תראה. אני לא חושב שיש כאן קסם שיגמור את כל העניין בפעם אחת.
כלומר, לא מדויק; ייתכן שיש קסם בצד השלילי שכן יכול לגמור את זה בפעם אחת ח"ו. שתבוא המשיכה החזקה ולא תעמוד בה ויקרו דברים נוראיים ואיומים מאין כמותם.
אבל בצד החיובי אין קסם... זה ע"י תהליך ארוך. אני חושב שכדי להצליח להתקדם צריך להחליט בתוך עצמך על שינוי, להתחיל תהליכים. להתקדם בכמה וכמה תחומים. וע"י שתתרומם כולך, תהיה מונח במקום אחר. התמודדויות כאלה אם תישארנה, יגיעו ממקום אחר, וההתמודדות איתן תהיה אחרת.
לא קראתי כל מילה בתגובות של פאז, אבל קראתי כללית ואני חושב שהיא נותנת כיוונים ממש מעולים: היא מכסה הרבה תחומים, וזו באמת התשובה. לפעול בכמה וכמה מישורים, שכנראה שכולם משתתפים במה שמאפשר לך להגיע למצב שאתה כבר לא רוצה בו.
יכול להיות שאני חוזר על תגובות פה, אבל בכל אופן: מכיוון שבצד השלילי דווקא כן עלול להיות קסם כזה, אז כדאי ליצור מחיצות. ליצור גדרות שעוצרות אותך לפני שאתה מגיע לבעיה. לא לפני וסמוך לבעיה, אלא הרבה לפני. כשזה לא מתחיל בכלל. אולי זה מרגיש קצת פלסטר, לא משהו שפותר את הבעיה אלא מנסה לעצור אותה לפני שהיא מתחילה - אבל עדיף להשתמש בפלסטר הזה לדעתי, כי להגיע לבעיות זה משהו שבכל מצב צריך שלא יקרה. מה גם, שבנושאים של היצר הזה, אני בכלל לא בטוח שהתמודדות ישירה היא הפתרון הנכון - נראה לי, שמלכתחילה הפתרון הנכון הוא מניעה מוקדמת, כי באמת נורא קשה לעמוד ולעצור את זה באמצע. כשנמצאים בתוך מצב שמרגיש טוב בתוך עצמו ויש בו משיכה גדולה להיכנס יותר עמוק לתוך המצב, גם אם בהסתכלות מבחוץ מבינים מיד שזה מצב לא טוב, המשיכה היא עצומה כמו שכתבת. אני בכלל לא בטוח שהאדם הוא יצור שנועד להתמודד "ראש בראש" עם המשיכה הזאת. אני חושב שרוב ההתמודדות של האדם עם המשיכה הזאת אמורה להיות בלעצור אותה לפני שהיא בעייתית.
וזה, רק אתה יכול. בזמן שאתה אמיתי עם עצמך ו"יש שקט בגזרה", תהיה אמיץ כמו שהיית פה כשהודית בדבר מול עצמך ופתחת את השרשור, ותמצא איזה גדרות כדאי לשים, כדי שבאמת ימנעו טוטלית כל מקרה שאתה רואה אותו כבעייתי מצד אחד, ובאמת יהיו דברים שתוכל ותרצה לעמוד בהם, עד סוף התואר וגם אח"כ בעבודה.
תציב קו אדום: לדבר הזה אני לא מגיע. לצורך העניין, לא בוגד בשום מצב ובשום דרך. ובשביל לא להגיע לקו האדום, תקבע גדרות שהם מספיק לפני הקו האדום כדי לא לאפשר פרצות. כשתרגיש שאתה יציב בגדרות האלה, תקבע קו אדום יותר קרוב: גם נשיקה זה קו אדום מבחינתי שאליו אני לא מגיע בשום מצב, וגם להתקרב אליו אני לא רוצה. ותרחיק את הגדרות כדי שיהיו הרבה לפני הנשיקה ולא רק הרבה לפני בגידה ח"ו. וכו', עד שגם נגיעה תהיה קו אדום מבחינתך, ואולי גם דיבורים מסוימים. כמובן זו רק דוגמה - זה רק אתה יכול לעשות, ורק לפי העניין שלך והכוחות שלך והרצונות שלך וכו'.
העיקר - לא לוותר לעצמך, אלא להציב "הישג נדרש" שממצה את מיטב היכולת שלך; אבל לא להגזים ולא למתוח את עצמך יתר על המידה, כדי שתעמוד במה שקבעת לך.
שאלת מה ישדרג את חיי האישות עם אשתך (אם תרשה לי להשתמש בביטוי החלופי הזה במקום חיי מין).
משהו שממש יקפיץ אותם לlevel אחר.
נשמע שאתה מחפש משהו שיגרום להנאה המינית לקפוץ. אבל אני חושב, שמה שיגרום לחיי האישות לקפוץ לlevel אחר - זה דווקא להשאיר את ההנאה המינית כמו שהיא, לא לחפש איזו חוויה שתסעיר אותך מינית. אלא להוסיף הנאות מסוג אחר. הנאות נפשיות יותר. וזה - באמת מקפיץ את חיי האישות לlevel אחר לגמרי!
זה ביטוי שהייתי מוכן להשתמש בו גם בלי הסיפור שלך. אני מוכן לומר למישהו - אתה נהנה עם אשתך ואוהב אותה ולא מחפש שום דבר אחר? רוצה בכל זאת להקפיץ את חיי האישות שלכם לlevel אחר לגמרי? תוסיף הנאות מסוג אחר!
אני חושב, שככל שמכניסים נשמה בחיי האישות, זה אכן עונה בדיוק על מה שחיפשת. וזה בא בכמה מדרגות.
א. קודם כל אפילו לקרוא לזה חיי אישות ולא חיי מין, בינך לבין עצמך (ובינך לבין אשתך אם אתם נותנים לזה שמות). זה מרגיל את המחשבה לא לאקט מיני, אלא לחוויה זוגית כוללנית ומקיפה יותר, ולחוויה שברור שצריכה לבוא עם אישות - כלומר זוגיות.
אני בהחלט חושב שיכולה להיות לזה משמעות וכדאי להחליף ביטוי - אבל זה לא העניין הקריטי; העיקר זה הדברים עצמם, איך נראים חיי האישות ואיך אתם חווים אותם.
ב. וזה מתחיל ברמה הכי פשוטה, של רגישות למי שאיתך: לשים לב שהדברים שאנו עושים נעימים זה לזו, ואפילו לשאול בעדינות "מה שאני עושה הוא נעים לך?". ובאותו כיוון גם לעשות דברים שלא מרגשים אותי, אבל כן מרגשים אותה - לא בשביל שזה יעזור לי לגשת אליה, אלא פשוט נטו בשבילה. או אפילו דברים שכן מרגשים אותי, אבל לעשות אותם בשבילה, ולהתרכז בלשמח אותה ולא בלהנות.
ג. לחשוב על חיי האישות לא רק כהנאה משותפת וכחוויה זוגית, אלא גם כביטוי לתחושות של אהבה. אוהב אותה? בטא את זה בגוף שלכם...
כלומר, יש כאן צד מיני וצד של הנאה, אבל זה לא רק זה. כשאני אוהב מישהו ואני פוגש אותו, בא לי לחבק אותו. כשמישהו שקרוב אלי מצטער, אני מושיט יד ללטף אותו. מגע מבטא קרבה נפשית, הוא מבטא תנועות נפשיות.
אז לשים לב לקרבה הנפשית ולתנועות שנפשיות שהמגע מבטא. לחוות את המגע, באופן שיבטא את הדברים האלה, ולא רק באופן שיהיה מגע נטו.
לדבר על זה! אני לא מתכוון לעשות על זה שיחה על כוס קפה, אלא תו"כ מגע, להגיד שזה מבטא תחושה כזאת וכזאת. ושההנאה כאן גדולה יותר בגלל ההערכה שיש והאהבה שיש בינינו.
