ת'אמת גם אני קצת

בת זקונים במשפחה עם מלא אחים גדולים (ונשואים ) הילדות שלהם שונה משלי ולמען האמת חלקם בכלל לא כלולים בילדות שלי (הבכור שהתחתן וכל השאר שהיו בפנימיות כיום הם נשואים כבר)

תחומי העיניין שלהם שונים משלי זה לגמרי סיוט כשאחיות שלי מתווכחות (כן,מעל הראש שלי,תודה) על מרככי כביסה ומתכונים לעוף שיעמום טוטאלי!!!

למעשה עם רובם אין לי על מה לדבר כי..הם לא יבינו  

אבל!!! ישלנו קבוצת ווצאפ משפחתית שזה ממש נחמד שומרים על קשר וזה 

ויש לי את אחותי הגדולה שיש לה סבלנות לדבר והיא מבינה בטוחה שיש לך אחות כזאת  גם אם היא נשואה דברו קצת תגששי על נושאים משותפים אפילו תתחילי מסתם מתכון לעוגה או עזרה במשהו 

בהצלחה  

אין לי מושג מה אני ההיתי עושה אבל אבל לפי מה שאני יודע 

זה דבר הגיוני במשפחה גדולה לא?

אני הילד הכי קטן בבית בהפרש רציני משאר האחים, ואני לפעמים הרגשתח בודד בדיוק מהסיבה ההפוכה.

תנסי ליצור קשר יותר עמוק עם אחייך ואחיותיך, קשר חוץ מזה שגרים באותו בית נניח לטייל ביחד או לעשות שיחות עמוקות, אפילו לדבר איתם על זה שאת מרגישה בודדה ומודחקת, תוכלי לפתח ככה קשר עמוק לכל החיים איתם וזה כיף וחשוב!

את יכולה גם לדבר על זה עם הורים שלך, לדעתי לא ביחד, עם מי מהם שאת מרגישה יותר בנח תגידי את זה ושזה מפריע לך ובטח הם ישמחו לעזור.

תנסי לשמוח בזה! זה זכות גדולה להיות עם כ"כ הרבה אחים ואחיות הלוואי עלי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....