אמהות לבנות- מרשות להן לשים לק על הציפורניים? מאיזה גיל?ופרצת
בכל גיל שהן מבקשותאורי8
גם בגן, לא רואה בזה עניין. יפה בעיניה - שתשים. אני שמה גם לבת שלי בגן אם היא מבקשת. ( ואני דוקא כמעט ולא שמה לק בעצמי)
לא. רק בפוריםבונים מגדל
לא מתאים לילדות בעיני.
וגם יש על זה איזה סעיף בתקנון בבית ספר של הבנות אצלנו.
הבעיה שזה מסוג הדברים שממש לא נאכפים ולפי התגובות כנראה אני די האמא היחידה בגישה הזאת.
חשבנו אולי להרחיב את ההיתר לחגים. פסח...
מעניין אותי - למה לא?אורי8
סתם צבע בציפורניים, למה לעשות מזה עניין? אולי זה מסמל בעינכן משהו שאני לא מודעת אליו?
זה נראה לי לא מתאיםבונים מגדל
ילדה בת 3 עם לק זה ממש דוחה בעיני.
כמו הבגדים שמעצבים לילדות בעיצוב של נשים.
מתחבר לי בראש לאותה נישה.

אז גם לבנות גדולות יותר. לא נראה לי לעניין.
זו האסוציאציה שלך וזה בסדר גמוראורי8
אבל זה לגמרי עניין אישי, הילדות שלי מתלבשות צנוע ופשוט, לא לכולם יש אסוציאציות כאלה מלק.
גם הבנות שליבונים מגדל
הבעיה שמי שהן מנסות לחקות עם החלק לאו דווקא.
וזה שהבקשה התחילה בגיל צעיר מאוד.
מבחינתי זה כמו שלא אתן אודם בגיל הזה.
טוב, אצלי הקטנה מחקה את המתבגרתאורי8
יש לי שתי בנות גדולות, אחת בכלל לא בעניין של לקים. והשניה כן, הקטנה( בגן) רואה וגם רוצה, אני לא עושה מזה עניין, נותנת לה וזהו.
אצלי הדוגמא היו הסייעות בגןבונים מגדל
עם הציפורניים הארוכות והבניה...
לא משהו שמתאים לילדה להידמות אליו.
עניין תרבותי. זה לא ממש משהו שכלי- הגיוני בעיני.44444אחרונה
מבחינת השכל, אין הבדל בין לעשות גבות/ להוריד לק/ לשים עגילים/ להוריד שיער בין גיל שנתיים ל- 18.
אין גיל שממנו זה מבחינת ההגיון מתאים יותר.
עניין תרבותי לגמרי... .
אני מרשה להן מדי פעם.נביעה
לא רואה משהו לא טוב בלהרגיש בנות יפות..
אני גדלתי עם אמא שאצלה (עדיין) זה טאבו. אסור. אסור להתעסק עם יופי, גדלתי כילדה עם שיער קצוץ בגלל השטות הזאת. בנותיי עם שיער ארוך..כלבבן.
רוצות לק? מדי פעם בכיף. זה פשוט לא בריא לצפרניים. אז מדי פעם כן- ואז אנחנו נותנות לציפורן להתאוורר....
אני בת 34 עוד מעט, ועדיין קשה לאמא שלי שאני עם לק...( ועם עקבים.. ועם איפור...ושמלות יפות... 🙊
אולי כי אני הבת היחידה שלה שהמרתה את פיה....
השאר לקחו את זה חזק- אף אחת לא שמה לק.
לא בריא, לא צנוע....
בלה בלה בלה
גם אצלי זה רק מידי פעםאורי8
כשהן מבקשות, לא עושה מזה עניין. זה כמו שבת רוצה להתלבש יפה .
^^^איתךנביעה
שאלה של סקרנות, את לא חייבת לענותהודיה60

איך הצלחת ככה להשתנות אחרי שגידלו אותך בצורה כל כך נוקשה?

 

שואלת בקטע טוב, מעריכה את זה שהצלחת להחיות את הנשיות שבך וסקרנית איך עשית את זה

סתם הערה- אפשר להיות נשית גם בלי לק בציפורניים...חילזון 123


ברור. לא זאת הנקודההודיה60

ראית מה שהיא כתבה, שגדלה בצורה שחנקה את הנשיות וכיום היא כן נשית - עקבים, איפור, שמלות יפות

 

 

שנאתי את זה. ואני זוכרת את ילדותי ואת עצמי כילדהנביעה
(ואולי בחלקים מסוימים בתוכי אני עדיין ילדה..)
ובכל מהלך גידול ילדיי- אני זוכרת איך חשתי כילדה- ואני פשוט משנה.. אני לא יעשה כך וכך..
אולי בעצם זה עדיין- האמא הזו הביקורתית והמדכאה כל שמחה שהיא לא"תורה"- ואני שמנסה לגדל את הילדים אחרת..
וכשהיא מגיעה אלינו- ההערות לילדים-לצורת החינוך"החצאיות שלהן לא מכסות את הברך כשהן יושבות' אולי תלמדי איתן את ההלכה'
או כשהשארנו אותם איתם בשבת-
הילדים סיפרו שסבתא החזירו אותם לחדר להחליף בגדים..."כי זה לא מספיק צנוע"
אבל הפלוס- אחכ הילדים מאוד העריכו והבינו את השינוי שעשיתי- הסברתי להם. איך גדלתי. מאוד חשוב לי הקשר בינינו.
אגב- אצלי באישי- ברגע שהרגשתי שכל מי שהיא 'פחות ' צנועה- אני כועסת עליה- ומתנשא מעליה- הבנתי שמשהו אצלי לא נקי. הבנתי שגם אני בתוכי רוצה כך- שמלות, יופי... ולאט לאט שחררתי, את ההסטריה על הצניעות, כל כך נעים ומשמח להיות יפה, נאה, מטופחת(!), נשית. לא דוסית כועסת וביקורתית.
עדיין לא פשוט לי- כל כך יפה להוציא 'פיאות' בצידי המטפחת, או ללכת'מעט' פתוח- המאבק...
לא ללכת ככה- ולא לכעוס ולבקר כאלה שכן, אוי, כמה שזה יפה....ונשי....
(ה' שם לי שכנה בדיוק למאבקים האלה... רזה הרבה יותר, אופנתית, לא'דוסית'- יחסית כן, אבל לא ממש- בקטע שזה יפה, מעט פתוח מדי, פיאות.. סטייל ..
יש לי עבודה רצינית כשאני פוגשת אותה. זה כל פעם מוריד אותי רוחנית...כמה זה 'מצעיר'-מלשון צעיר- להוציא מעט שיער..
לחשוף מעט..
ה' יעזור לי. או שישמין אותה, או ירזה אותי, או שהיא תפסיק להיות כזאת😜
או שיחזק אותי שזה לא יזיז לי.
הכי טוב😅)
בקיצור, עבודת חיים.



"דוסית כועסת וביקורתית"? כאילו אין דבר כזה דוסית שמחה ולאחילזון 123

ביקורתית?
אין דבר כזה דוסית עם שמלות יפות אבל גם צנועות?
אני מבינה שזה רגיש לך הנושא אבל זה לא היה נעים לקרוא, ונשמע ביקורתי למדי... רק לצד השני...

מחילה. זו ממש לא הכוונה.נביעה
זאת אמא שלי.
ואני בעצמי דוסית...
טוב, אני אמחוק את ההודעה כי דבר אחרון שבא לי כרגע זה עוד ביקורתיות
טוב,נביעה
אני לא מצליחה למחוק.
עזבי, מתחרטת שבכלל כתבתי.
לא העליתי על דעתי שזו תהיה תגובה לכך.
.
תודה על השיתוף והפתיחותהודיה60

באמת עבודת חיים, לא קל. מעריכה אותך מאד.

 

וברור שלא התכוונת שדוסית כועסת וביקורתית זו תווית כלשהיא אלא חווית הילדות האישית שלך גם אני דוסית - מטופחת, נשית ושמחה. (ועם עבודת חיים לא פשוטה, כנראה כמו כולנו.... כל אחד וה'תיק' שלו)

