ברוך השם שמחה על מה שיש
אבל מלאה בפחדים מה יהיה הלאה
אשמח לעצות תובנות עידודים.. מה שיש...
האולטרה סאונד האחרון היה לפני חודש
הקרוב יהיה ביום שישי
מקווה לחזור לשתף בבשורות טובות!
אני מצטערת כל כך על התאום. כמה כואב.
בהריון שנותר אני מניחה שהרגשות מעורבים ומעורבבים: ישנו האבל על העובר שאבד לך, וישנה השמחה על העובר שעדיין קיים, והרצון לגונן עליו ולשמור אותו מכל משמר.
בהרין שכזה, כמו בהריון לאחר אובדן, יש צורך "להחזיק מעמד" ו"להישאר שפויים כמה שניתן". קשה כל כך להחזיק כי כל יום יכול להתמלא פתאום בחרדה, כי ישנה החווייה הקודמת של האובדן שעלולה להציף בזכרונות, רגשות, תחושות גוף וחרדות שלעיתים אי אפשר לשלוט בהם.
העצה המשמעותית ביותר שאוכל לתת לך היא לעבור כל יום בנפרד, להתמקד במה שיש ובאהבה שיש לך לעובר שלך, ולדמיין חיובי. היי עם מה שקורה לך היום. כל יום בנפרד.
אם יש לך איך להעסיק את עצמך- עדיף לעשות זאת, כדי לא לחשוב כל היום על האובדן ועל הפחדים מהעתיד.
אם את מרגישה שאת נכנסת לסטרס-
טכניקה משמעותית היא התמקדות בנשימה. התבונני בנשימה שלך. שימי לב האם היא שטוחה, עמוקה, מהירה, איטית, שלווה, לחוצה...? נסי לראות עד להיכן היא נכנסת. מה העומק שלה. עד לאן את יכולה להעכניס נשימה, ומה אורכה. היי עם הנשימה לרגעים הללו.
כאשר את מתמקדת בנשימה- היא נרגעת כמעט מיידית. שימי לב לכך ותני לעצמך זמן איכות עם הנשימה שלך. זה עוזר להרגעת הדופק, ובכך גם משפיע על רגיעה רגשית.
דבר נוסף- אל תלכי לבד לאולטראסאונד, תמיד לכי עם מישהו שיתן לך יד (בעל/אמא/אחות/חברה, לא משנה), וזכרי לנשום.
אני מקוה ומאחלת כל כך שיהיה בידיים מלאות ובבריאות גדולה.
חזרי לשתף אותנו?
ליל מנוחה,
ציפי
בעיה רצינית שככה זה כאב![]()
בעיה רצינית שככה זה כאב![]()
ולכולן!
האמת שמידע יכול להרגיע אותי, לדעת לקראת מה אני הולכת
וגם לגבי ההתמודדות
ואיך לספר ולמי, ומה לעשות עד אז...
אם יש מישהי שמתאים לה גם בטלפון אז אני אשמח
בעיה רצינית שככה זה כאב![]()
א. את מוזמנת להתקשר אלי אם רצונך בכך, עברתי הפסקת הריון ולידה שקטה וכן ליויתי נשים רבות בתהליך. אם תרצי לשוחח אני כאן. פני אלי באישי.
ב. לידה שקטה- כשמה כן היא. לידה. והיא שקטה מכיוון שלצערי לא שומעים את בכי התינוק בסופה. כמה מורכב וכואב.
הלידה מתבצעת בבית חולים, בדרך כלל משבוע 24 זה מתבצע במחלקת יולדות. מתחת לשבוע זה- עושים אותה במחלקת נשים (לא תמיד ולא בכל בתי החולים, אבל עדיף שכך- כי במחלקת יולדות שומעים אתהתינוקות הבוכים בסיום הלידות אחרות, וזה מאוד מכאיב).
אם התינוק עודנו בחיים והרופאים חוששים שהוא ייצא חי הם נאלצים לבצע הפסקת הריון (משבוע 23 בדרך כלל, או על גבול שבוע 24. כי זה הגבול ממנו העובר נחשב "בר חיים", ואם הוא ייצא בחיים יש להילחם על חייו. במקרים בהם יש חשש גדול שהעובר ייצא פגוע ולא רוצים שיהיה הסבל הנורא לו ולהוריו- להיות חייבים להחיות אותו ולהשאירו בחיים- בדרך כלל בוחרים בהפסקת הריון על מנת להיות בטוחים.)
הפסקת הריון הינה החדרת חומר לליבו של העובר על מנת להפסיק את הדופק שלו. זהו הליך קשה ביותר, מאוד לא קל (במיוחד רגשית) כי מזריקים לו זריקה דרך הבטן של האם. ההליך מלווה בבדיקת אולטראסאונד על מנת לבדוק האם זה באמת הצליח.
ההליך רגיש מאוד, ראוי ורצוי שיהיה מישהו קרוב ותומך על יד האישה, שייתן לה יד, ירגיע ויחבק. התמיכה שתהיה איתך היא מאוד משמעותית, בזמנים שכאלה חשוב לגייס את האנשים שיהיה לך הכי נח והכי טוב שיהיו איתך, בלי לחשב חשבונות כלכליים או חשבונות של מי עלול להיפגע. לחשוב על עצמך ועל צרכייך בתוך ההליך המאוד אמוד מורכב הזה.
בנוסף, הייתי מציעה לבקש מהרופאים להרדים או לפחות לטשטש את האישה במהלך הזריקה (אבל זה כבר לא משהו שאני יודעת אם עושים בבתי חולים).
אם לא מבצעים הפסקת הריון (ועדיף להימנע ככל שניתן)- יוצרים לידה בעזרת זירוז.
הזירוז יכול להיות בעזרת הכנסת למינריות- מעין מקלות היוצרים הרחבה של צוואר הרחם ומכינים ללידה.
הוא יכול להיות בעזרת בלון המוכנס לצוואר הרחם, ומנופח שם, וכך יוצר הרחבה של הפתח ומכין ליציאת התינוק.
יכול להיות שישנן עוד דרכים מקדימות להכנה לכך.
לאחר שצואר הרחם הורחב והוכן לפתיחה- נותנים פיטוצין או סוג זירוז אחר, בליווי אפידורל על מנת למנוע כאבים.
ניתן לבחור האם ללדת באופן טבעי ללא אפידורל, או עם הפירודל. כל אחת ובחירותיה.
לבסוף כאשר הצירים יוצרים הכנה מספקת- מתרחשת הלידה. התינוק יוצא החוצה, לעיתים האם צריכה לדחוף אותו החוצה.
יש צורך לבדוק שהכל יצא- כולל השילייה. פעמים רבות ישנן שאריות שילייה בתוך הרחם ועלולים לעשות גם גרידה על מנת להוציא את השאריות.
כל התהליך מלווה בכאבי לב ונפש, כמו גם כאבים גופניים.
נשים שונות מתמודדות באופן שונה עם כאבים אלו.
ישנן נשים החשות שהן צריכות להרגיש את כאבי הלידה- הפיזיים- על מנת להרגיש את כאבי הנפש ואת הפרידה הכואבת.
ישנן נשים המעדיפות לא לחוש את כאבי הלידה החזקים, ולאפשר לעצמן מנוחת הגוף בתוך כאבי הלב והנפש.
מה שבטוח- כאבי הנפש קשים וכואבים.
המלצותיי:
- ממש כפי שכתבת- לקבל מידע כמה שניתן על התהליך שאת עומדת לעבור. לשאול כל דבר, לבקש מהרופאים והאחיות שיכינו אותך לפני כל הליך, שיסבירו ויהיו רגישים. מגיע לך.
- לקבץ סביבך את התמיכה שאת זקוקה לה. סביבה בה תרגישי שאת יכולה להיתמך, להישען ולקבל תמיכה. ישנן דולות שתומכות בנשים שעוברות לידה שקטה, זה יכול להיות לעזרה גדולה כי דולה אינה מעורבת רגשית והיא דמות חיצונית שיכולה לתת תמיכה רגשית וגופנית, מממקום מקצועי.
- לאפשר לעצמך תהליך פרידה. לבכות אם את רוצה, לכתוב לו מכתב, לשיר לו שירים, לאפשר לעצמך לומר לו שלום. פרידה הינה משמעותית. אפשר גם ליצור מזכרות ולצלם, או להימנע מכך- כל אחת ומה שליבה אומר לה שיעשה לה טוב.
אני מציעה להתקשר למכון פוע"ה ולהתייעץ איתם בכל הנוגע להיתרים הלכתיים, אם יש צורך בכך.
חיבוקים.
אני כאן אם את רוצה ומעוניינת.
אינך אשמה בדבר.
אינך אשמה בדבר.
אינך אשמה בדבר.
יש נטייה להאשים את עצמינו או לחשוב שאילו היינו עושים כך או אחרת- זה היה משנה.
אך אין זה משנה. באמת. לא היית יכולה להשפיע על כך.
אינך אשמה, בסדר?
ואם רצונך בגירדה- בבי"ח אסף הרופא מבצעים גרידה עד שבוע 23 נדמה לי, כדאי לברר. גרידה זה פשוט יותר.
וזה בהרדמה מלאה.
