השאלה הייתה למה לילה הסדר מלא גימיקים, להרים ת'צלחת, לסובב, להוריד.. לשאול קושיות, לשיר שירים.
דברים שהם לכאורה נורא נורא גימיקים.. ובכלל, התורה היא גימיק? למה צריך את כל זה?
התשובה היא שיש הבדל בין "להנחיל תורה" לבין "ללמוד תורה."
כשלומדים תורה צריך לשבת ולפלפל, להתאמץ, לדון בכל התוספות וכל זה.. באמת להתאמץ!
וכשמנחילים תורה- זה בעצם להקנות בלב את הערך של התורה, שנאהב אותה, ומתוך כך נלמד.
זה כמו שעושים לילד קטן, מספרים לו את התורה בסיפורים, עם תמונות.. כדי להנחיל בליבו תורה.
מתוך זה, הוא מגיע אח"כ בעזרתשם לגבהים בלימוד התורה שלו.
אותו דבר גם פה, אפשר לדעתי להראות דבר כזה [שאני חייבת לציין שלא ראיתי] אם זה מנחיל תורה בליבם של האנשים, כל עוד זה לא מנוגד לתורה [כמו שקרה בנסיך מצריים, שהרבה רבנים יצאו נגד זה.] ומראה דברים לא נכונים.
וגם אם כן, זה צריך להעשות ע"י אנשים מאמינים, שלמדו לעומק את כל הדברים האלה..
זו דעתי הארוכה במעט, ומקווה שהובנתי

.