא הזאת.

אם הוא היה נופל בכל העבירות החמורות האלה הוא כבר לא היה "גדול מחברו" לא? נראה לי מובן מאליו.

לא הבנתי  את ה2

בגלל זה הוא לא היה עם האישה והיה מרחיק יותר. וגם זה שליווה אותם מוכיח את זה, הוא ציפה שמישהו במדרגה נמוכה יותר יזהר יותר, בדומה אליו.

ובוודאי שכן, תראה את הסיפור של רבי עקיבא "אלמלי עקיבא אתה" וכו'.

הגדולים לא נופלים יותר, הם מתנסים בנסיונות יותר קשים. אם יש מקרים יוצאי דופן, יש. אבל בוודאי שהם עשו תשובה הרבה לפני שהרושם של החטא "נתפס".

זה גמרא מפורשת במועד קטן עם אותו אחד שסרח ופרסמו רב(י?) יהודה.

תלמיד חכם שסרח... הוא בוודאי לא תלמיד חכם כבר

ולמרות החכמה שלו, להלכה, אסור ללמוד ממנו.

אבל הנפילה עצמה מורידה את האדם, הוא צריך לעשות תשובה כדי לחזור למקום שלו.

חוץ מבכעס שלפי האר"י זה מוריד את האדם ממש והוא צריך להתחיל מההתחלה 🤔

במעשה של רב יהודה לא זכור לי שכתוב במפורש שהוא מעד יותר מפעם אחת, הבעיה שם הייתה שהוא לא חזר בו

שכל כך מהר מסיקים שאכן הוא עשה את זה.

אומר לכם מה-

אני מכירה את הרב הזה באופן אישי.

בתחום בו הוא מתעסק לא מאד מסובך לגרום להפללה של בנאדם אחר.

היכולת להגיע לרשתות האבטחה שהוא הגיע אליהם היתה בידו כבר שנה,

ויש יותר מידי כשלים לוגיים פשוטים בסיפור הזה.

אגב.. זוכרים את ההאשמות שהיו על הרב אבינר? שהופרכו לגמרי

פשוט קצת שמירה פשוטה על דיני לשון הרע

לא כ"כ מהר מאבדים אמון בבני אדם

היום בדבר כזה, וגם הרבה יותר גרוע...

ולגבי אחרים.
נכון. החוויה הזאת, של אדם שאין לו קווים אדומים כאלה בסיסיים, היא נוראה. והיא מטלטלת - אז אולי אף-אחד לא יכול??
אבל לא. אנחנו יכולים. אנחנו במלחמה על הטהרה, אבל בכל יום יש חתונות חדשות, זאת אומרת שבכל יום יש נצחונות חדשים במלחמה הזאת.
אנחנו חיים במציאות שרבה בה הפריצות, ולאנשים רבים יש התמודדויות נגדה (לפריצות, אגב, עלולות להיות כל מיני רמות. אין צורך לפרט, אבל יש גם דברים גרועים בהרבה ממה שקרה לך, ח"ו. ויש גם דברים חמורים הרבה פחות שגם הם לא טובים, ולפעמים אפילו דברים שהם פשוט לא נעימים וזהו).
אבל. זאת בכלל לא מציאות של חושך. אנחנו במציאות של אור. של התמודדות, ולא פחות גם של נצחונות. אנחנו מתמודדים. אנחנו לא מקבלים את הפריצות, אלא מוקיעים אותה מתוכנו. אנחנו נלחמים בה. וכל מה שנאחז בנו, נאחז רק מהתרבות החיצונית.
והנה, למרות שמשהו מהאווירה כללית הנוראה הזאת עלול להיתפס בנו, עוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם. ועוד בית ועוד בית ועוד. אנחנו במלחמה על הטהרה אבל יש בה הרבה נצחונות.
אז הבחור שפגשת הפסיד. אבל רובנו מנצחים.

עוד דבר, כללי.
כל אדם שהוא, נופל במשהו במהלך החיים. לאו דווקא בנושא הזה, כן? אבל כולנו. וכולנו גם קמים מנפילות. שוב, מדבר כרגע על כל נפילה שהיא, בכל תחום, ולא על נפילות מהתחום הזה. ואחרי שקמנו אנחנו לא מזדהים עם הנפילה, ומתגעלים ממנה. ומתקדמים ומשתפרים, ובסוף אפילו מגיעים למדרגה של שינוי פנימי אמיתי - כך שלא נופלים שוב, אפילו אם הנפילה מפתה באותה רמה כמו קודם. כן, בהחלט ייתכן גם עד כדי כך. כלומר, כן: אדם יכול לבנות את עצמו מחדש גם במקום שבו הוא הרוס לחלוטין כעת - וכן. הבניין הזה יכול להיות יציב, והוא יכול להיות יציב עד כדי כך שתפיל עליו את מלוא המשקל שלך והוא יחזיק אותך היטב. אנחנו מסוגלים לזה. כולנו מסוגלים.
לא בשביל שתחשבי שוב על הבחור ההוא, ממש לא - לא יהיה נכון לך בכלל כמובן. אלא בשביל שתבני שוב אמון ביכולת האנושית לאהוב באמת.


ב"הצלחה במהרה!

(לקוח מכאן)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.