מחבקת שוב.
היום בבדיקת האולטראסונד המיוחלת גיליתי שאין דופק ואין עובר, נצפה רק שק הריון ושק חלמון, אני אמורה להיות שבוע 8 כנראה שהיה ביוץ מאוחר אבל ב6/8 כבר היתה בטא חיובית מה שכנראה מעיד בהחלט על הריון לא תקין, הרופאה לא הסכימה להפנות למיון בשביל הפלה עד בדיקה חוזרת עוד כשבוע, מבאס שזה יוצא גם עם ראש השנה. צריכה להתכונן לחג ...מה הייתן עושות.
רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..
עברתי יום רביעי הפלה בשאיבה
יש לי כאבים דמוי מחזור התכווצויות למטה מורגשים
דימום אין אבל יש כמו הפרשה חומה בהירה
האם מישהי חוותה האם זה תקין ?
וכאבי מחזור
האם זה בסדר ? משהי מניסיון
יש לי מחר תור לשאיבה משהי עשתה את זה יכולה להסביר לי
אשמח לשמוע אני בחרדות
אני לא מכירה שאיבה
עברתי בגרידה
אם רלוונטי אפרט
וחיבוק גדול♥️♥️
אני בחרדות
מה מפחיד אותך?
הרבה חרדות לקראת
אמרו שאיבה וואקום
חיבוק ענק♥️♥️
אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..
קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.
בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️
עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה
שאיבה .. דימום קל וכאב קל
מרגישה רק עייפה
נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום
תודה אמן לכולנו
איך את עכשיו?
🫂
היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00
שאיבה בהרדמה מלאה
קצת דימום קל וכאב קל
כרגע מרגישה טוב רק עייפות
ויכולה לסביר לי איך זה
יש לי מחר תור ואני בחרדות מיזה
היי, מצטערת להצטרף לפורום..
אני אמא לחמישה ב"ה.
בין הלידות שלהם עברתי הפלות טבעיות (שבוע 5-6) בכולן הכל יצא באופן טבעי.
כרגע עוברת הפלה אחרת מההיסטוריה שלי. עשיתי בדיקת הריון ביתית לפני כמה שבועות ואחריה לא הזדרזתי להיבדק אצל רופא הנשים שלי. לפני ארבעה ימים התחיל דימום וטסתי למיון כדי לגלות ש - ההריון הפסיק להתפתח (אני בשבוע 10 בערך), יש רק שק הריון במבנה לא תקין, בלי עובר, ורירית עבה.
בום.
קיבלתי המלצה מהרופא לעבור את ההליך באמצעות כדורים, אבל אני מתלבטת אם לבחור בגרידה (הוא אמר לי שאם ארצה גרידה - זה אפשרי). מפחדת מהכאבים - קראתי שהציטוטק כואב מאוד. מתקשה לראות את הכמויות של הדם, ואולי בסוף להצטרך בכל מקרה לעבור גרידה אם לא הכל יתרוקן. רוצה לסבול כמה שפחות...
מצד שני, לא ברור לי איך הליך הגרידה מתנהל. האם מגיעים למיון ומשם נכנסים לניתוח וגומרים סיפור? או שזו טרטרת? להגיע למיון ושם לקבוע תור, ואז לחכות המון.. איך זה עובד? הרדמה חלקית או מלאה? האם יש כאבים עוצמתיים אחרי הגרידה? האם יש עדיפות לבית חולים מסויים?
עצובה, מותשת, מיואשת, מבולבלת, אבלה, מבוהלת מהבאות..
אשמח לכל אינפורמציה
עברתי גרידה בשבוע יותר מתקדם אז מניחה שזה קצת שונה בשלב שלך
זה קצת משתנה בין בתי חולים, בגדול מגיעים למיון לפתיחת תיק ואז קובעים תור לגרידה בהתאם לדחיפות
במיון מחכים שעות...
הגרידה עצמה זה בהרדמה מלאה לא מרגישים כלום
ואח"כ התאוששות של כמה ימים כמו הליך רפואי בינוני
נראה לי תוך שבוע חזרתי לפעילות מלאה פיזית
נפשית זה סיפור אחר
הרבה הצלחה ובשורות טובות
גדולות של דימום..
יש כאלה שמדווחות רק על כתמים.. לי היה דימום ברמה שהייתי צריכה לקום להחליף בגדים ומצעים ולהתקלח בלילה שאחרי..
חיבוק גדול ♥️
נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם
בהפלה טבעי היה לי מלא גושים
ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם
אבל אני לא באמת יודעת
אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.
הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.
אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.
מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!
אבל זה על אותו עיקרון
שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך
את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.
אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה