הצפירה זה זמן בו כל העם היהודי בישראל עוצר ועומד... לא זז... חושב ונזכר במאורעותיו בארצות אירופה לפני שבעים ומשהו שנים... השואה...
מה בעצם מועילה לנו העמידה השקטה וההפסקה ממהלך החיים והזיכרון? את העבר איננו יכולים לשנות, אלא, עלינו ללמוד ממנו אל העתיד... "והחי יתן אל לבו"...
כותב הרמח"ל (דרך ה', ח"ב פ"ג) - "ועוד אפשר שיהיה אדם צדיק ובידו חטאים, או בינוני ושקול במעשיו, ותהיה הגזרה עליו שיעוררוהו לתשובה, והנה אז ייסרוהו מן השמים, כדי שישים אל לבו ויפשפש במעשיו"
כותב הרמח"ל שייסורים באים על האדם כדי שיחפש במעשיו וישוב בתשובה...
שמעתי מי שאומר שאין לעמוד בצפירה כיוון שיש בזה משום חוקות הגויים... אז כמובן שאפשר לענות לו שלפי זה אסור לעמוד ברמזור אדום כי גם גויים עושים כן או שאסור ללבוש את הבגדים שאנו לובשים או שאפשר לענות לו שאת ה'חוקות אבל הגויים' הזה העם היחיד שעומד כולו באמת פעם אחת בשנה כולם כולם זה רק פה בישראל העם היהודי... אבל אני חושב שהתשובה הפשוטה ביותר היא שצפירה מקורה בתורה... תקיעת שופר...
וכותב רבינו הרמב"ם בפרק שלישי מהלכות תשובה - "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם, וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם; אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה"
כלומר, בזמן הצפירה, אפשר לחשוב במעשינו מה עשינו שהיתה השואה ומה עלינו לתקן ובמה יש לחזור בתשובה ונשוב אל בוראינו
בעז"ה שנזכה כל אחד להשיג התכלית הטובה ויתקיים מה שנאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"







(מבחינתי זה חוק בלי הסבר, מכיוון שהמטרה היא 'לחלוק' כבוד למת. לא יודע מה זה אומר)