ד. נראלי די בוודאות שיש עוד מדרגות של הכנסת נשמה לפני המדרגה הזאת, אבל השעה מאוחרת, אז מה שאני מצליח להוציא מהמוח כרגע זה כבר טוב.
להכניס את ה' לעסק. הכי פשוט שיש - זאת מצווה, וה' איתכם בזמן קיומה, ושמח בכם. תשמחו איתו ותזכרו אותו.
תחשוב שזה לא רק בשבילך, ולא רק בשבילה, ולא רק בשביל לבטא את האהבה שלכם - זה בשביל מצווה. כי ה' אומר שזה טוב. אז זה גם בשביל ה'.
מתוך כל זה חווית חיי האישות נראית לגמרי אחרת.
אני לא יודע איך תרגיש את זה; יכול להיות אפילו, שאם רק תיישם בפעם הבאה כמה מהסעיפים כאן, כבר מיד תרגיש: וואו, הפעם היה כאן משהו אחר. נהניתי וקיבלתי מזה משהו שכבר הרבה זמן לא קיבלתי. יכול להיות שלא. אבל בכל אופן, גם אם תרגיש מיד שינוי (שלא בטוח שתרגיש אותו שוב בפעם השנייה גם אם תרגיש בראשונה), וגם אם לא מיד - השינוי הפנימי, לא יבוא מיד. אבל הוא יבוא בסוף: בסוף, אתה בכלל תחווה חיי אישות באופן אחר לגמרי. וככל שיותר פעמים תחווה חיי אישות שיש בהם גם נשמה ולא רק גוף, אתה תתאהב בנשמה של חיי האישות יותר מאשר בגוף שלהם. גם אם הגוף הוא זה שימשוך - תרצה את זה באופן שיש נשמה בפנים. וממילא לא יהיה שייך בשום אופן אחר... וכמובן, נשמה בחיי האישות יכולה להיות רק עם אשתך.
דבר אחרון, אני לא בטוח אם מישהו כבר כתב, אבל אני לא מסכים עם משהו שהזכרת כאן בדרך אגב והבלעת כאילו אין לו חשיבות.
אולי עכשיו זה לא הדבר הראשון לעשות, כי יש דברים דחופים יותר להתחיל בהם. אבל למה לא לשים לך למטרה לעקור מעצמך את הפורנו ואת האוננות? אדרבה, אני חושב שזה אפילו משהו שאמור לעזור גם ביחס לנושא שהעלית. ולדעתי כן כדאי לך להתחיל לעבוד גם על זה, גם אם לא מיד - אז ברגע שאתה מרגיש שהתחלת כמה התמודדויות עם דברים כדי להתקדם ושאתה יכול לפתוח עוד עניין, למהר להתחיל לטפל גם בזה.
חלק מהתכונות של הפורנו והאוננות, שזו חוויה מינית שאדם עובר עם עצמו בלי שותפה. זה נותן איזשהו סיפוק מיני, אבל בלי אף אחת... ומרגיל את המוח שלנו להבין, שחוויה מינית לא חייבת להיות חוויה נפשית עמוקה של חיבור עם מישהי שאני אוהב. הבנה שאיננה נכונה לדעתי, והיא גם פתח לחוויות מיניות שמטרתן היא חוויה מינית ולא קישור נפשי עמוק... ולפעמים עד כדי מה שתיארת (לא אומר שהפורנו והאוננות אשמים במצב, אבל חושב שהם גם מוסיפים לחגיגה).
בכלל, זה מרגיל להרבה מושגים לא נכונים על אהבה, על מיניות, על איש ואישה.
וכן, זה יהיה מאוד קשה. צריך שיטות של מומחים כנראה. אולי תחפש "לב חפשי" של איתן זימן.
ב"הצלחה אחי. תחזור לעדכן בבשורות טובות.
