היה מזדעזע מ "אני" שלך 2018
אבל עוד לפני כן הוא היה מזדעזע מזה שנשברתי ורשמית עברתי לחשב דברים בלועזי.
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
"אני" של 2009משה
נסעתי בסוף, ותראו מה מצאתי.משהאחרונה
יורד מנתיבי איילון לכיוון דרום תל אביב.
ופתאום אני מרגיש שהמקום מוכר לי.
הנה תחנת האוטובוס, והנה החניון של בית הדר שהיינו חוצים ברגל, והמבנה ממול.
ופתאום נפל האסימון!
סבתא ז"ל הייתה גרה לא רחוק מפה.
ועד לפני כעשרים שנה הייתי הולך מפה עם אבא לתחנה של האוטובוס.
אבל צריך לנהוג. ואי אפשר גם לנהוג וגם להתרגש.
במקום להמשיך ישר עם ה-waze לקחתי ימינה לעבר החניון, השארתי שם את האוטו והלכתי לטייל ברגל.
לא היה צריך אפילו להסתכל במפה. לרדת למטה, עוד קצת ללכת ומשם ימינה, הרגליים כבר יודעות את הדרך והנה הבית.
מפה לשם, אין באמת מה לעשות שם. צילמתי את הכניסה והלכתי (ברגל) כמה מאות מטרים ליעד האמיתי שלי, שהיה ברחוב אלנבי לא רחוק משם.
my hallucination i used to seeכְּקֶדֶם
..דף תלוש
לצרוחחחחחח
טאטע היה אור ואז בום
ואז אור ואז בום
וככה זה בחיים אבלאבל
זה פשוט הזיה. הזיה.
להתרכז באור ילדה להתרכז באור
היום יש אור. טוב?
עכשיו אור. עכשיו אור גדול.
טאטע תעזור לי לשמור על האור טוב?
--מחכה לרחמים~
קטונתי
תודה
..דף תלוש
היום היה לי קצת אור בחג האור הזה שבשבילי הוא תמיד היה חג החושך
וזה מראה קצת התקדמות
לנסות לראות את האור
נראה לי
טאטע תודה
הרגשתי אותך קצת כשהדלקתי את הנרות
זה עשה לי קצת שמחה ורוגע בלב
לקחת אחריות ולבחור בעצמי לעשות את זה
זה טוב. נכון? נכון.
גוד נייט
לאב יו גירל
טנק יו טאטע
--מחכה לרחמים~
זה נורא מפחיד
לקוות
להתאכזב
אני מקווה שהוא גם חושב ככה
ורוצה
--מחכה לרחמים~
זה מתחיל להיות קשה
בא לי לשרוף הכל וללכת
אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל
אבל
בוודאי ישנו שם
אז איך אדע?
--מחכה לרחמים~אחרונה
אולי אני קצת מפחדת
מפחדת שיהיה טוב
מפחדת שאשכח מה רציתי להיות