בס"ד

ואז תנסי שוב..
אולי תבקשי מחברה לדבר איתה? תכתבי לה מכתב עם התנצלות?

בס"ד
אני לא מכירה את החברה ואני לא מכירה אותך.
אבל אם הגעת עד למצב לכתוב את זה בפורום כנראה שהיא חשובה לך.
שאמרת "היא אומרת שאת התחלת"- היא אומרת את זה מאינטרס או מזה שבאמת פגעת בה?
תנסי דיבור בטלפון..תגידי לה שאת נורא מצטערת ותגידי לה את מה שאת באמת חושבת.
אפילו שהכי כדאי פנים מול פנים- זה הכי אמיתי.
ואם ממש היא בכלל לא רוצה לראות אותך או לדבר איתך אז יש דבר כזה שנקרא 'מכתב'.
תכתבי לה פשוט בדיוק מה שאת חושבת ומה שאת רוצה להגיד.
אם את ממש מוכנה להוריד מהכבוד שלך..אז יהיה לך קל לעשות את הדברים הנ"ל.
ב"הצלחה אחותנו!

לפעמים אדם צריך לוותר, למרות שאולי הוא צודק.

לדעתי, את צריכה לנסות קודם כל לתת לה את הזמן שלה. יכול להיות שהיא באמת פגועה ומה שהיא צריכה זה פשוט זמן. אל תרגישי רע, זה טבע האדם שיצטרך לחשוב על הריב, לבסס הכל בראש, הפרוצדורות האלה עוזרות לאדם להתגבר על הכעס.
יש מקום לפנות אליה ולדבר איתה פעם פעמיים, אבל אם את רואה שזה לא עובד, קחי את הזמן. בסופו של דבר היא תתגבר על הכעס.. לפעמים פשוט צריך זמן להירגע.
יש לי חברה שמידי פעם אנחנו נתקלות באי הבנה, והדיבור ביננו פוסק לזמן מה. אני נותת לה את הזמן שתתגבר על הכעס כי אני יודעת שאם היא לא תתגבר על הכעס אין עם מי לדבר. יכול להיות שחברה שלך זה אותו הדבר, היא צריכה לחשוב קצת ורק אז היא תוכל לסלוח.
אם היא טוענת שאת התחלת, אולי באמת לוותר לה יהיה טוב. פשוט תגידי לה שהיא צודקת, ושלא התכוונת. השאלה היא כמה חשוב בעיניך שתבררו את האי הבנה במקום פשוט להחליק עליה. אם את חושבת שהמריבה הזאת צריכה התייחסות, וצורכת דיבור עליה, אז תגידי שאת ממש מצטערת אבל שלדעתך זה אשמת שניכן (תכניסי את עצמך לתמונה, אחרת היא בטח לא תהיה מוכנה לשמוע לך- מכיון שהיא מאשימה אותך ורק אותך.) ותנסו באמת לדבר על זה. --- כל זה, מומלץ לעשות אחרי כמה זמן, לא מיד על ההתחלה.

המון ב''הצלחה. ואם תוסיפי עוד פרטים, אולי נוכל לעזור ביתר דיוק...

ולכן מייד ניסיתי להשלים איתה.. אבל היא לא מוכנה.. כשאני מדברת אליה היא מתעלמת.. ולא עונה לי.. לא מתייחסת אלי.. אני יכולה לשאול שאלה והיא פשוט לא עונה.. ואני מנסה להיות איתה נחמדה.. אבל היא לא מוכנה להשלים..  ומלכתחילה זאת אני שבצעם נפגעה ממנה ולא היא ממני ולכן זה די טיפשי שהיא זאת שיוצרת את כל הריב.. ושאני זאת זאת שמנסה לעשות שולם ועוד מבקשת סליחה על כלום!!!   אבל זה בכל מקרה מפריע לי להיות בריב עם מישי...

 סליחה על כל החפירות!!!

ממש מובן שמפריע לך להיות בריב עם מישהי. אבל נשמע לי שאת פשוט צריכה לתת לזה זמן.
מה שלמדתי אחרי הסתכלות על חברתי שיצא לה לריב עם הרבה, היא פשוט התרפסה לבנות האלה וההערך שלה בעיניהם רק ירד. לא שזה אומר כלום עליך, אבל תני לה את הזמן. אם נפגעת, ממש אשרייך שאת לא שומרת בלב טינה, אבל יכול להיות שמשהו הפריע לה נורא ולכן היא מתנהגת ככה.
בינתיים פשוט תני לה את הזמן, בעז''ה היא תחזור אליך ותחזרו להיות חברות!

ב''הצלחה!

זה לא הולך ככה..

זה לא כזה פשוט... היא לא ילדה שתקבל את זה.. ואני לא יכולה לעשות איתה שחנ"ש.. היא לא ילדה של שחנ"שים..   ואני גם לא הולכת להיפגש איתה.. למה שאני ארצה להשפיל את עצמי ככה?? ניסיתי כל כך הרבה פעמים להשלים והיא לא רוצה!! היא מתעלמת ממני!! וזה מעליב כשמתעלמים ממך!! וזה יהיה סתם השפלה מצידי ללכת ולהתרפס לפניה ככה.. תאמין לי...

מצטער , לא מכיר דרך אחרת.

אם את באמת חברה שלה [במיוחד אצל בנות] -
את תרצי להתחבר אליה.
ו...לא , ממש לא בגלל ש -
"אבל זה בכל מקרה מפריע לי להיות בריב עם מישי..."
"במקום להיות שלמה עם עצמי וזהו.."
זו לא חברות שלימה.
אמור להפריע לך שהיא לא מרגישה טוב.
נכון , גם את , אבל בעיקר החברה.

תחשבי שוב על - "אל תהיה צודק תהיה חכם".
יודעת משו , בדיוק עכשיו אני מחליף חתימה.
[לא בגלל המקרה שלך. פשוט קראתי את זה בחג והתחברתי.]
תקראי. תחזרי על זה שוב.

אל תשפילי את עצמך.
אבל , להיות חכם אין פירושו להיות מושפל.

אגב , שחנ"ש יכול להיות גם דקה.
העיקרון זה ש - "דברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב"

בשורות טובות.
בהצלחה!

את כותבת שהיא מתעלמת, זה גם אולי הגיוני, היא פגועה, בהתחלה היא התעלמה ועכשיו, היא פשוט חסה על הכבוד העצמי שלה (אני לא אומרת פה משו' נגדה) , תמשיכי לדבר, אבל את תציקי, היא לא מראה את זה, אבל היא שומעת. ואת לא יכולה לדעת מה קורה שם בפנים.

אם את נותנת לה את הזמן שלה, אל תעזבי לגמרי, בטח לא אחרי שעכשיו את מבקשה סליחה, של תחשוב משו' כמה 'אהה, היא כבר לא רוצה להשלים, פתאום התחרטה'.

אפילו שהסיבה ניראת מטומטמת (ויכול להיות שזה מה שהיא), אל תיתיחסי לזה ככה, פעם אני וחברה שלי רבנו על משו' ממש ממש מטומטם, אבל כניראה שהיא לא ראתה את זה ככה, לא יודעת למה, כנראה נתתי לה את הזמן, וזה לקח שנה+...  עכשיו אנחנו ב"ה שוב חברות, אבל זה לא אותו דבר.

אני לא אומרת שאל ץיץני לא זמן, אולי זה מה שהיא צריכה, את בכל זאת מכירה אותה יותר מימני... אבל תחשבי על זה.

ב"הצלחה.

לדעתי הפתרון הכי חכם עכשיו הוא לתת לה את הזמן, אל תנסי לרדוף אותה

כי כשיעבור איזשהוא זמן ( אפילו אם הוא יהיה לך קשה...) היא בסוף תרצה לחזור להיות חברה שלך מעצמה!

אם היא לא רוצה עכשיו, אז תרפי ואני בטוחה שמתישהו זה כבר יבוא ממנה!

בהצלחה

הזמן יעשה את שלו.

אם באמת היא היתה חברה טובה שלך,היא אמורה להכיר אותך ולדעת שזו לא היית את ושזה קרה בלי כוונה. וכשהיא תגיע לזה היא תחזור אלייך בעז"ה!!

בינתיים,לעניות דעתי,את לא צריכה להתחנף,להידבק וכו'.. תני לה ת'זמן לחשוב על מה שקרה והיא תגיע לזה בכוחות עצמה..

ואם לא,כנראה משמים היא לא צריכה להיות חברה שלך.. תראי את זה שהכל משמים והכל לטובה!!!

הרבהצלחה!!  

זה לא תמיד "הזמן עושה את שלו.." אני חיכיתי באותו מצב וגם אני אמרתי שעם הזמן זה יחלש אבל זה לא קרה...

במיוחד שזה היה בכיתה ו'... מחצית שלמה התעלמנו וניסתי כל מה שיכלתי כי היא באאמת היתה חברה טובה מכיתה א',

אבל לא! מסתבר שהזמן לא עושה את שלו... אני עברתי לאולפנה ולכן לא יצא לי להיות איתה עוד בכיתה ואני לא יודעת אם יום אחד היא תתקשר לבקש סליחה ואני יסלח לה כי יהיה לי קשה!!!!!

אני כיתה ח'... כבר שנתיים וחצי שאנחנו מתעלמות אחת מהשניה גם כשנפגשים ברחוב.. ואפילו יצא לי בחופש הגדול לפגוש אותה בסופרלנד [זה היה מממש קשה...]

היא צריכה לשפוך לםניה מה היא מרגישה ולשכנע להוציא ממנה מה היא מרגישה ולהתנצצל על זה...

גם לי קשה לחיות עם העובדה שיש לי מישי שאני לא מדברת איתה לא כי אני לא מכירה אותה אלא כי רבנו על הדבר הככי טיפשי שיכול להיות אבל מה לעשות ההינו בגיל "הטיפש-עשרה" וזה אומר הכל!!!!

שירה מותק!! תעשי כל מה שאת יכולה העיקר זה לא ללכת לרכל מאחורי הגב שלה תתייחסי אליה כאילו היא עדיין החברה הכי טובה שלך כי אם במקרה היא תשמע משו שאמרת אז יהיה באממת חבל...

ועם אותה חברה רבתי בתחילת שנה ואחרי נסיונות השלמנו... רק שאח"כ היא כנראה רצתה צומי אז היא רבבה שוב אבל שווב... זה הגילל!!!!!!!

איתך אם את צ'כה עזרה...  את יכולה לדבר בש"א.. =]

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות