אני גם הייתי כזה ביסודי

וב"ה בסוף כיתה ו עברתי לבצפר שלא הכרתי אפחד.. עדיין באופי נשארתי חננה אבל עם הזמן ב"ה נהיה טוב יותר.

(נניח, בתחילת כיתה ז היה לי מה זה כיף ללכת לבצפר למרות שלא ככ הכרתי את כולם. הסיבה לזה היא כי הבנתי שמותר לדבר עם ילדים מהכיתה...)

איך משיגים חברות אמיתיות?

אני יכול לומר על עצמי ש.. לשבת ליד מישו ו.. פתאום יוצא לנו לדבר הרבה יותר ולהכיר ולשמוע להקשיב..

דבר שני,

טיולים של בצפר.. לדבר, לזרום, להנות.

נניח.. לאט לאט שכגדלנו (אני עכשיו יא) יש חבר'ה שאני קצת מתרחק מהם בטיולים.. כי עכשיו התחילו סיגריות וזה (אמנם לא יותר מידי חבר'ה. אבל יש...) אבל לפני שנתיים - הייתי יכול לשבת ליד כל אחד באוטובוס, ללכת מסלול שלם, ו.. פשוט לדבר איתו. שיהיה שיח.

לא להתבייש מהחברות. לדבר איתן..

ובע"ה תתקרבו ויהיה לך הרבה יותר טוב

הבנת?

יש מישו שבזכות זה שישבתי לידו בשיעור מתמטיקה בכיתה נהיינו חברים למרות שאנחנו מה זה שונים.

אז אמנם לא חברי נפש - אבל יוצאים לדברים ביחד וכו וכו וכו למרות שהוא ואני מה זה שונים

לא לפחד לדבר אפילו עם בנות שנראה לך שהן ממש שונות ממך,

יש לי בשכבה בנות שנחשבות "מוזרות" כאלו, 

והרבה בנות מסתכלות עליהן בעין הזויה,

פעם מישהי מהשכבה שגם נחשבת למוזרה כזאת הציעה שאבוא איתה לקניון, 

ואנחנו לא חברות כאלו טובות, מכירות קצת פה ושם,

ואללה, גיליתי בחורה מהממת ועמוקה,

פשוט צריך להעז, לבוא , לדבר,

אפילו עם בנות שנראות לך מוזרות ושונות ממך, או בנות שבחיים לא חשבת שתהיי חברה שלהן

.. לפעמים תגלי נשמות מדהימות, שאנחנו אפילו לא שמים לב.

עם השנים החברויות מתפתחות.,

כולן מתבגרות ולרוב נפתחות יותר, ומכילות יותר, בכללי השיח נהיה בוגר יותר עם השנים.

חוץ מזה את יכולה גם בעצמך לארגן מפגשים ולא לחכות שיזמינו אותך,

סתם אחה"צ ללכת לפארק באזור,

או אם את בפנימיה לשבת בחדר ולפטפט...

ובכללי בחופשים להעז להתקשר אליהן, להציע לבוא לאנשהו, לא צריך אטרקציות כאלו ענקיות,

אפשר אפילו סתם להפגש במקום נחמד ולהעביר חוויות

בהצלחה ענקית בע"ה!!

באמת להתיחס יפה לכולם, להיות נחמדה,נעימה לסביבה. להתנהג בצורה שחברות יראו ויגידו וואלה חמודה את! וירצו להתקרב יותר. להתעניין בבנות, לדבר, לעזור אם צריך, להראות שאכפת לך מהם. לכתוב הודעות משמחות ולהראות אהבה. בהצלחהה!!

וליזום דברים משותפים- לדוג

לימוד משותף (חברותא)

להכין אוכל

לצאת להליכה

ללמוד למבחן

לעשות ש"ב

וסתם בכללי לצאת לדברים כיפים..

ליצור כמה שיותר הזדמנויות שתהיו ביחד וככה ככל שיש יותר חוויות משותפות ושיחות עומק הקשר מתהדק

בהצלחה!

כ"כ רוצה להסביר יותר ברור?

בכיתה בכללי ובכל מקום שתיהי יש כל מיני אנשים,ולכל אחד יש את האופי שלו,את המחשבות שלו,את החיים שלו,את הדעות שלו וכו'..וזה יוצר כל מיני מעגלים שונים לכל בנאדם:

*המעגל הראשון-זה הבנות שאת לא כ"כ מתחברת לסיגנון שלהם ולאופי שלהן ואת עם הזמן מתרחקת מהם ולא רוצה להתחבר אליהן.

*המעגל השני-הבנות שאת לא נמשכת לחיבור איתן,אבל שום דבר לא מפריע לך בהן אז את סבבה כזה איתן,מדברת איתן כזה בכללי על דברים ומשתפות אחת תשניה על דברים כלליים,מידי פעם מבלות ביחד..

*המעגל השלישי-זהו המעגל היותר קטן של הבנות שאת יותר מתחברת אליהן,אלו בעצם הבנות שאת נמצאת בקירבתן רוב הזמן וכיף לכם ביחד,אתם יותר מכירות,משתפות אחת את השניה בדברים ובעצם איתן את נמצאת רוב הזמן. ומיתוך המעגל הזה יוצא המעגל האחרון- שמיתוך המעגל השלישי תהיה תמיד את הבת או השתיים שאיתה את בקשר הכי הדוק, שהיא באמת יודעת עליך הכל,שאיתה את הכי את ואת לא מנסה להסתיר את זה,שהיא מקבלת אותך ככה ואיתך בזמנים טובים וגם להפך בזמנים קשים,שבעצם ביחד הכי נוח לכם והכי טוב  לכן מכל הבחינות וכו', והיא בעצם החברה הטובה שלך באמת (כמובן שזה הדדי וגם מבחינתה את החברה הטובה שלה באמת...).

ואיך מוצאים באמת את החברה הטובה הזאת?

אני חושבת שכשאת פשוט את,מתנהגת בבטיחון כמו שאת בלי מסכים, אלא בזמן הנכון אומרת באמת מה שאת חושבת ומרגישה, ועושה מה שנכון לעשות ופשוט מראה לאחרים את מי שאת באמת בלי לחשוב כל הזמן 'אם אני יעשה ככה,מה יגידו עלי?' אז הבנות שלומדות להעריך את זה ולקבל ולהעריך אותך כמו שאת,אלו הבנות שיתחברו אליך ושיהיה לך טוב איתן.

לכן כשבנאדם מתנהג כמו שהוא באמת,האנשים שראויים לחיבור איתו ישר ימשכו אליו,ואלו האנשים שיהיה לו הכי טוב ומשוחרר איתם. בהצלחה אחותי

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...