בס"ד

אז נכון-

יש טקס וזה נחמד 

יש צפירה (או שתיים, לא זוכרת) אבל זה כולה כמה דקות- שהם משמעותיות (כל עוד אתה לא מהאלה שעסוקים בלהבליע את הצחוק שלהם, ואני מודה שהרגעים האלה שכולם שקטים דוממים פתאום בשילוב של צליל הצפירה באמת ממש הצחיקו אותי בגילאים מסוימיים) אני לא אומרת שלא, אבל עדיין- זה רק כמה דקות

יש כל שנה (לפחות אצלי מאז שאני זוכרת את עצמי) פגישה עם ניצול שואה וזה מעניין

אבל, בכל זאת, אני לא מרגישה שהיום הזה באמת משפיע עליי ונוגע לי, אפילו שאני רוצה!! ואני מבינה כמה היום הזה חשוב ולכן אני רוצה ממכם עצות איך אפשר שהיום הזה ישתדרג משנה לשנה במשמעותיות שלו עבורי!! אז ממש תודה מראש ובבקשה תענו

* אם גם אתם מרגישים כמוני אז אשמח שתכתבו כדי שלא ארגיש בדד

ערב טוב

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים