את בקשת.

א. אנשים לא תופסים רק מהחיצוניות, אני מכיר מספיק אנשים שלא ישפטו אותך רק לפי הלבוש. אמנם אני מסכים אתך שכך רוב האנשים מתנהגים.

ב. כאשר אדם בוחר להתלבש בדרך מסוימת הוא בדרך כלל מבקש להביע בכך משהו, אם זו אישיותו ואם זה דבר שהוא מזדהה אתו.

אני כן מסכים אתך שאין הלבוש החיצוני אומר בהכרח משהו על האישיות. גם אני כשאני רואה שאנשים שופטים ישר לפי המראה החיצוני אני מתעצבן, אולי אפילו אכעס קצת, אבל אני לא אומר שהם לא בסדר (בדרך כלל) שהם שופטים אינסטינקטיבית לפי המראה, כיוון שמי שבחר להתלבש בדרך זו יודע מה תלבושת או מראה זה מביע בדרך כלל, וגם אם הוא לא מתכוון להביע בכך משהו עליו לקחת אחריות על כך שהוא נראה בצורה מסוימת לפי בחירתו. 

אם מישהו מתלבש בצורה מסויימת ישר תשפוט מהו מבחינת מגזר?

זה ככ לא נכון כי יש אנשים שמתלבשים לפי המגזר שלהם אבל זה ממש לא מה שהם רוצים להביע נכון שיש כאלה שמתלבשים איך שהם רוצים אבל ממש לא כולם מתלבשים לפי מה שהם רוצים להביע אלא לפי מה שהם חושבים שיפה או צנוע או כל דבר אחר אבל לא בגלל שזה מה שהם רוצים להביע

ואי אפשר לשפוט אדם לפי לבוש

לא אמרתי שזה בסדר לשפוט על פי לבוש, אך אי אפשר לבוא בטענות למי שעושה זאת אינסטינקטיבית.

זה רע לשפוט משהו לפי מראה חיצוני

יש אנשים שאני בהחלט אשפוט לפי המראה החיצוני, ויש אנשים שלא. שפיטה על פי מראה חיצוני היא כלי חשוב שעוזר לנו להתמודד בחברה.

יש קו דק שעובר בין סוג האנשים שאשפוט אותם (וגם אז לא באופן מלא, בדרך כלל אשאיר מקום לאפשרות שהם לא באמת כאלה) לבין אלה שלא, תלוי עד כמה חזק המראה החיצוני שלהם משדר, כי אם הם מתלבשים ככה זה כנראה מסיבה מסוימת. אין צורך לעצום עיניים בכח ולומר לעצמך שאי אפשר לשפוט את הבן אדם שמולך גם אם מראהו זועק. 

כי אדם שמתלבש בצורה מסויימת, מדבר בצורה מסויימת, מראה את עצמו בצורה מסויימת - משדר משהו מבפנים כלפי חוץ.

לא?

אז זה כן אומר משהו על האדם, לפעמים אפילו הרבה

אבל זה עדיין לא האישיות שלו כלל אלא רק צורת הבעה

והמשפט שלפני אחרון לא היה נכתב.. הייתי מסכים לחלוטין.

בעקבות מקרה לא נעים שראיתי הערב ישבתי וכתבתי משהו, אשמח לקבל תגובות:

תפסיקו לתייג!#

"החרדים האלה סתם מסריחים!"

"הדתיים לאומיים האלו ממש פשרניים!"

"החילונים האלה כאלו כופרים..."

עם השנים כבר התרגלנו לדבר במשפטים כוללניים "כל החרדים הם..." "הדתיים האלה..." וכו'...

פשוט כי זה הכי נוח, הרגל ישן...

אך יש בעיה במשפטים הללו, הם כוללניים... מבלי להכיר את מי שמולנו אנו מתייגים אותו:

חרדי? מפגין מסריח!

דתי לאומי? פשרן!

חילוני? כופר בה'!

אולי חאלס?!

אולי נתחיל באמת לפגוש את האדם, נפסיק להסתכל על החיצוניות שלו! נפסיק לפגוש מגזר, נתחיל לפגוש בני אדם!

מתי נפסיק לתייג אדם לפי המראה?

אני לא אומר להתעלם מהמראה, אך חשוב לזכור שמאחורי החיצוניות יש בנאדם. בנאדם שחי. בדיוק כמוך וכמוני.

שימו לב אל הנשמה. היא נמצאת שם.

תפסיקו לתייג#!

כשרואים דבר כלשהו אנחנו מנסים לגלות עליו כמה שיותר מידע. וידע שיש לנו בסהתחלה זה מראה חיצוני. וזה באמת מקור ידע חשוב. וזה חשוב כי כך אתה יודע איזו אמירה תהיה חסרת טאקט. לדוג': אם אתה פוגש אדם עם חליפה שחורה. שטריימל. פאות וזקן. מן הסתם לא היית מזמין לאכול חזיר בצוותא. אתה לא יודע יותר מהסטריאוטיפ ולכן אתה נאלץ להשתמש בסטריאוטיפ. הוא לא יכול לצפות ליותר מזה. ודווקא אם לא תשתמש בסטריאוטיפ. לאחר מכרן כדאי לדבר איתו וכך לגלות אם הסטריאוטיפ נכון. לדוגמא. ייתכן שהוא בכלל שחקן חילוני. שמשחק תפקיד של חרדי. ואז יתברר שהסטריאוטיפ בכלל לא נכון. ואחרי שדיברת איתו, אם תמשיך להשתמש בסטריאוטיפ, אז באת תהיה לא הצדקה לכעוס אליך. אבל מלכתחילה אתה צודק כשאתה משתמש בסטריאוטיפ. באמת רוב אלו שלבושים כך הם חרדים שלא ירצו לאכול חזיר. ודווקא אם כן תזמין אותם מתוך סירוב עקרוני לקבוע על פי מראה חיצוני. אז זה יהיה חסר טאקט למדי. ותהיה לו הצדקה לכעוס עליך

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....