עבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך כ"ו בניסן תשע"ח 13:35
עבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך כ"ו בניסן תשע"ח 13:34
עבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך כ"ו בניסן תשע"ח 07:14
אני מביט בך, ורואה בדממה.הים נכנס, ומתחלחל 'אין תקווה'
בנית אהבה
והתפורר לאיטה-
חתיכה קטנה של עדן- לאבקה.
(תקשיבי *לי*, ללב)
קורה לי 'טועת', כשכותב, מהלב.
בטח שמתם לב הרגע. יחידאי
אתם יודעים זה אני... |שחצן|
חרוזים עמוקים??. זה פרי-סטייל, עדיין..
אני כותב עם חוד, שפיץ;.
מנסה להיות עדין.
אבל זה כמו לעשן קראק ולחרופ', אני מתכוון אין פה קליק! (אני ואת)
אני חגור, אבל יודע שאשתחרר ובום פאף.
אני משווה את עצמי לביבי אם הוא היה כותב ראפ
תבינו-
פשוט נמאס לי להתחשב בה בכתיבה שלי,
זה בכלל לא מצחיק אותי,
אני לא רעב לצומי (קיא)
קיבלתי מספיק לחיים שלמים.
לא תוכלי לשלם לי מספיק, גם אם אכתוב רק לעצמי. |שחצן|
לא משוגעת מספיק לרקוד אפילו עם הפיצול השני (שלי). |מ ט ו ר ף|
אני קוקו,
ברגים השתחררו לי תראי זה שיגוגו, (אג'ו?)
השתגעתי היהי, תביטי, רואה יש לי בובו.
אני גלגול של עצמי.
כי אין אף אחד שיכול להכיל אותי, |להציל אותי|
בעבר
ועדיין
תתרחקי, אני רוצה שתביני אני-
ברוטולי, קומי, תאמיני אין מה להיות אופטימי.
זה לא שמועה, אני משוגע! מבינה? לא סתם אני בדיחה,
הפעם,
את יודעת, או עכשיו מודעת שצריך לוותר.
לא ציני! רציני
אני מצטער אבל פשוט את לא תביני,
אבל אולי זה יוריד מהשיפוט, או לפחות תנסי. כי-
אני סוחב תיק כבד על הגב, ונאנק מהכובד
תצטרכי דחפור ללב כדי שאחוש קצת, כאב. (אולי)
ירו בי 7 ו-6 וחוררו לי ת'לב
אני מביט בך, ורואה בדממה.
הים נכנס, ומתחלחל 'אין תקווה'
בנית אהבה,
והתפורר לאיטה-
חתיכה קטנה של עדן- לאבקה.
(תקשיבי *לך*, ללב)
היו זמנים שכתבתי ראפ ולא דאגתי מה יקרה
היום זה שונה, יש פה ילדה של אמא, אני רועדד ובוכהה.
זה לא רק מילה, מי כמוך מבינה, שזה יכול להיות פגיעה.
זה לא בכוונה, אבל חשוב הבנה, המשחק השתנה.
ת'אמת תיכננתי לא לומר בתחילה, בהתחלה אף מילה.
אני רציתי למנוע כאב, פישלתי, ונושא בתוצאה.
אבל ניסיתי-תאמיני
אני ותמר ישבנו, דברנו על זה.
ניתחנו, תמצתנו, סיכמנו את זה.
לנתק מיד וגם לשקוע, אבל רק לא להמ-שיך את זה.
אני צועק פה שוב פעם, אמרתי 'פשלתי' יושב פה ושוב בוכהה...!
אז מילל כמו אדיוט על זה שפצעתי
למה הייתי צריך לדקור אותך כשלא היה נראלי
אבל המשכתי כדי ש"בלה בלה" אין לי מה לומר כי
הייתי אגאויסט, המשכתי,
פשוט כי איתך כייפתי.
אני מביט בך, ורואה בדממה.
הים נכנס, ומתחלחל 'אין תקווה'
בנית אהבה
והתפורר לאיטה-
חתיכה קטנה של עדן- לאבקה.
(תקשיבי ללב)
זה לא נכון ולא קרה מה'בקשה' ועד ה'אות'
אולי רק ההחלפה של ה עם מספר שנותן רושם של אדיוט