מה עושים??.....


תיקראי אותה שוב ושוב עד שתביני אותה ותראי שזה ירגיש לך יותר טוןב....
וגם לי זה קרה.... אני חיפשתי לי תעסוקה....(זה עוזר...)
בהצלח''ה
ושיהיה לך המשך חיימשוגעים!!
לגוף יש את כל מה שהוא צריך, וגם כוחות הרגש והאהבה ממולאים דיים. מה חסר? הרוח. הנשמה זועקת ליחס. לצומי.
תשקיע ברוחניות, תתחבר לגובה. מיסטיקה אומנות לימודים וכדו'..
ואני לא מדבר רק על יהדות, למרות שזו ברירת המחדל הטבעית והראויה לך בתור יהודי
לך ללמוד מתורתו של ה' יתברך
אם אתה יכול בבקשה לכתוב שוב רק להסביר אותך מעט...
[מרגישה שכתבת דברים אקטואלים, אבל השפה קצת גבוהה..לא הבנתי הכל..]
אני בת עשרים ואפשר להגיד שכבר התבגרתי. עברתי הרבה בגיל ההתבגרות, וגם חוויתי הרבה את התחושה שאת מתארת.
האם את מרגישה דברים נוספים חוץ מהריקנות הזאת? עצב מוגזם? שיעמום? מחשבות שחוזרות על עצמן? (משהו מוגזם שאני מוסיפה: מחשבות על מוות?)...
לדעתי פניה ליועצת של ביה"ס (כמובן אם את סומכת עליה...) או למישהו מבוגר שיכול להכיל את מה שאת מרגישה יכול מאוד לעזור. וגם לדבר ולשתף מישהו במה שקורה לך, זה מוריד חלק גדול מהעול...
בהצלחה מתוקה. ותנצלי את הזמן של הגיל הזה... הוא לא חוזר....(יואו אני מדברת כמו ספתאלה... אבל 20 זה קצת שונה מ16...)
אממ... מה שרשמת על "דברים נוספים חוץ מריקנות" אז כן, כולם ממש נכונים לגבי..
ולפנות ליועצת..לא רלוונטי....או "מישו מבוגר".... בעייתי...*סובלת מאובדן אמון קטן*
כמעט כל אחד חווה את ההרגשות האלו. אומנם יועצת יכולה לעזור, אבל בדיוק כמו העצות של חלק מהאנשים פה.
אם את מרגישה שאין טעם בחייך, למרות כל האושר והעושר - צריך לפתור את הבעיה מהשורש. למה אין טעם לחיי? מה אני עושה פה בכלל? בשאלות כאלו מוטב לפנות לרב/מחנכת/ספרים...
ללכת ליועצת של בית הספר זה לא נקרא ללכת ליעוץ... עם כל הכבוד...
מצד שני עדיף שיותר אנשים ילכו ליעוץ ולא ימצאו להם כלום מאשר שבנאדם יסבול ולא יבין מה קורה לו...
ואכן, את צודקת, ואמרתי לה, אפשר ללכת למבוגר, רב, מחנכת... (היא רק אמרה שאין לה אחד כזה שהיא סומכת עליו...
נ.ב אם חושבים על מוות יותר מכמה פעמים,או יותר גרוע, מתכננים מוות, יש ללכת ליעוץ מקצועי. (אני לא מאמינה שהיא הגיעה למצב הזה...)
כתבתי "יעוץ" בשביל החרוז...
אפשר גם ללכת לחברה שעברה את זה כבר, או שכבר יודעת קצת יותר. אפשר ללכת לחברה גדולה יותר.
מי לא חושבת על מוות? מי לא "מתכנן" בלי לתכנן (ז"א - חושב מה יקרה אילו הוא ימות, או אילו יהיה לו דחף פתאומי ליפול מהגג שעליו הוא עושה עכשיו "ברכת חמה")? כמעט כולם. נחמד ללכת ליעוץ מקצועי, אבל אני חושבת שלא צריך. מספיק שיש מישהו שקצת יותר יודע ומבין, שאתה מאוד מעריך ואוהב...
לא יודעת מה בדיוק להגיד לך לעשות או לתת לך משהו כמו רשימת מכולת איך להתגבר על זה... אני יודעת שנועה ירון דיין בספר "מקימי" מתארת בדיוק את ההרגשה, שיש לך הכל אבל משהו בכל זאת חסר.ואז היא מספרת שהחזרה בתשובה מילאה לה את החלל הזה.(דרך אגב, אני ממליצה בחום על הספר-הוא מעניין והוא ממש חיזק אותי!)
אני לא יודעת מה בדיוק להגיד לך שתעשי. אני מרגישה שאני ממלאת את הריקנות הזו כשאני קוראת ספרים של רבי נחמן, ספרים ברמה הכי פשוטה שלו, לא איזה משהו מסובך, וזה "מרגיע" את הנשמה שלי לכמה זמן.
מד"א, להכין גינה, ללמוד לנגן על כלי מסויים, ללכת לחוג ריקוד-משו שעושה לך תחושה טובה...
אשמח לדבר איתך.....
בסוף יהיה הכי מגניב,
קצת ר' נחמן ישמח לך את הנשמה וייתן לך ערך לחיים
כי יהודי לא משנה איפוהוא הוא הכי טוב שבעולם וה' עושה איתו את הכי טוב שבעולם
ממש ממשברגע הזה

למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.