"ארור הגבר אשר יבטח באדם". לא צריך כל מיני טרגדיות כדי להבין ש"אל תבטחו בנדיבים, בן אדם שאין לו תשועה"...

כבר אמרו חכמים, לעקבתא דמשיחא: "אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים"

ואז הבנתי שתלוי לאיזה כיוון מסתכלים. תלוי על ממקדים את הזכוכית המגדלת.

כשאנחנו ממוקדים במשהו, נראה אותו בכל פינה, כל ההוכחות יעלו ויצדיקו את התיאוריה.

אבל תחשבי שעל כל אנס או פושע יש אלפים של אחרים שאת לא ממוקדת בהם כרגע.

ואני מאד מזדהה עם הכאב הזה שלך שעולה לנוכח כאלו מעשים של חוסר צדק, נגד אנשים חסרי אונים.

אבל תחשבי רגע על כל הגמחים, ארגוני ההצלה, תורמי האיברים, בוני היישובים, ההורים המסורים, ילדים תמימים וזכים, נוער אמביציונרי, לומדי תורה לשמה, חיילים מוסרי נפש. תראי כמה עוד יש פה בתמונה הגדולה. יש המוני אנשים טובים מהממוצע, ויש אנשים רעים מהממוצע. ויש את כל האמצע. 

ו...כיף לשמוע שעברת בזה תהליך

תמיד משמח אותי לראות אצל אנשים התפתחויות לטובה..

הנביאים.

הבעיה בנו, שעושים מבשר ודם אלוהים שניים. איסור מפורש מדברי הנביאים

אבל אני חושב שזה עצת היצר, להכניס אותנו לחששות מיותרים.

איך את נוסעת במכונית בלי חשש, הרי יש המון תאונות?

איך את מסתובבת ברחוב, הרי יש פיגועים ומרעין בישין אחרים?

וכו' וכו'  זה לא נגמר, תמיד אפשר להכנס לחרדות.

אלא שצריך לזכור שיש מנהל לעולם!

"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה."

ו "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד."

אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות ההגיונית מצידנו (כי כך ה' ציווה אותנו)-

שבמקרה הזה אומר לא לבטוח בעיניים עצומות על אף אחד,

ואם יש מנורות אדומות לא להתעלם מהם.

ואחרי כל זה, להאמין באמונה שלמה שהכל מאיתו יתברך והוא אוהב אותנו מאוד ורוצה רק בטובתנו!

ואין שום סיבה בעולם לחשוש כל הזמן.

"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זו הבחינה היא מעין עולם הבא."

1. הסיפורים האלו כואבים. קשים ומטרידים. אין מנוס מהאמירה הזו. 

2. יש הבדל עצום בין צריכה של תכנים פרוצים לבין פגיעה כמו הרב מהצפון וכו'...
צרכנים של תכנים פרוצים - יש הרבה. הרבה יותר מדי. ולמעשה גם אם הם לא יצרכו תכנים(תמונות, סרטים וכו') זה לא אומר

שהמחשבות שלהם נקיות.

כשאדם פוגע במישהו אחר זה תוצאה של מחלה\פגיעה נפשית. אדם נורמטיבי לא פוגע באחרים בצורה הזו בלי קשר לדת ותורה,
כלומר- יש אנשים דתיים חולים\םגועים ויש אנשים לא דתיים חולים\פגועים. הם הקהילה הפוגעת. ואין כאן מקום להאריך בזה.

3. התורה מדריכה אותנו לחיות נכון מבחינת ההתמודדות עם היצר. האם זה אומר שתמיד מצליחים לשלוט בו? 
ביצרים קלים יותר אנשים נופלים פעמים רבות, כל שכן ביצר החזק ביותר(חוץ מיצר ע"ז, שלא רלוונטי לנו כרגע).

יש גם אנשים שלוקחים רק את העטיפה של הדתיות בלי התוכן שלה. ואז מה מצפים שהתורה תעשה?

4. זקן וציציות לא מבטיחים שום דבר. גם לא קידומת "הרב הצדיק" וגם לא הילה ציבורית. יש דיני ייחוד, יש דיני נגיעה, יש דיני קרבה לעריות. צריך להקפיד עליהם.

5. ככל הנראה בדור הזה כמעט כולם נחשפו לתכנים הללו. לא ברמה של לפרוץ למצלמות אבטחה. אבל יש היום גישה להכל באינטרנט. האחוזים שמדברים עליהם שנחשפו הם גבוהים... מאוד... 

6. להתחתן ולסמוך עליו ש? שהוא לא בוגד? שהוא לא נופל? שהוא לא מטרידן? 
כשמכירים אנשים אז קרובים אליהם. כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם להגן על עצמם במקרה הצורך. 

לא מניחים שאנחנו מכירים את האדם העומד מולנו אלא אם כן יש לנו היכרות איתו. וגם אז- יש דברים שתמיד לא נדע.
ואולי עדיף לדברים מסויימים שישארו לא ידועים. 

7. ואולי לסיכום - אני לא מנסה להיות מושלם. אני לא. אני נופל וטועה בהרבה דברים. לא לומד תורה כמו שהייתי רוצה, לא תמיד מתפלל כמו שהייתי רוצה ולצערי, לא זך ונקי כמו שהייתי רוצה. אני עובד קשה בשביל להיות שם.
זה מה שצריך לשאוף אליו. אני לא יודע מי האדם הזה. אני לא מכיר אותו. ויכול להיות שהדת אצלו חיצונית לגמרי. יכול להיות שהוא רק עטיפה של דתיות(וזה קיים) ובפנים הוא רקוב לגמרי. יכול להיות גם שהוא נלחם, ושהוא נפל, נפל נפילה ענקית. ולוקחים את הנפילה שלו והופכים אותה לכל מה שהוא.
זה לא פחות גרוע. ולא פחות גרוע ליפול בעין רעה על כל העולם. אנחנו צריכים להמשיך להילחם- על טהרת המחשבה, על אמונה בקב"ה, על אמונה בכוחה של תשובה ועל עין טובה(ולימוד תורה, תפילה, בית מקדש וכו...).

כמה הרבה שנים במדרשה.. וברור לך שהוא איש ישר וצדיק ואוהב ה'.

מה אז?

אבל אז אתה מתפקח ומבין למפרע שהוא לא היה ישר ולא צדיק. וזה מאוד תלוי במקרה, יכול להיות שהוא התכוון לש"ש ויצא חילול ה' (שוב יש מקרים שברור שהוא התכוון להרשיע).

אני זוכר אחרי פרשיית ההוא מהצפון שראש הישיבה שלי בדיוק דיבר על זה שצריך לבדוק את תלמידי החכמים. לא לסמוך על התגית שלהם "תלמיד חכם" אלא אם רואים מעשה שאינו כשורה אנחנו אמורים לשאול שאלות, ולא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם (הוא דיבר שגם אם הוא אומר משפט תמוה צריך להרים גבה)

תמהני... 

דייקתי בלשוני- תקרא שוב

ואז במקרים של נפילות - אתה מבין שגם לו יש נפילות ולפעמים גדולות.
ואם הוא באמת ישר וצדיק ואוהב ה' אז הוא יקום וילחם שוב. 

את חושבת שלכל אחד מגדולי ישראל לא היו נפילות? ה' ישמור אותי ויציל, אבל חייבים להגיד את הדברים הללו - לכולם היו.

לא יודע להגיד בדיוק במה ובאיזה נושאים וכמה ולמה. אבל היו. אני לא אומר את זה מעצמי, הרב הוטנר אומר את זה במכתב לתלמיד שלו שככל הנראה מביא לפני את העובדה שהוא נופל בהרבה דברים. גם לחפץ חיים היו נפילות. רבי נחמן אמר על הרבה גדולים שהוא מריח מהם מחנת הניאוף. זה לא אומר שנפלו בדברים חמורים, רק שהיה להם יצר שהם התמודדו איתו.

יש את הגמרא על אלעזר בן דרודיא שבסופה יש בת קול שאומרת "רבי אלעזר בן דרודיא מזומן לחיי העולם הבא", אחרי שהוא עושה תשובה.

אחד מהראשונים מסביר שהוא היה רבי לפני שנפל והגיע למצב השפל שהוא הגיע אליו... ואחרי שעשה תשובה חזרו לקרוא לו רבי.

התורה היא לא איש. האמת לא תלויה באומר אותה.

ונפילה אחת, כמה שהיא קשה, עדיין לא הופכת אדם למושחת... 

ונפילה אחת, כמה שהיא קשה, עדיין לא הופכת אדם למושחת... 

עושים חזרה על המעשים מסוף מסכת קידושין,

מרבי מאיר בעל הנס (!), רבי עקיבא (!),

רב עמרם חסידא (! לכמה אנשים בש"ס קוראים חסידא...?), פלימו, וכל השאר,

רבותינו הגדולים והנוראים,

קדושי עליון אדירים,

שראוי ליתן תורה על ידם וכל התורה שלנו בזכותם (ר"ע),

שתמיד ראו את הנקודה הפנימית שבכל דבר,

והלכה לא כמותם כי לא ירדו חבריהם לסוף דעתם (ר"מ)

שאמנם לא עברו עבירה בסוף,

אך היצר הרע התגבר כנגדם, והתיאורים קשים.

לא צריך לקחת לאנשים את הזכויות שהיו ושיש להם,

גם לא את אלה של הרב מהצפון

(שרק השבוע הזדעזעתי יותר מהחינוך שלו,

בלי קשר למעשים שהתגלו אח"כ. לא נפרט כאן.)

אבל כבר אמר ר' יוחנן בן זכאי:

'אל תאמין בעצמך עד יום מותך'.

מחילה מחז"ל שאני מוסיף על דבריהם, אך כבר נאמר:

'אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה,

(אל תיפול מהרגלים ואל תאבד את האמונה,

אבל גם) אל תהרהר אחריו ביום,

שוודאי עשה תשובה'.

זה קורה, כולנו בני אדם, 

והשאלה היא לא עליו, איך הוא נפל,

אלא עלינו, איך אנחנו לא נבוא לידי ניסיון ולידי ביזיון.

מאנשים. אתה צודק. בטח בדור שלנו שהוא דור שמלא בנסיונות וקשיים.

אבל מה לעשות יש מעשים שצריך להוקיע בכל תוקף

שמסתכלים תמיד על החיצוניות של האדם. לא אכפת לי אם הוא חובש כיפה/ שטריימל/ כיפת השמים/ אחר, ואם יש לו זקן/ אין לו וכו'. אם הוא מדבר דברים עמוקים וכו'. ודאי שלא מאיזה מגזר הוא.

העיקר הוא הפנימיות- הקשר האמיתי שלו לרבש"ע, החיים הייחודיים שלו. כמה הוא שואף לקיים מצוות וכמה הוא אכן מבצע ומהם האידאלים שלו (שהוא פועל על פיהם ולפחות משתדל).

החיצוניות היא חשובה כי היא מראה לנו חלק ממה שיש בפנימיות- כמו שהפנים של האדם מגלים מעט מזעיר מהפנים (מל' פנימיות) שלו.

המגזר הוא חשוב כי ייתכן מאוד שאם הוא שייך למגזר כזה או אחר שהוא מחובר לערכים מסויימים. אבל זה ממש לא מחייב.

ועוד הערה: בדיוק לכן, דוגמאות בודדות של אנשים ספציפיים לא באות ללמד על הכלל. זה נכון גם להיפך- אם החברה היא ח"ו רעה לא בהכרח שכולם שם אנשים רעים אלא יכול להיות שיש בה הרבה אנשים קדושים ג"כ.

בכל אופן יישר כח @השקט הזה שאת מעלה את הנושא! זה מעלה למודעות שאנחנו צריכים להיות יותר פנימיים ויותר מתוקנים, בטח בסור מרע, וגם בעשה טוב- לעשות את המצוות יותר ויותר מבחירה ולא כ"מצות אנשים מלומדה".

אז הם לא ראו את הפנימיות שלהם

רב אליהו זצ"ל גם החזיק מהרב מהצפון בתור אדם צדיק (כמובן בלי שידע על המעשים שעשה).

לא תמיד אפשר לראות את הפנימיות.

אבל לא בגלל זה ייאבד לי האמון בבני אדם. אנשים שמחוברים באמת לתורה מסתמא הם אנשים צדיקים, עד שיוכח לי ההיפך לגבי אדם ספציפי

פשוט מהתגובה שלך היה נראה שזה אשמתנו שמסתכלים רק חיצונית, ואם היינו מסתכלים על הפנימיות היינו יכולים להבחין.

אז רק אמרתי שזה לא תמיד נכון.

אבל ברור שלא צריך בגלל זה לאבד אמון בכל האנשים.

לא הבנתי איפה איפה הישרות הפשוטה,

לומר שעד שלא התברר שום דבר בוודאות-

אנחנו לא חורצים גורלות של בני אדם.

בוודאי לא של אנשים טובים וישרים.

ובטח לא ממהרים להסיק מסקנות ש"כנראה הוא לא היה צדיק".

ממתי התקשורת קובעת לנו מה קרה ומה לא?

ממתי האשמות נגד אדם ישר מכריעות את דעתנו עליו?

קצת אורך רוח.

קצת מבט למרחוק.

קצת אמון בבני אדם.

התבלבלנו. חבל. 

חס וחלילה!

הרב שמואל אליהו שליט"א ורבנים חשובים נוספים קובעים לנו. מה לעשות, יש רבנים שאני סומך עליהם

במיוחד כבחורה שיוצאת עם בחורים לדייטים.

אז מה שזה אומר בעצם שכל בחור הוא לפחות בפוטנציאל ליצר עריות עצום ונורא גם אם הוא לא מממש אותו בפועל?

אני רק שואלת. אין לי מושג. סורי על החריפות של הניסוח, זה פשוט בעקבות מה שכתבו @חסדי הים ו@שלוות עולמים

האם עוד משהו פה חושב ככה?

וכבת אני חייבת לומר לך שמשום מה מרגיש לי שהשכל שלנו יותר חזק מהיצרים שלנו. 

ברור שלכולנו יש יצר, והוא חזק. מאוד.

זה לא אומר שא"א לשלוט בו.

"הלא אם תיטיב - שאת,

ואם לא תיטיב - לפתח חטאת רובץ,

ואליך תשוקתו,

ואתה תמשול בו".

בזמנו, בפרשה של מישהו ידוע שנפל (לכאורה, הוזכר כאן כבר),

דברתי עם חבר טוב מאוד שלו, שלימד אותי פעם.

הוא אמר (ואני גזרתי ושמרתי):

'לא היה לא טוב בנישואין, זה היה חלול לגמרי.

צריך להיות מאוד טיפש כדי להפיל נישואין טובים על דבר כזה'.

כל היצרים והחיפושים בחוץ מגיעים כשחלול בפנים.

גם לי, שמשתדל בכל כחי להילחם ולעמוד בניסיונות,

הרבה יותר קשה בהתאם למצב של הזוגיות שלי

(רק להרגיע: זה הבדלים של חצאי שניות,

תוך כמה זמן העיניים יורדות למטה...

זו החוויה שלי, לא יודע מה עם כל השאר).

כולנו בני אדם, ולכולנו יש צרכים, גם פיזיים,

שהם נפלאים וחיוניים לבניינו של עולם,

וקבלנו תורה תבלין שתעזור להתמודד עם היצר.

בע"ה תמצאי בעל צדיק, שיאהב אותך,

וביתכם יהיה מלא ברכת ה' והשראת שכינה,

שלא תהיה לו בדל מחשבה לדמיין שהוא צריך לחפש משהו אחר, חלילה.

צדיקים שהיו פרושים מזה והרגישו גבהות לב וה' לימד אותם ענווה.

ממש לא נסיון של כל אחד ואחד...

יש המון צדיקים גם בדורנו. גם אנשים פשוטים.

וזה ממש לא נסיון ששייך רק לגברים

זאת טעות מצויה בהבנה של המימרא הזאת.

אם הוא היה נופל בכל העבירות החמורות האלה הוא כבר לא היה "גדול מחברו" לא? נראה לי מובן מאליו.

לא הבנתי  את ה2

בגלל זה הוא לא היה עם האישה והיה מרחיק יותר. וגם זה שליווה אותם מוכיח את זה, הוא ציפה שמישהו במדרגה נמוכה יותר יזהר יותר, בדומה אליו.

ובוודאי שכן, תראה את הסיפור של רבי עקיבא "אלמלי עקיבא אתה" וכו'.

הגדולים לא נופלים יותר, הם מתנסים בנסיונות יותר קשים. אם יש מקרים יוצאי דופן, יש. אבל בוודאי שהם עשו תשובה הרבה לפני שהרושם של החטא "נתפס".

זה גמרא מפורשת במועד קטן עם אותו אחד שסרח ופרסמו רב(י?) יהודה.

תלמיד חכם שסרח... הוא בוודאי לא תלמיד חכם כבר

ולמרות החכמה שלו, להלכה, אסור ללמוד ממנו.

אבל הנפילה עצמה מורידה את האדם, הוא צריך לעשות תשובה כדי לחזור למקום שלו.

חוץ מבכעס שלפי האר"י זה מוריד את האדם ממש והוא צריך להתחיל מההתחלה 🤔

במעשה של רב יהודה לא זכור לי שכתוב במפורש שהוא מעד יותר מפעם אחת, הבעיה שם הייתה שהוא לא חזר בו

שכל כך מהר מסיקים שאכן הוא עשה את זה.

אומר לכם מה-

אני מכירה את הרב הזה באופן אישי.

בתחום בו הוא מתעסק לא מאד מסובך לגרום להפללה של בנאדם אחר.

היכולת להגיע לרשתות האבטחה שהוא הגיע אליהם היתה בידו כבר שנה,

ויש יותר מידי כשלים לוגיים פשוטים בסיפור הזה.

אגב.. זוכרים את ההאשמות שהיו על הרב אבינר? שהופרכו לגמרי

פשוט קצת שמירה פשוטה על דיני לשון הרע

לא כ"כ מהר מאבדים אמון בבני אדם

היום בדבר כזה, וגם הרבה יותר גרוע...

ולגבי אחרים.
נכון. החוויה הזאת, של אדם שאין לו קווים אדומים כאלה בסיסיים, היא נוראה. והיא מטלטלת - אז אולי אף-אחד לא יכול??
אבל לא. אנחנו יכולים. אנחנו במלחמה על הטהרה, אבל בכל יום יש חתונות חדשות, זאת אומרת שבכל יום יש נצחונות חדשים במלחמה הזאת.
אנחנו חיים במציאות שרבה בה הפריצות, ולאנשים רבים יש התמודדויות נגדה (לפריצות, אגב, עלולות להיות כל מיני רמות. אין צורך לפרט, אבל יש גם דברים גרועים בהרבה ממה שקרה לך, ח"ו. ויש גם דברים חמורים הרבה פחות שגם הם לא טובים, ולפעמים אפילו דברים שהם פשוט לא נעימים וזהו).
אבל. זאת בכלל לא מציאות של חושך. אנחנו במציאות של אור. של התמודדות, ולא פחות גם של נצחונות. אנחנו מתמודדים. אנחנו לא מקבלים את הפריצות, אלא מוקיעים אותה מתוכנו. אנחנו נלחמים בה. וכל מה שנאחז בנו, נאחז רק מהתרבות החיצונית.
והנה, למרות שמשהו מהאווירה כללית הנוראה הזאת עלול להיתפס בנו, עוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם, ועוד בית קם ושני בני הזוג נשארו בטהרתם. ועוד בית ועוד בית ועוד. אנחנו במלחמה על הטהרה אבל יש בה הרבה נצחונות.
אז הבחור שפגשת הפסיד. אבל רובנו מנצחים.

עוד דבר, כללי.
כל אדם שהוא, נופל במשהו במהלך החיים. לאו דווקא בנושא הזה, כן? אבל כולנו. וכולנו גם קמים מנפילות. שוב, מדבר כרגע על כל נפילה שהיא, בכל תחום, ולא על נפילות מהתחום הזה. ואחרי שקמנו אנחנו לא מזדהים עם הנפילה, ומתגעלים ממנה. ומתקדמים ומשתפרים, ובסוף אפילו מגיעים למדרגה של שינוי פנימי אמיתי - כך שלא נופלים שוב, אפילו אם הנפילה מפתה באותה רמה כמו קודם. כן, בהחלט ייתכן גם עד כדי כך. כלומר, כן: אדם יכול לבנות את עצמו מחדש גם במקום שבו הוא הרוס לחלוטין כעת - וכן. הבניין הזה יכול להיות יציב, והוא יכול להיות יציב עד כדי כך שתפיל עליו את מלוא המשקל שלך והוא יחזיק אותך היטב. אנחנו מסוגלים לזה. כולנו מסוגלים.
לא בשביל שתחשבי שוב על הבחור ההוא, ממש לא - לא יהיה נכון לך בכלל כמובן. אלא בשביל שתבני שוב אמון ביכולת האנושית לאהוב באמת.


ב"הצלחה במהרה!

(לקוח מכאן)

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

ובייחוד לא קולה!!!

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.