זה מוזר שהנ.ב. יותר ארוך מההודעה עצמה

הגישה הבסיסית לכל מועד בלוח השנה העברי היא שאותם התהליכים שעם ישראל וכל יחיד ויחיד עבר מתרחשים גם היום.

כלומר גם מחרתיים (ט"ו ניסן) נזכה לצאת כולנו ממצרים.

מה צריך כדי לצאת ממצרים? כמה דפי גמרא צריך לדעת? וכמה קדושים וטהורים צריכים להיות?

ובכן אם נתבונן נראה שבנ"י שזכו לצאת ממצרים (יצא רק אחד מחמש כידוע) ועמדו על ים סוף טען הים לפני ריבונש"ע "הללו עובדי ע"ז הם והללו עובדי ע"ז הם" הים כביכול טען שאין הוא צריך להיבקע כי אין שום הבדל בינם לבין המיצרים. עד כדי כך מצבנו היה ירוד אז ואף על פי כן הוציאנו הקב"ה ממצרים. מוכח שאין צורך בשום נתוני פתיחה על מנת לצאת ממצרים. אבל אם כן מפני מה נשארו 80% מהעם במצרים במה הם היו כ"כ גרועים שהם לא זכו לצאת עם כולם? ר' נתן עונה על כך שמי שזכה לצאת ממצרים הם אלו שרצו לצאת ממצרים, אלו שהאמינו למשה רבינו שאמר להם שהם יכולים לצאת.

עכשיו זה ברור בפסח הקרוב יצאו ממצרים כל מי שירצה לצאת, שתהיה לו הנכונות להשתנות. שנזכה.

 תכנית זה נכון אבל היו חודשיים בערך שלא כתבתי בהם מפני שאחרי שראיתי שאף אחד לא מגיב (כלומר, היה אחד שהגיב לי כמדומני, וגם זה היה אחרי שתייגתי אותו) ושאני לא מצליח ואין לי מושג איך משיגים וותק או משתמשים בשיחה אישית ומסרים ושרוב חברי הפורום מתקשרים אם חברים אחרים ברכים נוספות לפורום. החלטתי לעזוב אבל גם אם לא הייתה פה תמיכה הייתה פה חכמה גדולה מכדי שאוכל לעזוב אז באמת ייתכן שלא ראית בחודשים האחרונים

 בהפתרת שבת הגדול כתוב: "הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה. בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ. הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". יקבע משמעותו יגנוב, יגזול, וכדומה. וזה קצת לא מובן. האם אפשר לגנוב דבר מה מה'? ועוד הבאת מעשר זה מצווה יחידה מבין התרי"ג, האם דווקא עליה ניתן שכר כה גדול של "והריקותי לכם ברכה עד בלי די"? גם דרשת חז"ל ("עד בלי די" עד שיבלו שפתותיכם מלומר די) לא בדיוק מובנת. בהפטרה זה ברכה - במדרש זה קללה, בהפטרה אין לזה גבול - במדרש יש לזה, וכן הלאה. בוא נעבור להגדה, לשיר "כמה מעלות טובות למקום עלינו". אם תשימו לב, עולה פה שאלה נוספת. בשיר, אנחנו מבלים שפתינו בלומר די על הברכה שמורקת עלינו! (די דיינו די דיינו די דיינו דיינו דיינו דיינו) האם אנחנו רוצים שהברכה תפסיק!? כמובן שלא! פה השאלה היא עצם התשובה לכל השאלות. בשיר רואים ש"די" זה דווקא מילה שמבטאת הוקרת תודה. ועכשיו אפשר לראות פה עיקרון רוחני שהברכה של פסח מגיעה מהוקרת תודה. והמעשר מביע הוקרת תודה  (ידיעה שאחנו צריכים להודות לה' על מה שנתן וממילא צריך לתת לא חלק) ולכן מגיעה עליו ברכה. שהיא תימשך עד שיבלו שפתותתיכם מלהקיר תודה (לומר די)  כלומר כל עוד אתם מוקירים תודה (נותנים מעשר) תהיה לכם ברכה. את העיקרון הזה רואים לאורך כל הסדר. החל מ"אפילו כולנו חכמים..." שמלמד שהחכמה שלנו לא משנה למצוות הזכירה. המשך ב"מלכתחילה עובדי עבודה זרה..." שמלמד שלא בגלל שעובדי ה' היינו נגאלנו  אלה להיפך (בגלל שנגאלנו אנו עובדי ה' נגאלנו) וכלה בזה.

 שלא היה צריך זכויות כדי לצאת ממצרים כי אין להם זכויות. אלא רק צריך שירצו. ואלו שרצו, למה הם רצו? הרי הם ידעו שאין להם זכויות שיצילו אותם ואין להם סיכוי בדרך הטבע. אלה שהם הוקירו תודה על כל המכות שקרו וככה ידעו שה' עושה לא בזכות אלא בחסד. בלי תלות במעשיהם, זה החירות האמיתית של פסח.

חג שמח

מה זה נוג"ה, ומה יש עוד חוץ מנוג"ה הזה?

זה אחד מהדברים שאני בחיים לא יבין

חג שמח!

נסיופ זה נסיונות פעילים?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....