כשאני מחבקת אותה שהיא בוכה, היא נותת לי כאפה.
כשאני אומרת שהיא חמודה, היא נעלבת.
כשסתם אני מביאה לה משו, היא ישר חושבת שאני רוצה להשיג ממנה משו.
שאני מנשקת אותה היא אומרת איכ.
היא מאוד אוהבת לירות בי.
אולי כי היא יודעת בדיוק מה כואב.
היא עוקצת. בדברים שהכי מעליבים אותי
היא יודעת מה אני שונאת.. אז דווקא את זה היא תעשה
היא לא תפסיק בחיים לרדת עלי. זה התחביב שלה
לפעמים אני לא מבינה, איך היא עדיין לובשת את השרשרת של ה"בסטיות", ומראה לכולם בגאווה.
אני כועסת עליה המון. איך היא ככה אלי
שאני אומרת לה את זה היא אומרת שככה מתנהגים לאנשים שאוהבים
הממ.. לא בטוחה
אולי רק היא ככה
ואני אוהבת אותה
ואני יודעת שעדיין היא חשובה לי
כי לפעמים היא באה אלי בלילות. ובוכה לי
לא אכפת לה מה אני יגיד.
היא מחבקת אותי חזק עד שאני אומרת לה שאני לא מצליחה לנשום
כי ככה זה חברות.
חברות טובות טובות.
אז אני מקבלת אותה
#זהו#