יש לי חבר מאוד טוב. הכי טוב. אנחנו חברים כבר 10 שנים (עכשיו בי"ב) ומכירים אחד את השני טוב מאוד. אנחנו באותה כיתה כל הזמן הזה, ויחד בסניף, ככה שיצא לנו להיות המון זמן יחד.
רק מה? לא יצא לנו יותר מדי להיפגש מחוץ למסגרות הללו. ברור שהייתי אצלו בבית והוא אצלי לא מעט פעמים, ועשינו דברים יחד, אבל תכלס? מחוץ למסגרת הסניף והכיתה לא ממש יותר לנו להיפגש. בעיקר כי שנינו ילדי בית כאלה, ככה שהיה לנו טוב בזמן שהיינו יחד במסגרות ולא היינו צריכים יותר מזה.
אבל. וכאן אבל גדול, המסגרות עכשיו מתפרקות.
אנחנו כבר לא מדריכים בסניף, ועכשיו כבר אין אין לימודים ואני לא ממש מצליח להגיע לבלוע לעשות איתו דברים. בינתיים מדברים הווטסאפים אבל אני לא חושב שזה יחזיק ומפחד לאבד את החברות הזו.
אשמח לעצות מאנשים שבמצב דומה לשלי. ממש חשוב להבין שאנחנו באמת חברים טובים, למרות איל שזה נשמע, ופשוט אני ילד כזה שאוהב הרבה להיות בבית...

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען