קודם כל, יפה שזה מפריע לך.

צריך (כבר עכשיו) לקרוא ספרים [לא עם תיאורים קשים מדי]  שמתארים את מסירות הנפש של היהודים אז, את כוחות האמונה שהתגלו, וכו' ולראות איפה הערכים האלה פוגשים אותך בחיים שלך, מה את יכולה לקחת מזה.

בזמן הצפירה תוכלי לחשוב על כל מה שעלה לך מתוך הקריאה והמחשבות הנ"ל, והעצים מתוך זה את אישיותך.

ספרי שואה - צעירים מעל עשרים

ויש גם את הספר 'אני מאמין' ו'אל תשלח ידך אל הנער ועוד הרבה. אני לא ככ מכיר

אני גם מציין את זה היום.

אבל בעשרה בטבת - עם הצום והכל זה בעיני הכי התייחדות עם מי שהיה בשואה.

זה ה-זמן להתפלל עליהם

וזה לא סתם יום הקדיש הכללי...

-רק מעיר-

אז עכשיו שאני נזכרת בעשרה בטבת, ההודעה מתייחסת גם אליו.. 

יש לך עצות בשבילי? גם עשרה בטבת עובר לי סתם כעוד יום

מה גם שעד עכשיו לא כל כך דיברו איתנו על השואה ביום הזה אלא בעיקר ביום השואה

בעיקר דיברו איתנו על ירושלים ועל המצור וכל זה

*מקווה שהגבתי בהתאם למה שכתבת כי אני לא סגורה על אם הבנתי מה כתבת

לשמוע שיר שואה עצוב.

לנסות להזדהות..

כאילו תכלס זה לפתוח את הלב..

למשל.. לראות סרטון.. ויש רגע שפשוט נשברים בו.. למשל: לראות מלא ילדים בגטו שרים התקוה..

או.. זקן מתחנן לעזרה. לאיודע.

שאסור להתאבל ולומר תחנון ולהיות כזה בצער בחודש ניסן.. לכן אני לא מצינת את יום השואה בתאריך הזה אלה בעשרה בטבת אבל כן לומדת על המעלות של הכח והשמירה על הדת למרות הסבל ולוקחת לי מסרים לחיים..כי כל מה שה' עושה זה בשביל שנלמד להבא..קיצור היתי ממליצה לך לקרוא סיפורים להסיק מסקנות אליך לחיים שלך אבל לא בקטע של להתאבל על זה פשוט להבין כמובן שגם לא לשמוח...מקווה שהבנת...

מי אמר שאסור להתאבל? למה? 

אני שואלת כדי לדעת..

וחוצמיזה שאני לא אומרת תחנון גם בימים רגילים אבא שלי אומר.. 

יום השואה בניסן כי המדינה קבעה משהו עם גטו וורשה והמדינה כידוע לא הולכת לפי התורה לצערינו...
בהלכה כתוב שבחודש ניסן אסור לומר תחנון וזה בעיה כי המדינה סותרת את התורה...

קשור לאיסור ההספד בניסן, לא לאי-אמירת תחנון

וגם בעבר זה היה ימי שמחה...בעז"ה בקרוב...

במיוחד שזה בספירת העומר בשבוע הגבורה(אבל אסור ליפול מזה לעצב ולאבלות...)

לא נצטרך את הימים שמזכירים לנו את ואהבת לרעך כמוך ?

יד – יום הזיכרון לשואה ולגבורה | פניני הלכה

הצפירה. כל השאר כרגיל.

זה יום ככל הימים לא תקנו בו משהו מיוחד.

עומדים בצפירה ומתייחדים עם זכר החיים לאמור "והחי יתן אל לבו".

כל השאר- תלוי. בבית הספר הולכים לטקס אם רוצים לדבר שם.

אני חושב שעיקר העניין של זכרון השואה הלימוד והעיון על עניינים אלו אמור להיות בעשרה בטבת כי זה גם כך יום צום והרבנות הראשית תקנה את יום הקדיש הכללי בו.

ועיקר האבלות- בט' באב. (יש קינות שחברו גדולי ישראל על השואה).

כל השאר- יום רגיל כשאר ימי ניסן שבספירת העומר.

אישית יום השואה מאוד מאוד נוגע בי,

בצורה נורא קיצונית אם אפשר להגיד..

 בקטע שאני פשוט בוכה בכמויות ועם מועקה בלב רוב השבוע,

באמת כי הנושא הזה נורא מרגש אותי...

אז אחת הדרכים שבאמת אפשר להתחבר ליום זה לראות סרטים ותמונות, ולשמוע סיפורים מאנשים שחוו את זה,

היוטיוב וגם האתר של יד ושם מפוצץ בסרטונים, סיפורים, תמונות, שבאמת ממחישות מה היה שם...

לרוב, הסיפורים המזעזעים והקיצוניים שבאמת מתארים מה היה שם-

הם אלו שהכי מצליחים לתעתע את הלב.

וזה לגיטימי לגמרי שקצת קשה להתחבר!

פשוט הכל נראה לנו מובן מאליו, שאנחנו בא"י עם מדינה וחרות בתור עם ובתור פרט.

בקיצור שיהיה המון בהצלחה

חשבתי עליו הרבה אבל לא ממש הצלחתי 

אם יש לך רעיונות אשמח

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...