שמחה שהבנת..נביעה
אני תמיד שמחה לפגוש נשים דוסיות-שמחות
לצערי הכרתי כאלה שלא...
שהיה להן מלא ביקורתיות על אחרים, מתוך כעס והתנשאות.
אני רוצה להגיד לך שמרגישים את זה- כשיהודי עובד ה' מתוך שמחה פנימית בלי ביקורתיות- בפשטות, באמת- אתה נמשך לזה-ויש רצון להתקדם ולהתעלות.
וכשבאים מתוך גאווה- יש רצון להתרחק. וגועל..
אני אומרת גם על עצמי- שנזכה להיות עובדי ה' שמחים, נקיים, ענווים, שזה יעשה חשק לכולם להתקרב
וחזרה לחינוך- כמובן שזה החינוך, בה'- הידיעה..
כשאתה מלא בטוב- ז-ה החינוך הכי טוב שיש. ללא הערות וביקורת.
שיהיה בהצלחה🌷
וואו. תודה על השיתוף!בונים מגדל
ממש גרמת לי לחשוב עכשיו.
איזה שדר אני מעבירה לבנות?
מעניין
נביעה היקרהציפור מתוקה
אפשר לכתוב לך באישי?
אפשר לנסות....נביעה
עוד דברנביעה
לגבי חינוך הבנות שלי- בהתחלה הערתי על אורך החצאית, ואז הבנתי משהו חשוב-
אני מעירה עם העומס של אמא שלי.. בכעס-כאילו זה אישי. הבנתי אירי שיחה עם בעלי- שהכי נכון לא להעיר. לפעמים בקטנה- אוי, נראה לי החצאית קטנה עלייך, גדלת.. והרבה הרבה שיח פתוח שלא בנוי על הערות.
וואו נשמע קשה...מחי
כל הכבוד לך שאת כן מקפידה על לק, איפור, עקבים ושמלות יפות מעריכה!
מצחיק. עקבים קטנים זה חדש חדש...נביעה
מסתבר שבעיני בעלי זה יפה..אבללל-
מ-מ-ש לא נח😆
תמשיכי לחפש, תמדדי בחנות ותנסי. אפשר למצואהודיה60

עקבים נוחים. גם אני אוהבת (וגם בעלי )

לצערי-נביעה
ראיתי שמה שנח- עולות 700שח.... ובסופעונה 400....
אלה היו עקבים נוחים(לא גבוהים מדי-אני גם גבוהה..)
אבל זה לא מחיר שאני מוציאה על נעליים........
ממש לא...
200 שח גג....
והזולות- פחח...
אז קניתי לשבת, ומדי פעם אני הולכת איתם..
בעיקר בבית אחרי בית כנסת......
כי אז זה משרת את המטרה- שבעלי יהנה מזה.
פחות האנשים שבחוץ.....
כנ"ל הודיה60

נועלת אותן בבית כי בעלי אוהב את זה...

 

כיף לשמוע שאני לא היחידהנביעה
לי נוחות רק נעליים יקרותאורי8
לא מסוגלת לנעול נעליים זולות יום שלם. לכן אני קונה יקרות( אלה שאני אוהבת בדרך כלל לא זולות גם בסוף עונה) אבל מעט, אין לי המון נעליים. ומה שיש משמש אותי הרבה זמן. אנחנו לא ילדות והמידה לא גודלת. שיקול שלך , אבל לדעתי בנעליים כדאי להשקיע. בגדים אני קונה זול ובסוף עונה( ובכל זאת מתלבשת יפה)
בעיה.... אני אוהבת לחדש..נביעה
אי לכך ובהתאם לזאת....
יקר- לא בשבילי...
התחברתי רק כדי להגיד לך שיש בקרוקס נעלייםשמבדוי

עם עקבים ממש נוחות ויפות! קניתי לקרובת משפחה שלי מתנה(לי לא נוח עם עקביםן) והן מהממות ונוחות מאוד.

קרוקס התחילו בשנים האחרונות להביא חברות אחרות של נעליים מעוצבות ואופנתיות ונוחות ולא יקרות.. נראה לי בטווח 200-300

בהצלחה ואשרייך!

👍 תודה!נביעה
קרוקס..? הם לא עשויים גומי לא יציב?נביעה
כמו שכתבתי, הם התחילו להביא נעליים אופנתיות מחברותשמבדוי

אחרות שהן גם נוחות וגם אלגנטיות... יש להם חברה בשם BIERO RIO אאל"ט.

אולי תיכנסי לאתר ותתרשמי

מהגיל שלא הכל נשפך על הספה בלדרית
לא רואה את הבעיה בלק, גם אם הוא הורס את ציפוי הציפורן היא גדלה שוב. לק בידיים קצת יותר בעייתי לי כי ציפורן ארוכה מתלכלכת ונשברת וזה מתקלף ונראה מהר מאוד ממש לא טוב. אבל זו הדעה שלי, אם הן ירצו לגדל ציפורניים ולצבוע זה העניין שלהן.
בתור אבא לבת...shaulreznik

בערך בין הגילאים 3.5 ל-5 בתי הייתה מתעקשת לשים לק מדי יום ביומו, ולכן קנינו לה לק על בסיס מים. אחרי זה עבר לה.

מתי שבא להןבת 30
אבל נניח צבע כחול רק בחודש אדר...נראה לי קצת מוגזם ללכת עם לק כחול לבי''ס.
אני אישית שונאת לק. חונק לי את הציפורניים ומסריח, אבל ברור לי שלפחות אחת הבנות שלי תגיע לגיל 15 והבית יהיה מלא בלקים צבעוניים...
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך